דרך מצותיך, מצות האמנת אלקות ח׳Derekh Mitzvotekha, The commandment of having faith in God 8
א׳ח) אחר שנתבאר בעז"ה בפרקים הקודמים איך שהמדות וההתפעלות שנאמרו בתורה עליו ית' הם אמיתיים באלהותו ושאעפ"כ במהותו ית' אין שינוי והתפעלות כלל כי נאצלו ע"י הצמצום כאמור וסרה תלונת הפלסופי', הנה עדיין חל עלינו חובת ביאור ענין א' בזה, והוא כי קושיית הפלסופי' על עניני ההתפעלות והמדות שנאמרו בו ית' עד שלזה נדחקו לומר שהם רק שוללים ודברה תורה כל' בנ"א כנ"ל פ"ז, היא ב' דברים א' על עצם ההתפעלות שהיא שינוי ולא יתכן לומר כן בבורא ית' משני טעמים האמורים בדבריהם כנז' לעיל פ"ז, ב' גם אם נניח קושי' זו ונאמר שאין ההתפעלות גורם שינוי, עדיין קשה כי מהיכן יהי' ההתפעלות שבשלמא באדם שיש זולתו דבר מה בערכו יתפעל ממנו וירחם עליו או יכעס עליו אבל בו ית' שאין דבר חוץ ממנו ממי יתפעל בשמחה או בכעס מאחר שהכל הוא ממנו, והנה קושי' זו השניה לא נתבאר ישובה לכאורה מדברינו כי אע"פ שנת"ל שההתפעלות והמדות הם בבחי' הארה אלהית שאחר הצמצום עד שלא יקשה עלינו הקושיא הראשונה שלא יתכן לומר בו ית' שינוי ואילו הי' פעמים כועס ופעמים שמח הי' משתנה מפני שבאמת בו ית' אינו שינוי והשמחה והכעס נמשכו ממנו בבחי' צמצום רב מן הזיו והאור שלו כו' כנ"ל באורך, אבל עדיין קשה למה יתפעל כלומר הרי בהכרח שגם השמחה והכעס שאחר הצמצום הם נמשכים ממנו ובכל רגע הוא מצמצם אורו וזיוו הבבע"ג להיות מתצמצם להיות בבחי' שמחה או כעס א"כ ממי יתפעל מאחר שאין לך דבר שחוץ ממנו כו'. ואמנם באמת תשובת דבר זה ג"כ נתבאר ומובן למשכיל היטב בדברים הנז"ל בענין הצמצום, והוא כי כבר אמרנו שבעצמותו אין התפעלות כלל ואינו לא כועס ולא שמח כי הוא מתעלה ומתרומם על כל מדות אלו, ובערך זה נאמר אם צדקת מה תתן לו (איוב ל"ה ז') ורבו פשעיך מה תעשה לו (איוב ל"ה ו') שאין המצות והעבירות תופסים מקום כלל להיות הוא ית' מתפעל בעצמו מהם וגם בערכו לא יתכן ההתפעלות, ומה שהוא שמח ממעשה הצדיקים וכועס על הרשעים אין זה באמתת עצמותו רק שמאציל מדות אלו מאורו ע"י צמצום, כדי להשפיע על ידן לצדיקים ולרשעים כפי המסתעף מן השמחה וכפי המסתעף מן הכעס. ומעתה קושי' זו השניה אינה נמלטת מב' ענינים שיש לפרשה אם ר"ל קושיתך כך, איך יכול להתפעל ממעשה הצדיקים והרשעי' לזה בשמחה ועל זה בכעס מאחר שבעצמותו אין הנבראים תופסים מקום וממי יתפעל כו' תשובתך בצדך הנה באמת קמי' עצמותו אין הנבראים תופסים מקום כלל ובטילים במציאות ממש כזיו השמש בשמש שאינו עולה בשם בפ"ע כלל כמו שהתבאר בלק"א ח"ב (פ"ג), והנה באמת שהוא בעצמותו אינו מתפעל ממעשיהם כלל וכנ"ל בפי' אם צדקת ורבו פשעיך כו' אבל לגבי ההארה אלהית שהוא מאיר ממנו אחר הצמצום כנ"ל הנה אעפ"י שהיא אלהית לגודל הצמצום העצום שההארה הזאת אינה מערך האור והזיו הבבע"ג לא מיני' ולא מקצתי' ונק' רשימו כמש"ל פ"ו, והארה זו היא בחי' י"ס חב"ד חג"ת כו' יתכן שע"פ הדעת המצומצם (ר"ל לגבי מהו"ע ב"ה נק' מצומצם) ההוא יהי' התפעלות ממש ממעשה הצדיקים והרשעים ע"ז בשמחה וע"ז בכעס כי בבחי' דעת זה שממנו נמשך ההתפעלות הם תופסים איזה מקום עד שכדאי הם שתנוח עליהם הקפידא והכעס או השמחה כפי מעשיהם, כי בחי' חב"ד ובחי' מדות חג"ת אלו הם בהארה אלהית שכבר נתצמצם ונתעלם ממנה מהו"ע ית' הבבע"ג באמת, ומסיבת הצמצום הזה נראים הנבראים