דרוש על התורה ט״זDerush al HaTorah 16
א׳שוב אמר "כה תאמר וגו'" (שמות יט, ג), לנשים בלשון אמירה, ולאנשים בלשון הגדה. להורות כי באולי יאמרו הנשים אין לנו שכר בלמוד התורה, בשאינם לומדות אותה, ואיך יהיה להם חלק בשכרה, ועל ידי כך אולי ימנעו את בעליהם מלקבלה, כאשר אין להם תועלת בזה. לכך אמר "כה תאמר וגו'", לנשים בלשון רכה, רצה לומר אדרבה, ששכרם הרבה מאוד, יותר משל אנשים, ולכך מקדים הנשים תחלה. וכדאיתא בפרק היה קורא* (ברכות יז.), גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיה לב, ט) "נשים שאננות וגו'". אמר ליה רב לרבי חייא, נשים במה זכיין. באקרויי בנייהו לבי כנשתא, ובאתנויי גברייהו לבי רבנן, ונטרן לגברייהו עד דאתי מבי רבנן, עד כאן.
1
ב׳הנה מבואר נגלה כי יש לשאול, למה ועל מה גדולה ההבטחה שהבטיח לנשים. ואם שכר הנשים גדול בשביל שמסייעים לבניהם ולבעליהם לתורה, כל שכן היה ראוי להיות יותר גדול שכר אנשים הלומדים אותה. אמנם יש לך להבין זה ממה שאמר הכתוב שהביא "נשים שאננות", כי האיש במה שהוא גבר, איננו בעל שאנן והשקט, מצד התגברותו והתפעלו. בכן אינם מוכנים גם כן כל כך אל השאנן והמנוחה, הוא העולם הבא, שהוא המנוחה בעצמו. אבל הנשים ראויים ומוכנים לה מצד עצמם, שאינם בני פעולה והתעוררות מצד עצם בריאתן. לפיכך "גדולה הבטחה* שהבטיחן הקב"ה יותר מן האנשים", מצד השאנן ושלוה אשר המה מוכנים לו, כי זהו חלק הנשים, וראויות לזה ביותר. ובמעט הסיוע שמסייעים לתורה שכרם גדול מאד, באשר* כבר הם מוכנים אל השאנן, וכל המוכן לדבר מה, בנקל ישיגנו* מצד תכונתו. אבל האנשים צריכים מצד זה שיהיו עמלים וטורחים בתורה מבלי מנוח לילה ויום. וזהו (-גופו-) [גופא] "ותגיד לבני ישראל" דברים הקשין כגידין, הוא העמל הגדול הזה. אמנם לנשים בלשון רכה, כי אינם צריכים כל כך. ואף על פי כן הם ראויים לשכר יותר גדול, עד שלזה גם כן הקדימן הכתוב לאנשים, כאמור.
2
ג׳ועוד היה ראוי להקדימם בשהם ההתחלה והכנה לתורה, כי מן זריעת האשה נוצר גוף ובשר של הילד, כדאיתא [ב]פרק המפלת* (נדה לא.) בענין חלוקת הג' שותפין. וידוע שהגוף הוא הוא ההתחלה וההכנה לקבל השכל, בשהוא חומר זך ודק, ואי אפשר זולת התחלה זאת מצד בני אדם. בכן הנשים כשהם צדקניות, הם הם ההתחלה להוליד בן [שיש לו] זכות החומר, שיהיה מוכן לקבלת שכל התורה. וזהו "באקרויי בנייהו לבי כנשתא", שהן המוליכות ומכינות הבנים לכך. וכן "באתנויי גברייהו וגו'", רצה לומר כי בהיותה חומר מוכן לכך, אזי מתאחדת ומתקשרת בתורה לגמרי בהשתוקקות היותר נפלא, עד שמתוך כך מתנויי גברייהו, וגם מנטרי להן וכו'. שבהשתוקקות רב מצפין ומשתוקקין לבעליהן בעלי התורה עד דאתו* מבי רבנן, ומצד החבור ודביקות היותר גדול שיש להם בתורה מצד הכנתם, מתאחדין עמם לגמרי. והוא מה שאמר התם (סוטה כא.) דפלגינן בהדייהו, כי הם מתאחדים עמנו לגמרי, לכן פלגינן בהדייהו, זהו שהקדימן.
3