דרך המלך, חגים, שבת תשובה ד׳Derekh HaMelekh, Holidays, Shabbat Teshuvah 4
א׳שלש עשרה מדות תרפ"ו
1
ב׳בענין י"ג מדות שאנו אומרים. רש"י ז"ל אומר בפרשת תשא שד' אמר למש"ר וכסדר שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן עכ"ל הק'. ולמה היה צריך ד' לעשות כן ולקרא בעצמו. ולא היה די שיצוה שיתעטף הש"ץ ויקרא.
2
ג׳אמנם איתא בקדושת לוי על ויקרא ד' ד'. כי בכל איש ישראל יש חלק אלקות וכשהוא קורא ומתפלל עם חלק אלוקות הזה. אז החלק אלקות קורא לד'. וזה ויקרא ד' ד'. שד' קורא לד' עכ"ל הק'.
3
ד׳ובאמת תמיד עיקר התפילה היא רק אם ד' מתפלל. וכדברי הגמ’ (ברכות ז) מנין שהקב"ה מתפלל היינו תמיד בתפלת הישראלי הקב"ה מתפלל. ואם לאו מה תועיל תפלתו ודברי החומר שיפעלו במרום ויהפכו מכעס לרחמים. אבל לא תמיד החלק אלקות שבקרב האיש מתפלל. רק מי שמקושר עם האלקות שלו שאין הגוף דבר לעצמו והנפש דבר לעצמה כמו ב' שכנים שאף שדרים בבית אחד מ"מ אנשים נפרדים ורחוקים הם זה מזה. רק שתשוקת הגוף ג"כ להיות משועבד לנשמה ואין הגוף מתפעל מדברי הגוף רק כפי התפעלות הנפש. אז כשבא להתפלל הקב"ה מתפלל כמו שאמרנו. ממעמקים קראתיך ד'. לא דברי הם דברי תפלה. רק פין מיין טיפעניש רעדט זיך ארויס. וזה הרמז. וכסדר שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן. שיעשו כן שאהיה אני קורא תמיד בחי' ויקרא ד' ד'. שד' הקורא והמתפלל וק"ל.
4