לאיזו יש ודבר אעפ"י שקמי' הם כלא חשיבי' כי זהו קמי' דוקא כמו שהוא בידיעתו שלפני הצמצום (אומרינו שם ידיעה לשכך האוזן כי אינו בגדר מדע) משא"כ בבחי' הארה זו שלאחר הצמצום יתכן ההתפעלות לשמחה או לכעס לחו"ג כו' כי הנבראים תופסים איזה מקום מחמת הצמצום, שזה ענינו להעלים האור והחיות מא"ס ב"ה להיות מהות המתהוה ניכר ליש ודבר כמ"ש בלק"א שם (פ"ד) ע"פ שמש ומגן ה' אלקים (תלים פ"ד י"ב) אלא ששם מדבר בצמצום שמאצי' לבי"ע להוות נבראים בע"ג וכמו כן צמצום הראשון להיות חלל שיתהוו י"ס ג"כ מעין זה שצמצום זה המעלים עד שיוכל להיות חל בחי' התפעלות מאתעדל"ת ע"ד הנ"ל. ואם תעמיק עוד לחזק קושייתך, ותאמר הרי מ"מ הוא ית' עצמו הבבע"ג ובלתי בעל שינוי' והתפעלות, הוא המצמצם אורו להאיר ממנו הארה מצומצמת שיהי' ממנה ההתפעלות, והרי הארה מצומצמת זו אדוקה היא בו וממנו נמשכת בכל רגע, א"כ איך יכול להיות ההתפעלות, מאחר שבעצמותו אין זה תופס מקום כלל, והלא הוא המצמצם עצמו הוא מכיר עצמותו שקמי' גלוי וידוע עצמותו ית' הבבע"ג, א"כ איך יהי' התפעלות בהארה מצומצמת שהוא הוא המצמצם עצמו, הנה התשובה בזה ג"כ גלויה כאשר נעמיק מעט יותר בדברים הנ"ל וטרם כל אציעה לפניך משל גשמי אשר ממנו יתבאר הקושי' יותר ותשובתו בצידו, והוא כמו האב המדריך בנו קטן בן שנתו, להועילו באיזה ענין כמו שמלמדו לילך או לדבר ומראה לו בעשותו רצונו פנים שוחקות וממלא משאלותיו ונותן לו אגוזים וכה"ג ובעוברו רצונו מראה לו פנים זועפות ומונע משאלותיו הללו ממנו, ובאמת בדעת האב עצמו גלוי וידוע שאין הבן למיעוט השכלתו בערך שיחול שם התפעלות אליו אלא שזה מראה לו כן רק כדי שיתחזק הבן בענין הנ"ל ומראה לו איך שראוי להתפעל ממנו עפ"י שכל המצומצם כמוהו ושמתפעל בזה, ועד"ז יובן למעלה שבאמת בעצמותו ית' אין הנבראים תופסים מקום כלל שיחול עליהם שם התפעלות דכלא וכאין ואפס ממש חשיבי' ואיך יהי' התפעלו' על דבר שאינו וכאמרם אין לך דבר שחוץ ממנו כי ממך הכל (דה"א כ"ט י"ד), אך שמעלים אורו הגדול ומגלה רשימו בלבד שהוא ענין דעת המצומצם עד שממנו יוכל להיות נמשך התפעלות על הנבראים, וא"כ תקשה ותאמר כמו שבמשל אין לדעת המצומצם וההתפעלות שהאב מראה לבנו מציאות כלל, שהרי אין האב מתפעל באמת מפני שקמי' גלוי דעתו הרחבה שאין הבן בערך שיחול עליו ההתפעלות אלא שנראה להבן כאילו מתפעל, ותאמר שכמ"כ למעלה אין להספירות שהם המדות הנ"ל מציאות כלל אלא שנראה אלינו כן, אמנם הענין שאינו כן מפני כי לא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו שכאשר ידמה האדם בשכלו להוות איזו מציאות שיהיה הנה מחשבתו לא תפעיל והיה כלא היה עד יפעל ויצא לפועל ע"י כלי המעשה ואין כן מחשבותיו ית' כי כאשר עולה ברצונו ומחשבתו להוות ולהאציל הרי די כח מחשבתו ית' להוות ולהפעל האצילות הלז, ונמצא כי כאשר שיערה דעתו ית' לצמצם אורו ולהאיר בבחי' צמצום עד להיות מזה בחי' חב"ד והתפעלות המדות כנ"ל הנה באמת הי' כן ונתהוו מציאות הלז והי' להם מציאות ובערך זה אין המשל הנ"ל מהאב לבן דומה לנמשל שבמשל אין להצמצום מציאות כלל כי אין ביכולת שכל האדם להוות דבר מה משא"כ למעלה כי לא מחשבותיו מחשבותינו כנ"ל, והנה ע"פ בחי' אור שבא לאחר הצמצום הוא שבא ונמשך כל ההשפעות בהעולמות וכמאמר אלי' לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין ושוב לא יקשה הקושי' הנ"ל