דרך המלך, חגים, פסח ט׳Derekh HaMelekh, Holidays, Pesach 9
א׳אחרון של פסח (תר"צ)
1
ב׳ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לד' אלקיך.
2
ג׳להבין למה בפ' אמור כתיב עצרת לד' אלקיך ובפ' פנחס מקרא קודש יהיה לכם. ולמה בשמע"צ כתיב עצרת תהיה לכם. וכן וירא ישראל את היד הגדולה וכו' האם רק עתה ראו ידו הגדולה ולא במצרים.
3
ד׳אמנם הגמרא אומרת במס' שבת בר"פ כלל גדול (ס"ח ע"א) היכא דאית בהו אבות ותולדות תנא כלל גדול. הנה הישועות והקדושות שד' מאיר לישראל יש בהן אבות ותולדות כי לא בשעת התגלות הקדושה והישועה בלבד היתה, רק מן אז מתגלה האור והישועה לנו וגם לדורי דורות תהיה. אבל בענין בריאת העולם רואים שבשעת הבריאה ברא ד' הכל בעצמו. לא ע"י אמצעי. ומן אז אף שג"כ ד' בורא ומחדש בכל יום תמיד מע"ב הבריאה היא ע"י הנבראים. ואמר לאדם פרו ורבו שמעתה הבריאה תהיה ע"י האדם. וכן כשאר דברי העולם עץ עושה פרי אשר זרעו בו וכו'.
4
ה׳לכן בשאר יו"ט כמו בשבועות וכדומה, שישראל קבלו בקרבם את האור ע"י עבודתם שבאו אליו ע"י הספירה וכו' ניחה שהאור מאז עושה תולדות. כי בנ"י מאז עשו לבניהם עד עתה. משא"כ בפסח שנודע מהאר"י זצ"ל שאור חלק מהם איך עושה תולדות גם לנו, ואיך נתגלה לנו בפסח בשבועות בעבודתם אבל היה צריך להתגלות האור רק עתה בפסח היא בריאה מחדש ולא תולדות ואין אנו רואים התעלמות האור ונשאר איזה בחי' אור שהוא כח ואור שנשאר להם מין כח להתגלות קדושה שהיא פסוח ודילוג. כלומר לפי שורת הדין כל איש היה צריך להמצא רק במקומו ולא יוכל להתעלות. ואף אם יתעלה תהיה עליתו רק מעט מעט ובפסח ניתן להם כח הזה ששמו דילוג ופיסוח, שיוכל האיש באיזה מצב שהוא לקפוץ הרבה למעלה ממצבו. ואף שאינו נשאר במעלה העליונה מ"מ כיון שנקלט בקדושה עלאה לשעה, כבר מתחיל מעתה לעבוד את ד' ולעלות במדה מרובה. וכח האור הזה ששמו דלוג ופסוח עושה תולדות, וגם עתה יכול האיש לפסוח ולקפוץ ממעל לעצמו הרבה ויכול אח"כ לעבוד ע"י דילוג הזה. אף שאינו נשאר אצלו. וכל היו"ט הזה נקרא פסח. ע"ש הדילוג ופסוח.
5
ו׳בתרגום יהונתן איתא. שבליל יציאתם ממצרים קבלם הענן ממצרים והביאם לירושלים ואכלו שם פסחיהם. והשיבם מצרימה. כך הוא כל ענינו של פסח שיוכל. (היתר חסר וחבל על דאבדין).
6