דרך המלך, חגים, ראש השנה י׳Derekh HaMelekh, Holidays, Rosh Hashanah 10
א׳ראש השנה
1
ב׳מן המצר קראתי י־ה וכו', דהנה הה"צ חותני זקני הרבי ר' אלעזר זצלה"ה מקאזניץ אמר שחטא עדת קורח היה על שאמרו ובתוכם ה' שמשמע שיש פירוד ח"ו שד' הוא בתוכם ובאמת אורייתא וקב"ה וישראל חד עכ"ל הק'.
2
ג׳כי באמת אין עוד מלבדו. שום דבר זולתו ית' ועבודתו. הדברים שנעבדהו בהם, וכל הרע ג"כ אך לעבודתו נמצא. למשל בשר בהמה טמאה יען כי עובדים את ד' עמה. בפשיטות כאשר ישב ולא עבר עבירה נוטל שכר כאילו עשה מצוה, וכן שאר איסורים שמקיימין בהם הלא־תעשה אשר מדרגתם גבוהה מהעשין ששורשם מי"ה כנודע, וחוץ מזה איתא בספרים שנמצא איזה ניצוץ קדוש לפעמים באיסור שעולה ע"י שנופל בששים של היתר ונתבטל טעמו והישראלי אוכלהו, ובכח האכילה עובד את השי"ת. וכן נמצא עמם הרבה אופני עבודה. ובפרט מי שיודע הכל לתקן ולהעלות אל שורשו. וכל חיותם היא יען שנמצא בהם חלק עבודת השי"ת, אבל כל הזולת כלומר זולת אלקית ועבודתו שאנו רואים שנמצא. היא הרצון לא טוב, מה שאנו רואים שיוכל למצא באיש הישראלי רצון לא טוב, רצון היפך מרצון אלקי. זהו כנראה דבר זולתו שנמצא בעולם.
3
ד׳אבל גם זהו לעבודת ד' ית' שנשברהו ונכניעהו לד' שלא ירצה ההיפך רק מה שרצון ד' ית'. כי לא הב"ד בלבד מצווה על כופין אותו עד שיאמר רוצה אני באיזה דברים. רק העיקר מצווה בזה האדם בעצמו שיכפה את עצמו עד שירצה רק כפי רצונו ית'. ואם לא היה גם זה גם הרצון לא טוב רצון אלקי כי אז לא היה לו קיום, כי מה קיום העולם רצון ד' שרוצה ד' שיימצא, ואם באמת היה היפך רצונו ית' לא היתה לו תקומה. רק כפי הנ"ל. שגם זהו רצונו ית', רק שמלובש במלבוש לא טוב, ברצון לא טוב. ומי שאין לו רק רצון קדוש. אז אין אצלו שום דבר רק אלקית.
4
ה׳וזהו ענין תפילה. כי מי שצר לו ר"ל זהו יען שיש אצלו מקום העדר. והשפעות עם ברכת אלקים אינם מגיעים אליו בחי' על כי אין אלוקי בקרבי ח"ו וכו', וההעדר הוא ע"י הרצון שלו שמתעורר לפעמים בלבוש רע אף שכופהו אח"כ לד' אבל מ"מ הלבוש רע היה אצלו, ובפרט כשח"ו לא כפהו לגמרי לד', או שרצון אחרים שיש להם שייכות לנשמתו ורצונם הלא טוב עושים העדר אלקית אצלו, וכמו שמרמזת המשנה בטל רצונך מפני רצונו שלא יהיה לך רצון אחר, אבל הלא סוף כל סוף יכול רצון [של] אחר לפגמך, ומבטחת המשנה כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, שבאם אתה תבטל באמת רצונך לד' ית' לעבודתו אז תפעל בזה שהשי"ת יבטל הרצון הרע מאחרים לעבודתו. וזה כדי שיבטל רצון אחרים מרצונך. מרצונך שתבטל לד' ימשך שגם רצון אחרים יתבטל לד'.
