דרך פקודך מ״זDerekh Pikudekha 47
א׳מצוה מז מל"ת שלא להכות אב ואם
1
ב׳חלק המעשה
(א) שנאמר מכה אביו ואמו מות יומת (ורמב"ן משיג וסובר שאין זה מצוה בפני עצמו רק נכלל באזהרות לא יוסיף) ואזהרתו מפסוק לא יוסיף שהוא אזהרה שלא להכות שום אדם מישראל (הוא הנאמר אצל שליח ב"ד המלק' אדם מישראל בציווי ב"ד).
(א) שנאמר מכה אביו ואמו מות יומת (ורמב"ן משיג וסובר שאין זה מצוה בפני עצמו רק נכלל באזהרות לא יוסיף) ואזהרתו מפסוק לא יוסיף שהוא אזהרה שלא להכות שום אדם מישראל (הוא הנאמר אצל שליח ב"ד המלק' אדם מישראל בציווי ב"ד).
2
ג׳(ב) אם עשה חבורה באביו או באמו והיה עדים והתראה מיתתו בחנק אבל בלא חבורה אינו חייב מיתה:
3
ד׳(ג) הכהו על אזנו וחרשו (הגם שלא יצא דם) חייב מיתה שא"א בלא טיפת דם מבפנים.
4
ה׳(ד) הכה את אביו לאחר מותו פטור:
5
ו׳(ה) נוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות:
6
ז׳חלק הדיבור
(א) הכה את אביו או את אמו בלא חבורה כמו על שאר אדם מישראל דהיינו בהכאה שאין בה שוה פרוטה חייב מלקות ובהכאה שיש בה שוה פרוטה ניתן לתשלומין ופטור ממלקות:
(א) הכה את אביו או את אמו בלא חבורה כמו על שאר אדם מישראל דהיינו בהכאה שאין בה שוה פרוטה חייב מלקות ובהכאה שיש בה שוה פרוטה ניתן לתשלומין ופטור ממלקות:
7
ח׳(ב) המגביה ידו על חבירו (אעפ"י שלא הכהו נק' רשע) מכש"כ המגבי' ידו על אביו ואמו:
8
ט׳(ג) נשמט מלעיל ודאי מחוייב ללמוד משפטי ודיני המצוה ולחדש הלכות ודינים ודקדוקים כפי שכלו:
9
י׳(ד) אסור להקיז דם לאביו או לאמו ואם אין שם רופא אחר יעשה כמו שצוהו ואפילו לא ציווהו והוא בעצמו מבין שיש סכנה בדבר אם ימתינו על רופא אחר יקיז:
10
י״א(ה) נתחייב אביו מלקות והוא שליח ב"ד לא יכה אותו חוץ ממסית ומדיח שנעשה הבן שליח ב"ד על אביו להכותו שנאמר לא תחמול ולא תכסה עליו:
11
י״בחלק המחשבה
(א) ודאי צריך לכוין במניעה זו שמונע א"ע מעשות זאת בעבור ציווי היוצר כל הגם שהוא מנוה שהשכל מחייב אינו מונע א"ע בשביל זה רק בעבור הציווי ובזולת זאת הכוונה אינה נחשבת המניעה הזאת בכלל החלוקא דרבנן מיהו נ"ל אם לא כיון במניעה זו בחיי אביו ואמו כשמכוין במניעה זו גם אחרי פטירתם נחשב לו מכלל המצות דהגם דבהכ' לאחר מותו פטור אבל אסור הוא בודאי והוא בכלל הלאו כן נ"ל:
(א) ודאי צריך לכוין במניעה זו שמונע א"ע מעשות זאת בעבור ציווי היוצר כל הגם שהוא מנוה שהשכל מחייב אינו מונע א"ע בשביל זה רק בעבור הציווי ובזולת זאת הכוונה אינה נחשבת המניעה הזאת בכלל החלוקא דרבנן מיהו נ"ל אם לא כיון במניעה זו בחיי אביו ואמו כשמכוין במניעה זו גם אחרי פטירתם נחשב לו מכלל המצות דהגם דבהכ' לאחר מותו פטור אבל אסור הוא בודאי והוא בכלל הלאו כן נ"ל:
12
י״ג(ב) ודאי מן הדין אין מן הצורך לכוין איזה טעם במניעה הלזו רק סתם אני מונע א"ע מעשות זאת כי הבורא גזר עלי כיון שאין טעם מבואר בתורה אבל ודאי מהראוי לכ"ע להתבונן טעמי מושכלות בכל מצות התורה הגם במצות השכליות אשר השכל מחייב אותן עכ"ז מהראוי לחפש יותר ויותר ממה שהשכל הפשוט מחייב כיון שהן שכל אלקי בודאי יש בהן פנימות עד אין חקר דאם בשביל המושכל, הראשון בלבד נצטוינו לא היה לו להשי"ת לצוות ע"ז כיון שהשכל נותן זה אלא ע"כ שיש בכל מצות מושכליות עיונים עד אין ערך, ואם תבקשנה ככסף וכו' אז תבין וכו':
13
י״ד(ג) הנה עפ"י הדברים האלה גם במצוה הזאת יש להתבונן דודאי השכל נותן שלא להכות אב ואם שגדולוהו ונשא הו על כתיפם ונטו שכמם לסבול טרחו ויגיעתו והן הנה סיבותיו ועליותיו שהביאוהו אל העולם והנה כבר נתחייבנו לכבדם ומכש"כ שאסור להכותם ח"כ לא הי' מן הצורך לצוות ע"ז באזהרת התורה אבל כאשר תעמיק עוד משל בענפי מצות כיבוד או"א לכבד את החמה ובינ' אשר נתן לו השי"ת שהן הנה ג"כ נק' אב ואם והכיבוד שלהם הוא להאכילם ולהשקותם ממטעמי התורה בפרדס ובהתבונן במושכלות כ"א לפי רוחב חכמתו ובינתו. הנה תתבונן ג"כ בענפי אזהרה הלזו שלא להכות אב ואם ישנו בכלל זה שלא להכות חכמתו ובינתו היינו שלא יאכל וישתה הדברים המכים השכל ומונעים השגה כגון אותן הדברים שאמרו רז"ל שקשה לשכחה. ולא יעשה הדברים אשר ממעט השגה וגורם שכחה ומניעת השכל הגם שבודאי הב"ד אין מענישין רק על הכאת או"א ממש עכ"ז גם כל אלה הדברים לענפי מצוה יחשבו. ואי"ה יתבאר בפחות מכל אלה הדברים כפי אשר יחוננו השי"ת:
14
ט״ו(ד) כאשר תתבונן בטעם מצות כיבוד שכתב האריז"ל להיות הבן הוא עלול מהאב ואם וא"א שיגיע עליו שפע אם לא שיעבור דרך הלבוש דאביו ואמו. הנה מזה תתבונן ג"כ המכה אביו ואמו הנה מקלקל צינור השפע המגיע אליו והנה מיתתו בחנק דייקא דהנה החיות שבאדם רצוא ושוב וזה חיותו שישאף תמיד רוח חיים מאויר החיוני הנשפע לו אחת דתו לסתום לו את הצינור השואף רוח חיים דהיינו שחוסמין את גרונו לבל ישאף רוח חיים וכורכין צווארו בסודר זה מושך אילך וזה מושך אילך עד שנסתם הצינור השואף רוח חיים ומזה תבין שאינו חייב עד שיעשה בהן חבור' שמקלקל אותם ונק' מקלקל צינור החיות משא"כ כשאינו מקלקל הגם שאסור עכ"ז כיון שלא גרם קלקול לצינור חיותו נשאר בחיים בין והתבונן:
15