מפני מה יתפעל כי ההנהגה היא ע"י ההארה שאחר הצמצום ושם ראוי ויתכן להיות ההתפעלות מאתעדל"ת כנ"ל. ומה שאמרנו שהצמצום יש לו מציאות לא קשה לענין המאמר דכולא קמי' כלא חשיב דמשמע שהוא כאין ואפס ממש וכמו שנת' בלק"א ח"ב (פ"ו) כי אין הכוונה בפי' כלא שאין להם מציאות כלל דזהו לא ממש ולא כלא בכ"ף הדמיון וזה הי' קודם שנברא העולם ועוד דהא פי' כולא קמי' כלא חשיבי' קאי על עוה"ז הגשמי והרי אנו רואים שיש דומם צומח חי ומדבר אבנים ובתים ועפר כו' ואיך הוא לא ממש, אלא פי' כלא היינו שאינו עולה בשם בפ"ע כזיו השמש כשהוא בגוף הכדור השמש שאינו עולה בשם בפ"ע כלל להתראות ליש כמו שהוא נראה לעינינו בעוה"ז שאין שם כדור השמש אלא שם לא נראה רק כדור השמש מפני שהזיו בטל במציאות, ואין הכוונה שאינו נמצא שם כלל שזה אינו כי ודאי נמצא שם ביתר שאת אלא שבטל וזהו פי' כלא, שכמ"כ הם ענין כל העולמות לאחר בריאתם שיש להם מציאות אלא שקמי' הוא כלא כביטול הזיו כנ"ל ולא לא ממש וד"ל: והנה נתבאר ישוב קושי' השני' בפן האחד שפירשנו אותה והוא איך יכול להיות ההתפעלות שממי יתפעל כי יכול ויכול הוא. ועדיין יש מקום לפרש הקושי' זו בפן אחר והוא כי למה יהי' מצמצם עצמו להתפעל והטוב טוב הי' אם הי' מנהיג העולם ע"י אורו הגדול שלמעלה מהארה מצומצמת להטיב לכל, אך באמת אין מזה קושיא כלל כי כבר הקדמנו לעיל פ"ו שאם לא הצמצום לא היו מתהוים כלל העולמות כמו שהם בע"ג וכמו שהצמצום מוכרח לצורך התהוותם כך לצורך ההנהגה בו, ועוד שאל"כ לא היו מגיעים להתכלית וקבלת הגמול ע"י עסקם בתורה ומצות מאחר שלא הי' עונש כלל וכמ"ש בזהר פ' קרח דקע"ח ב' הוא דא עתיקא אלמלא דינא לא אשתכח בעלמא לא הוו ידעי בני נשא מהימנותא עילאה ולא ישתדלון באורייתא ולא יקיימון פקודי אורייתא, ועד"ז ארז"ל טוב זה מלאך חיים מאד זה מ"ה (בראשית רבה פ"ט ע"ש) וכידוע ואין להאריך בדברים הגלוים וידועים בדברי רז"ל: והנה עפ"י משנת"ל יובן היטב המדרש אמת אמר אל יברא שכולו מלא שקרים חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים הה"ד עולם חסד יבנה (בראשית רבה פ"ח ע"ש), וצ"ל וכי החסד שהוא ממדותיו ית' אינו אמת ולא יאמר היפוך מן האמת, וכצ"ל ענין מדת אמת שבי"ג מדה"ר מה ענינה וכי כולהו אינן אמיתיים ח"ו, אך הענין כי כבר האריכו בספרים שפי' מלת אמת לא יאמר אלא עליו ית' לבד כמ"ש וה' אלקים אמת (ירמי' י' י') מפני שהוא ית' מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו והיה הוה ויהי' משא"כ בכל הנמצאים שאין להם מציאות מצד עצמן אלא מציאותם תלוי בו ית' דהיינו ע"י החיות שמאיר ומשפיע בהם מזה הם קיימים א"כ אין מהותם הנראה אלינו אמיתי כלל והעיקר הוא החיות המהוה אותו, ולפי מש"ל הנה בחי' אמת הוא כמו שהוא קמי' ית' לפני הצמצום דכולא כלא חשיבי' ולכן אמר אל יברא שכולו מלא שקרים שהעולם נראה ליש ודבר ובאמת שזה שקר כנ"ל אך מדת החסד היא אחר הצמצום שאז הוא שיתכן ההתפעלות כנ"ל אמר שכולו מלא חסדים כי האתעדל"ת תופס איזה מקום כו' וכן הוא ענין אמת שבי"ג מדות שהוא בחי' תרין תפוחי' שבשני לחיים שהוא מקום פנוי משערות והוא בחי' גילוי הא"ס שלמעלה מן הצמצומים שז"ס השערות משא"כ י"ב מדות הנשארים הם מבחי' שערות שהוא בחי' הצמצומים להיות חסד ורחום כו' וכמו שנת' במ"א באורך ע"פ אלה מסעי בנ"י כו' ויכתוב משה כו' (במדבר ל"ג א' ב') יעו"ש:
1
