דרוש חדושי הלבנה ג׳Derush Chiddushei HaLevanah 3

א׳ג) זֹהַר פָּרָשַׁת פִּנְחָס בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא ^אבו יבואר אשר דברי הרעיא מהימנא הוא בדבר אחד כדברי הזוהר חדש דלעיל בזה שהשינוי היה במקום הלבנה. וחולק עליו במהות השינוי מקום, דבשונה מדעת הזו"ח שבתחילה היתה הלבנה קבועה כזנב לחמה בגלגל אחד עמה וירדה למטה לגלגל ראשון, סבירא ליה לרעיא מהימנא כחכמי ישראל שלא נתחלקה הרקיע לגלגלים, והשינוי היה שמתחילה השפיעה הירח ומיקומה היתה מעל נוגה וכוכב כמו ציור "סגולתא", וירדה תחתיהם כמו ציור "סגול"..

ב׳גַּם [כֵּן] כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁנּוּי בְּעֶצֶם הַלְּבָנָה מִפְּנֵי קִטְרוּגָהּ מִמַּה שֶּׁהָיְתָה מִלְּפָנִים, רַק בְּשִׁנּוּי מְקוֹמָהּ עִם שִׁנּוּי מַזָּל. רוֹצֶה לוֹמַר, שִׁנּוּי הַהַשְׁפָּעָה, כִּי מַזָּל מִלְּשׁוֹן "יִזַּל מַיִם" (במדבר כד ז). וְרָצָה זֶה הַמַּאֲמָר, בְּמַה שֶּׁמִּתְחִלָּה נִקְרֵאת גַּם כֵּן "גָּדוֹל" וְאַחַר כָּךְ "קָטָן", שֶׁהָיָה זֶה מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַמָּקוֹם וְהַמַּזָּל.

ג׳וְנֶחְלָק בִּשְׁתַּיִם עִם מַאֲמַר שִׁיר הַשִּׁירִים:

ד׳ כִּי לְפִי דִּבְרֵי זֶה הַמַּאֲמָר, לֹא הָיוּ דְּבוּקִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עַד שֶׁהָיוּ נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ הָאַרְיֵה עִם זְנָבוֹ, אֲבָל הָיָה כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַף שֶׁבְּמִדַּת הַגּוּף וְהַהֶאָרָה, הָיָה כָּל אֶחָד מֵאָז, קֹדֶם הַקִּטְרוּג, כְּמוֹ אַחַר כָּךְ.

ה׳שֵׁנִית; שֶׁמַּעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ וּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה מִן הַיָּרֵחַ, אַף מִתְּחִלָּה קֹדֶם [הַ]קִּטְרוּג. אֶלָּא שֶׁהַיָּרֵחַ מֵאָז, קֹדֶם הַקִּטְרוּג, הָיְתָה בְּמָקוֹם עֶלְיוֹנִית ^בוכמו שמסביר רבינו לקמן שלא ס"ל למאמר זוהר זה חלוקת צבא השמים באופן של גלגלים. מִמַּה שֶּׁהִיא עַכְשָׁו. כִּי מְקוֹמָהּ הָיָה אֵצֶל הַשֶּׁמֶשׁ, יִרְצֶה תַּחְתָּיו, וּלְמַעְלָה מִכּוֹכְבֵי נֹגַהּ וְכוֹכָב, וְעַל יְדֵי קִטְרוּגָהּ שָׁבָה לִהְיוֹת תַּחְתֵּיהֶן.