5
ו׳נחזור להנ"ל שלבוש הרצון היינו רצון ההיפך עושה העדר אלקית אצלו ח"ו. והשפעות עם ברכת אלקים אינם מגיעים אליו. לכן תפילה היא ענין קריאה כי אליך ד' אקרא. כמו שקוראים את אחד שעומד מרחוק שיבוא. וממילא בההמשכה וההתגלות שוב לא יחסר לו. אבל משה רבינו פעל שבלב איש הישראלי יהיה רק רצון ד' ולא רצון אחר. ואף שזה מדרגה גדולה מאוד אבל כבר דברנו שכל מדרגה הוא עבור כל ישראל. רק צריכים לדעת איך להתחיל בה. ולזכות לרצון טוב ושלא יהיה אצלו שום רצון לא טוב יכולים ע"י יראה אמיתית. כי האיש הישראלי צריך לחשוב זאת בעצמו איך שרצון אלקי נמסר בידו, כי כפי הנ"ל קיום כל העולם הוא רצון אלקי ואף ברצון לא טוב נמצא חלק רצונו ית'. וכפי מעשיו כן נתתקן או ח"ו נפגם רצון אלקי. והוא עבד ד' אשר עליו לתקן ולא לפגום ח"ו. ואף שהמשל אינו דומה לנמשל פי אלף אלפי אלפים. מ"מ יתבונן האדם כאילו העמידוהו לפני הר אשר בבטנו נמצא אש וגפרית אשר עומדים להתפרץ החוצה ולהחריב עיירות וכפרים רבים. ואף חצר המלך עומד בשטח הזה שכאשר תתפרץ האש יחרב. ואותו העמידו לפני ההר שיתקנו שלא תתפרץ האש של גיהנם החוצה. והוא עומד נבוך לפני ההר מבלי דעת מה יעשה. באיזה פעולה דקה מן הדקה אשר לא טובה יכול ח"ו להחריב עולמות. ואם יש ולא יעשה ג"כ יחרב כי בטח תתפרץ האש חוצה. איך גדל פחד האיש והרעדה של האיש הזה. אבריו דא לדא נקשן זיעה תכסנו. פלצות תאחזנו. אינו זוכר מאומה מעצמו לא מאכילתו ולא משתייתו כי הפחד מבטל את עצמותו. כן האיש עומד ורצון ד' בידו לעשות ולתקנו. ולא דוקא במעשה רק אפילו במחשבה. ואף במחשבה דקה מן הדקה שאין הוא בעצמו מרגישה הכל צריך להיות כפי רצון אלקי ית' ואם לאו ח"ו פוגם ברצון אלקי ח"ו. וזאת ישים אל לבו תמיד. לא שירא שע"י שיפגם ח"ו ברצונו ית' יחרב עולמות ויענש. רק זהו בעצמו הפגם ברצונו ית' זהו החרבן הכי גדול והרע הכי גרוע. וכשיתבונן זאת תמיד תתבטל עצמותו. כי חוץ מזה מה שיפחדו להתעורר לעצמם אולי יפגמו ברצון אלקי בזה. אבל עצמותם תתבטל ממילא מבלי להתעורר לעצמם רק לרצון ד'. וממילא לפי הנ"ל אין בקרבו רק אלקית.
6
ז׳וחילוק יש בין יראה פשוטה ליראה זו. כי על עבוד מאהבה עבוד מיראה האמור באבות אומר הברטנורא שהעובד מאהבה מקיים המצות עשה. והעובד מיראה נשמר מלא תעשה. ואף שגם העובד מיראה יעשה העשין כי למשל אם לא יתקע בשופר יענש וכו'. רק הכונה היא על המצוות שאין הזמן גרמא ואין שיעור להם. למשל אם למד שילמד עוד וכן בצדקה. אבל אם פחד אלקים לנגד עיניו כנ"ל. שירא שלא יפגם ברצון אלקי שזהו העונש הגרוע מכל אצלו. ויודע שבאם לא יעשה ח"ו זה בעצמו פגם אז לא לבד מה שנשמר מעבירות רק שומר ומקיים המצות ג"כ. כי אם לא יעשה יפגם בזה בעצמו ברצון אלקי. כי רצון אלקי הוא שיעשה.
7
ח׳ויכול להיות שזה רמז הכתוב מה ד' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' וללכת בכל דרכיו, לא שלא לעשות עבירות בלבד רק ללכת בכל דרכיו כנ"ל, שזאת היתה עבודת מש"ר שיהיה להם רק רצון ד' ולא רצון אחר ע"י יראה זו של ללכת בכל דרכיו. ויוכל להיות שזה רמז הגמרא (ברכות לג ע"א) אטו יראה מלתא זוטרתא היא אין לגבי משה וכו', אשר לכאורה מה קושית הגמרא אטו יראה מלתא זוטרתא הלא היראה פשוטה באמת מלתא זוטרתא היא. וכמו שאיתא בספרי כ"ק אא"מ זצלל"ה כי גם חיה ובהמה יראים לנפשם ואיך לא ירא האדם מלפניו ית' אשר לו העוז והממשלה, וכן דברי הגמרא אין לגבי משה תיבת אין נראה כמיותר כי היה די התירוץ לגבי משה וכו'. אבל לפי הנ"ל כונת הפסוק על יראה גדולה שיהיה לו תמיד יראה גדולה לא מעונש, רק מלפגום רצון אלקי, אשר לא לבד שלא יעשה עבירות רק שיעשה עי"ז מצות ג"כ, ועל יראה זו שאלה הגמרא אטו יראה זו מלתא זוטרתא היא, ומתרץ אין לגבי משה אף היראה של "אין", לא של לא לבד מה שלא יעשה. רק של אין מה שיעשה. של ללכת בכל דרכיו ג"כ מילתא זוטרתא היא, כנ"ל שזאת היתה עבודת מש"ר להכניס בלב כל איש ישראל וממילא אם אין רצון אחר אז אין זולת הבורא ית'. ועדת קורח אמרו ובתוכם ד' משמע שיש מבדיל ח"ו, כי למשל אומרים בבית יש אור יען כי סביב הבית והבית וכותלי הבית בעצמם אינם מאידים, לכן אומרים שבתוכו אור. אבל אין לומר שבאור יש אור, וכשאמרו ובתוכם ד' משמע שח"ו עצם ישראל הוא העדר אלקית, וזהו היפך של עבודת משה רבינו ע"ה של יראה של "אין" כנ"ל. ולאיש הזה אין התפילה אצלו של קריאה כי אין אצלו העדר רק התפילה היא בשירות ותשבחות להשי"ת לעטר את ח"י עלמין בכתרין קדישין עילאין. וזאת תהיה לעת קץ כשכל ישראל יהיו בבחי' זו.
8
ט׳לכן אנו אומרים מן המצר קראתי י־ה מה שתפילתי בבחי' קריאה שמורה שיש ח"ו העדר מזה בעצמו צר לי, מן קראתי י־ה זה מצר לי. ענני במרחב י־ה שלא יהיה העדר רק כולו אור וק"ל.
9