ו׳וּמֻכְרָחַנִי לוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיְתָה דְּבוּקָה בַּשֶּׁמֶשׁ כְּדִבְרֵי זֹהַר שִׁיר הַשִּׁירִים, מִכֵּיוָן שֶׁהִיא טָעֲנָה לוֹמַר "אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד", וְרָצְתָה כֶּתֶר א׳ לְעַצְמָהּ. וְאִלּוּ שָׁוָה הָיְתָה וּמְדֻבֶּקֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, אֵינֶנָּה רְאוּיָה לְכֶתֶר אֶחָד אֲשֶׁר בָּהּ יִשְׁתַּמְּשׁוּ שְׁנֵי מְלָכִים, שֶׁהֲרֵי יִשְׁתַּמְּשׁוּ גַּם כֵּן בִּשְׁנֵי כְתָרִים, כְּמוֹ שֶׁבַּזֹּהַר שִׁיר הַשִּׁירִים כִּנָּה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ בִּתְרֵין כִּתְרִין. אֶלָּא וַדַּאי לֵיהּ לְהַמַּאֲמָר הַלָּז 'רַעֲיָא מְהֵימְנָא' הִיא לְבַדָּהּ הָיְתָה וְלֹא דְּבוּקָה בַּשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם תַּחְתֶּיהָ מִיָּד, וְהָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל שְׁנֵי מְלָכִים נֹ״גַהּ וְכוֹ״כָב.

ז׳וְאִם תֹּאמַר, הוֹאִיל וְהִיא הָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל תַּחְתֶּיהָ, וְלֹא כֵן הַשֶּׁמֶשׁ, לְפִי שֶׁהוּא עַל הַלְּבָנָה וְאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ עַל מַה שֶּׁתַּחַת הַלְּבָנָה, אִם כֵּן, אַף אָנוּ, הֵיאַךְ יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁהַלְּבָנָה הָיְתָה שׁוֹפַעַת עַל כּוֹכָב, וַהֲרֵי נֹגַהּ תַּחַת הַלְּבָנָה וּלְמַעְלָה מִן כּוֹכָב, וְאֵיךְ אָמְרָה שֶׁשְּׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד? וְלָאו קֻשְׁיָא הִיא לְפִי דַּרְכֵּי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֵינָם סוֹבְרִים ^גמדברי רבינו כאן משמע שדברי חז"ל חולקים על סדר הגלגלים המובא בחכמי התכונה, וצ"ע מדברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ג ה"א) שפסק שיש תשעה גלגלים, ועיין שם במפרש שפירש שאינו סותר לדברי חז"ל, שכיוונו לענינים רוחניים. ובאמת הרמב"ם עצמו התייחס לזה וז"ל (מורה נבוכים ח"ב פ"ט)׃ כבר בארנו לך (פרק ד' מזה החלק) שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסט"ו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה, אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד, כמו שהתבאר למי שעיין בחכמת התכונה, ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים שני רקיעים הם, שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, כי אומר זה המאמר מנה כדור הכוכבים כולם אחד, ר"ל הגלגלים אשר בהם כוכבים, ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין כוכבים בו כדור שני ואמר שני רקיעים הם, עכ"ל. והנה גם בדברי רבינו מצינו שמביא הגלגלים ומשמע שאינו בסתירה לדברי חז"ל במנין הרקיעים וכנ"ל, וז"ל (תוספות יום טוב מסכת פסחים פ"י מ"ה)׃ להודות להלל כו' - כתבו התוספות י"א ז' הודאות ולא יותר כנגד שבעה רקיעים עכ"ל ואי משום הא יש לי לקיים גירסת הספר דתשעה הוו רקיעים דז' רקיעים לז' כוכבי לכת ושמיני למזלות ותשיעי המקיף ומסבבם בכח בוראו יתברך בכל יום ממזרח למערב הפך תנועתם שממערב למזרח והוא נקרא רקיע היומי. כמ"ש הרמב"ם על זה בפרק ג' מהלכות יסודי התורה והוא הנקרא ערבות ובעשירי הוא אומר למי שעשה וכו' שהוא רוכב ערבות ית' זכרו לנצח נצחים. [ובסדר המשנה דירושלמי לא נשנו אלא שבעה הני חמשה דהכא עד לרומם ועוד שנים לנצח ולגדל]: וצ"ע. שֶׁסִּדְרָן שֶׁל הַכּוֹכְבֵי לֶכֶת סְדוּרִים זֶה עַל זֶה וּלְכָל אֶחָד גַּלְגַּל מְיֻחָד. אֲבָל אָמְרוּ בְּפֶרֶק 'אֵין דּוֹרְשִׁין' (חגיגה יב:), אָמַר רַב יְהוּדָה שְׁנֵי רְקִיעִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם". רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר, שִׁבְעָה: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם כו׳ כְּדִלְעֵיל. רָקִיעַ שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם". וְלֹא מִבַּעֲיָא לְרַב יְהוּדָה שֶׁאֵינָם רַק ב׳ שָׁמַיִם, וּמִמֵּילָא שֶׁהוּא אֶחָד לְמַלְאֲכֵי מַעְלָה, וְשֶׁתַּחְתָּיו לִצְבָא הַשָּׁמַיִם כו׳, אֶלָּא אַף לְרֵישׁ לָקִישׁ, שֶׁאָמַר שֶׁמָּעוֹן בּוֹ הֵם הַמַּלְאָכִים, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אָמַר שֶׁבָּרָקִיעַ, שֶׁהוּא הַשֵּׁנִי, שָׁם כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.

ח׳נִמְצָא דְּבֵין לְמַר וּבֵין לְמַר, כָּל הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם בְּרָקִיעַ אֶחָד נְתוּנִים. וְהַשְׁתָּא, אֵין בְּסִדּוּרָן הֶכְרַח שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם זֶה עַל זֶה, עִם הֱיוֹת שֶׁכָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ, כְּפִי קַבָּלַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַהֲלָכוֹ בְּעָבְיוֹ ת״ק שָׁנָה. וִיכוֹלִים לִהְיוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. אַךְ כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּסִבּוּב, אוֹ קְצָתָם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וּקְצָתָם בְּסִבּוּב. וְשֶׁעַל כָּל פָּנִים, אוֹתָם שֶׁבַּסִּבּוּב הֵן, אִם כֻּלָּם הֵן אִם מִקְצָתָם, אֵין בָּהֶם שׁוּם מַעֲלָה מְקוֹמִית זֶה עַל זֶה, כִּי בְּסִבּוּב הָעֲגֻלָּה אֵין רֹאשׁ וְלֹא סוֹף. וְיִהְיֶה לְפִי עִנְיָנֵנוּ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה מַעְלָה מְקוֹמִית. לָכֵן הַיָּרֵחַ מַעְלָה מְקוֹמִית עַל נֹגַהּ וְכוֹכָב, אֲבָל נֹגַהּ וְכוֹכָב אֵין בָּהֶם מַעֲלָה מְקוֹמִית זֶה עַל זֶה, אַךְ הֵם בְּסִבּוּב.

ט׳נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנֹּגַהּ וְכוֹכָב בְּשִׁוּוּי הָיוּ תַּחַת הַיָּרֵחַ, וְהִיא כְּכֶתֶר עֲלֵיהֶם. וְלָזֶה טָעֲנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים שֶׁתַּחְתֶּיהָ. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכִי וּמַעֲטִי כו׳, וְחָזְרָה כְּסֶגּוֹ״ל נְקוּדָה תְּחוֹת תְּרֵין. כִּי שְׁנֵי אֵלּוּ, נֹגַהּ וְכוֹכָב, נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָּם בְּשִׁוּוּי.

י׳וְאָמְנָם הַלִּמּוּד שֶׁיָּצָא לָנוּ מִזֶּה, נִרְאֶה לִי, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּלָאו הָכִי מָקוֹם לַעֲמוֹד עַל הַחֲקִירָה לְפִי זֶה הַמַּאֲמָר, מָה רָאָה עַל קִטְרוּג הַזֶּה, דְּמַה אִכְפַּת לָהּ בִּשְׁנֵי הַמְּלָכִים, אִם יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, כֵּיוָן דִּלְדִידְהוּ עַצְמָם לֹא אִכְפַּת כְּלָל. וְאֶחְשֹׁב כִּי קִטְרוּגָהּ הָיְתָה צָר[וּ]ת הָעַיִן, שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ לְהַשְׁפִּיעַ עַל שְׁנַיִם אֵלּוּ שֶׁתַּחְתֶּיהָ, וְהֶעֱלִימָה הָעִנְיָן בִּלְשׁוֹן כָּבוֹד, כְּאִלּוּ חָסָה עַל הַמְּלָכִים. וְלָכֵן בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נֶעֶנְשָׁה, לְשֶׁלֹּא תַשְׁפִּיעַ לַמְּלָכִים כְּלָל, אַף לֹא לְאֶחָד. וּלְהַלָּן אֲדַבֵּר עוֹד מִזֶּה, בְּסַיְעַתָּא דִשְׁמַיָּא. וְלָכֵן, בִּמְקוֹם שֶׁהָיְתָה כִּסְגוֹלְתָּא, שֶׁהוּא מִן הַטְּעָמִים, שֶׁהֵם כִּנְשָׁמָה ^דבספרי הקבלה (עיין תיקוני זוהר הקדמה ח ע"א וז"ל: וטעמי אינון נשמתין) מוזכר שיש ארבע בחינות באותיות התורה והוא טנת"א (טעמים נקודות תגין אותיות), ואותיות הם משולין כגוף, ונקודות הרי הן הדרך להבין תוכן האותיות הם נפש האותיות, והטעמים שעל ידם יש הטעמה לתוכן האותיות הם כנשמה. ולכן הנקודות מתחת לאותיות והטעמים מעליהם., וְגַם הַטַּעַם הַזֶּה עַל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם כְּגוּף, [חָזְרָה] לִהְיוֹת כְּסֶגּוֹל שֶׁהוּא מִן הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵם כְּנֶפֶשׁ, גַּם הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת תַּחַת הָאוֹתִיּוֹת.

י״אוּמְסַיֵּם הַמַּאֲמָר, וּבְגִין דָּא הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. עָלַי הֲוַת סִיהֲרָא כֶּתֶר, כְּגַוְנָא דָּא: וׂ. וּלְבָתַר מְעִיטִית וְנַחֲתִית לְרַגְלִין דִּילֵיהּ, כְּגַוְנָא דָּא: וִ. וְעִם שֶׁהוּא מִדֶּרֶךְ חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וַאֲנַן לֵית לָן עֵסֶק בָּהּ בִּדְרוּשׁ בְּרַבִּים, מִכָּל מָקוֹם הֲבֵאתִיו כְּדֵי [לְהַרְאוֹת], שֶׁגַּם מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַזֹּהַר מוּבָן, שֶׁיָּרְדָה מִמַּדְרֵגָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה בְּמַעְלָה כְּמוֹ סְגוֹלְתָּא שֶׁהוּא טַעַם, וְהָיָה לָהּ מִשְׁפַּט הַנְּשָׁמָה, וְיָרְדָה לְתַחְתִּית הַמַּעֲלָה כְּמוֹ הַנְּקֻדּוֹת, וַתְּהִי לָהּ מִשְׁפַּט הַנֶּפֶשׁ בְּעֶרֶךְ הַנְּשָׁמָה. וּבְעִנְיַן "הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי" כְּפִי הַפְּשָׁט, כְּבָר יִחַדְתִּי לוֹ מָקוֹם בְּאַחֲרִית מַאֲמָר דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת.

י״בוְאָמְנָם גַּם מִזֶּה לֹא אֶעֱבוֹר, כִּי אִם שֶׁאַמְלִיץ עַל כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הַזֶּה פְּסוּקִים בִּתְהִלִּים ע״ב (פסוק ה-ז) "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים. יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ. יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ". וְהוּא בְּמִזְמוֹר לִשְׁלֹמֹה. וּבַמִּדְרָשׁ (שמות רבה פט"ו כ"ו), רְאִיתִיו בְּסֵפֶר הָעֲקֵדָה שַׁעַר ל״ז: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ". עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בְּרֶמֶז הוֹדִיעַ לָהֶם הַמָּקוֹם, שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת בָּאָה לָהֶם אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים דּוֹר. הַלְּבָנָה שֶׁלָּכֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם, מַלְכוּת שֶׁלָּכֶם שְׁלֹשִׁים דּוֹר. הַלְּבָנָה יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ מַתְחֶלֶת הָאוֹר, וְכֹל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת, מְאִירָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְדִסְקוּס שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא וכו׳. אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהָאִיר וכו׳ יִצְחָק כו׳ יַעֲקֹב כו׳, וְאַחַר כָּךְ, יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן רָם עַמִּינָדָב נַחְשׁוֹן שַׂלְמוֹן בֹּעַז עוֹבֵד יִשַׁי דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה נִתְמַלֵּא דִּסְקוּס שֶׁל לְבָנָה וכו׳.

י״גהִנֵּה יֹאמַר שֶׁבִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ יְרֵאִים אֶת ה׳ "עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים", יִרְצֶה "עִם שָׁמֶשׁ" כַּאֲשֶׁר הִיא מֵאָז, כֵּן הִיא גַּם עַתָּה. וְאָמְנָם כֵּן, גַּם בְּעוֹד הֱיוֹת הַיָּרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים. וְיִהְיֶה ׳דּוֹר׳ וְ׳דוֹרִים׳ מֵעִנְיַן דִּירָה, וְעַל דֶּרֶךְ הַנִּצּוּחַ שֶׁל חַכְמֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַחֲכָמֵינוּ ז״ל ^חתנו רבנן, חכמי ישראל אומרים: גלגל קבוע ומזלות חוזרין, (גלגל - כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו, גלגל קבוע ואינו מגלגל, אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע, אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט, ואין מקיפין את הגלגל אלא כל מזל משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו עד חבירו, וחוזר למקומו, לפיכך אין עגלה נראית בדרום ולא עקרב בצפון, שהרי אין מקיפין אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין. רש"י) וחכמי אומות העולם אומרים: גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי: תשובה לדבריהם - מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון. מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כבוצינא דריחיא, אי נמי - כצינורא דדשא. חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין. (פסחים צד:), עַד שֶׁהוֹדוּ שֶׁמַּזָּל קָבוּעַ וְגַלְגַּל חוֹזֵר ^ועיין מש"כ רבינו בזה לקמן בשער ז פ"ב ד"ה ויתן.. וְזֶה רֶמֶז שֶׁאָמְרוּ לְשׁוֹן דִּירָה עַל הַיָּרֵחַ וּשְׁאָר כּוֹכָבִים, לוֹמַר שֶׁהֵם קְבוּעִים וְדָרִים. וּכְעִנְיַן אָמְרוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, (תהלים יט ה) "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם". וּמִשֶּׁאָמַר שֶׁשָּׂם לַשֶּׁמֶשׁ אֹהֶל בַּשָּׁמַיִם, הִנֵּה אִם כֵּן הַשָּׁמַיִם סוֹבְבִים הוֹלְכִים, וְהוּא בְּאָהֳלוֹ בַּל יִצְעָן וּבַל יִסַּע ^זעל משקל הכתוב (ישעיהו לג כ) אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וגו’: מִמֶּנּוּ. אַךְ כְּעִנְיַן יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה, וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת וְשׁוֹמֶטֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

י״דכֵּן גַּם ׳דּוֹר דּוֹרִים׳ הַנִּזְכָּר כָּאן הָרָצוֹן בּוֹ שֶׁהַיָּרֵחַ הָיָה בְּדִירָה עַל שְׁתֵּי דִירוֹת, כְּלוֹמַר, עַל שְׁנֵי כוֹכָבִים הַקְּבוּעִים בִּמְדוֹרוֹת תַּחְתָּיו.

ט״ואוֹ נוּכַל לוֹמַר,^חתוכן דברי רבינו נראה שמחדש על פי דברי הרד”ק שיתכן לכתוב ‘כדור’ במקום ‘ככדור’ בהשמטת כ’ אחת, כמו כן אפשר לכתוב ‘דור’ במקום ‘כדור’, אף שלדברי הרד”ק הכ’ החסרה מתיבת ‘כדור’ הוא הכ’ הראשונה (כ’ הדמיון), מ”מ יש סברא לומר שהכ’ החסרה היא השניה (השרשית), ועפ”ז יוצא שאפשר לפרש ‘דור’ שהכונה היא ‘כדור’ אלא שחיסר הכתוב כ’ השרשית. כָּעִנְיָן שֶׁכָּתַב הָרַדַ״ק (ישעיהו כט ג) ^טוז"ל: ופי' כדור - סבוב, וכן במשנה הכדור והאמום, ונקרא כן לפי שהוא עגול, וחסר כ"ף או בי"ת השמוש, וחניתי עליך סבוביך, כמו הכדור, וכן כדור אל ארץ רחבת ידים, ובמשקל אחר במלך עתיד לכדור: עַל "כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (שם כב יח) וְעַל "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ" (שם כט ג), שֶׁתֶּחְסַר בִּשְׁנֵיהֶם כָּ"ף הַדִּמְיוֹן- 'כְּכַדּוּר'. עַד כָּאן. וְאַף שֶׁטַּעֲמוֹ, שֶׁיּוֹתֵר נָכוֹן לוֹמַר שֶׁכָּ"ף הַדִּמְיוֹן חֲסֵרָה, מִמַּה שֶּׁנֹּאמַר שֶׁכָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית חֲסֵרָה. וְלִי סְבָרָא בְּהֵפֶךְ, שֶׁיּוֹתֵר נִרְאֶה לוֹמַר בְּכָאן שֶׁחֲסֵרָה כָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית, מִמַּה שֶׁנֹּאמַר שֶׁכָּ"ף הַדִּמְיוֹן חֲסֵרָה. לְפִי שֶׁאִם נֹאמַר שֶׁכָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית חֲסֵרָה, יִתָּכֵן שֶׁהִשְׁאִירָה סִימָן בִּמְקוֹמָהּ, וְהוּא הַנְּקֻדָּה הַפַּתָּחִית שֶׁתַּחַת כָּ"ף ׳כַּדּוּר׳. וְזֶה דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַדִּקְדּוּק, לְהַשְׁאִיר הַנְּקֻדָּה שֶׁל אוֹת הַחֲסֵרָה תַּחַת אוֹת הַמֻּקְדָּם לָהּ. וּמֵעַתָּה שֶׁזָּכִינוּ לְדֵין שֶׁבְּ"כַדּוּר אֶל אֶרֶץ" וְכֵן בִּ"וְחָנִיתִי כַדּוּר" יַחְסְרוּ כָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית, לָמָּה לֹא נוּכַל גַּם כֵּן לוֹמַר, שֶׁ"דּוֹר דּוֹרִים" יֶחְסַר בָּהֶם כָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לָאֵלֶּה שֶּׁזָּכַרְנוּ, וְיִהְיֶה כְּמוֹ ׳כַּדּוּר כַּדּוּרִים׳? וְהוּא כִפְשׁוּטוֹ, לִפְנֵי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ כַּדּוּר עַל שְׁנֵי כַּדּוּרִים, כִּי יָדוּעַ שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים כְּמוֹ כַּדּוּרִים הֵם. וְאִם תֹּאמַר, הֵיאַךְ סִמֵּן הַנְּקֻדָּה בְּאֵלּוּ? נְשִׁיבְךָ; וְלָרַדַ״ק, לְטַעֲמֵיהּ נַמִּי, אֵין סִימָן לְכָ"ף הַדִּמְיוֹן הַחֲסֵרָה. אֶלָּא שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי, שֶׁבְּאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר סִימָן- הוּא הַפַּתָּח לַכָּ"ף הַשָּׁרָשִׁית- שֶׁנֹּאמַר כֵּן, כִּי יוֹתֵר נָכוֹן הוּא. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא נוּכַל לִמְצוֹא סִימָן, לֹא יִגָּרַע מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ לָרַדַ״ק שֶׁאֵינוֹ מַצְרִיךְ סִימָן.

ט״זוְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, הִנֵּה כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁיִּהְיוּ יִרְאֵי הַשֵּׁם "עִם שָׁמֶשׁ", וּכְמוֹ שֶׁהָיָה לְפָנִים, כְּשֶׁיָרֵחַ הָיָה כַּדּוּר עַל כַּדּוּרִים. כִּי בְּלִי סָפֵק אִלּוּ לֹא נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית שֶׁהָיָה הָעוֹלָם יוֹתֵר בְּמִלּוּאוֹ וְטוּבוֹ. וְתֵדַע; שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו שֶׁיָּרְדָה הַיָּרֵחַ, נַעֲשָׂה כָּל זֶה הָעִנְיָן מֵחֶסְרוֹן הַחֹדֶשׁ וּמִלּוּאוֹ. וְהָיוּ גַּם כֵּן מְלֵאִים וַחֲסֵרִים, כְּעִנְיַן הַמִּדְרָשׁ שֶׁהִזְכַּרְתִּי. וּלְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה הָיָה בְּדִסְקוּס שֶׁל הַלְּבָנָה, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ הָיְתָה מֵאָז, כְּשֶׁהָיְתָה עַל שְׁנֵי כַּדּוּרִים, שֶׁהֲרֵי לְפִי מַאֲמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא שֶׁעֲדַיִן אָנוּ בוֹ, גַּם מֵאָז לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה מֵעַכְשָׁו, לֹא בְּמִדַּת גּוּפָהּ וְלֹא בָּאוֹר שֶׁלָּהּ, אִם כֵּן הָיְתָה מְקַבֶּלֶת הָאוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ עַכְשָׁו. אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ בִּמְקוֹמָהּ, לְמַעְלָה מֵהַכַּדּוּרִים הַשְּׁנַיִם, בְּלִי סָפֵק שֶׁהָיְתָה מְקַבֶּלֶת יוֹתֵר אוֹר, וְלֹא הָיָה הַחִסָּרוֹן שֶׁבַּחֲצִי הַכַּדּוּר שֶׁלָּהּ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַכְשָׁו. וְלָכֵן אָמַר שֶׁיִּהְיוּ יִרְאֵי הַשֵּׁם כְּאִלּוּ לֹא נֶחְסְרָה הַלְּבָנָה וְלֹא נִתְקַלְקְלוּ הַדּוֹרוֹת.

י״זוְאָמַר "יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ". וּפֵרֵשׁ הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא שֶׁאֵין לְזַרְזִיף רֵעַ, וְטַעְמוֹ רְוָיָה אוֹ שֹׂבַע. עַד כָּאן. הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁלְּפִי זֶה הַמַּאֲמָר דְּרַעְיָא מְהֵימְנָא, הָיָה קִטְרוּגָהּ צָר[וּ]ת עַיִן מִלְּהַשְׁפִּיעַ לַשְּׁנַיִם. אָמַר כְּלַפֵּי זֶה, כִּי לֹא כֵן יִהְיֶה, אֲבָל שָׁמָּה, שֶׁלְּפִי שֶׁיִּהְיוּ יִרְאֵי הַשֵּׁם כְּאִלּוּ הָיְתָה הַיָּרֵחַ כַּדּוּר עַל כַּדּוּרִים, לָכֵן יִהְיֶה גַּם כֵּן הַשֶּׁפַע וְהָרִוּוּי וְהַשֹּׂבַע שֶׁ"יֵּרֵד כְּמָטָר וגו׳״, מִבְּלִי צָר[וּ]ת הָעַיִן. וְאָמַר 'בְּיָמָיו יִפְרַח צַדִּיק', כְּלוֹמַר, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יִפְרַח "עַד בְּלִי יָרֵחַ". "עַד", כְּאִלּוּ אֵין הַיָּרֵחַ כַּאֲשֶׁר הִיא נִמְצֵאת עַכְשָׁו בְּחִסָּרוֹן, אֶלָּא כְּמִקַּדְמַת דְּנָא, שֶׁלֹּא הָיָה חִסָּרוֹן אַף בְּחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי, מִפְּנֵי שָׁכְנָהּ עִם שָׁמֶשׁ: