דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא מציעאDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Metzia
א׳במשנה אמר ר' יוסי א"כ מה הפסיד הרמאי כו'. לכאורה תמוה למבין מה לשון א"כ מה הפסיד הרמאי כאלו היה נזכר שצריכין להפסידו עכ"פ הוה לי' למימר א"כ האיך יודה הלא לא יודה הרמאי. ונראה פשוט דהנה יש לפרש במאי פליגי ונראה טעמו דת"ק כדי שלא תהיה לאשר אינו רמאי הפסד כל מה דאפשר שלא להפסידו ע"כ אומר נותן מנה לכל אחד וטעמו דר' יוסי דהלא ע"כ יש הפסד לשאינו רמאי מנה א"כ מכ"ש שראוי להיות הפסד להרמאי. וזה אומר א"כ מה הפסיד הרמאי כיון שאינו רמאי הפסיד ע"כ הכל יהא מונח ואי משום שלא יפסיד השאינו רמאי מסתמא כיון שיפסיד הרמאי יודה. ולא תהי' הפסד לשני כלל. ות"ק חייש אולי יזדמן שיאמר הרמאי תמות נפשי עם פלשתים ור' יוסי לא חייש לזה:
1
ב׳ורמי גזל אגזל קתני הכא כו'. או אביו של אחד מכם כך לפי הנראה הוא מיותר להביא כאן מפקדון הו"ל להביא בקיצור בגזל נותן מנה לזה ומנה לזה פשוט י"ל כמו שפי' התוספת הגם שבברייתא שם גופא איתא כמו מתני' דהכא ניחא לי' להביא לרמות ממתני'. ע"כ י"ל מביא אביו של א' כו' לידע שהוא ממתני' ולא מברייתא. ונראה יותר דידוע כל מה שאפשר להגדיל הקושיא טוב יותר ע"כ מביא מאביו של א' הפקיד כו' מוכח שמיירי בברי ושמא כדאי' בתוספת דמסתמא אינם יודעים כן נמי בגזל מיירי בברי ושמא אף עפ"כ נותן מנה לזה ולזה. ושם מיירי בברי וברי אף עפ"כ מניח גזילה ביניהם ומסתלק וקשה יותר:
2
ג׳מה שתנא במתני' גזל אחד מחמשה כו' ולא א' משנים כמו הכא י"ל דשם ביבמות קאי אמה שתנא קודם בפלוגתא דר"ע ור"ט כעין פלוגתא זו קידש א' מחמש נשים ושם י"ל שאמר א' מחמש נשים ולא א' משתי נשים כי בשתי נשים י"ל שקידש לתרווייהו משא"כ בחמש נשים מדבר בהוה שאיתא בש"ע גם במקום שמותר לישא יותר מאשה א' ראוי שלא ישא יותר מארבעה נשים להיות עונה לכל א' בחודש יעו"ש וא"כ לפי ההוה מסתמא לא קידש כ"א א' מהן בחמש נשים. ע"כ גם גבי גזל תנא א' מחמשה:
3
ד׳תוס' ריש העמוד. י"ל רצונם בדבורם כיון שאינו לא קושיא ולא תירוץ. אך דהנה בר"א שמותי היא הפי' הוא לשון שמתי כידוע והתו' נ"ל פירשו שהוא מתלמידי בית שמאי. ע"כ י"ל זה כוונתם כאן שלא תיקשי עלייהו הלא גם ר"ע הוא מתלמידי בית שמאי אף עפ"כ הלכה כמותו מחבירו וא"כ האיך לא פסק כר"א בשביל זה ע"כ מוכיח שלא כן הוא וק"ל:
4
ה׳שם מה שמקשה מהרש"א ז"ל על הקושיא שעל ר"ע יתרץ גזל דעביד איסורא לכאורה י"ל שהגמרא סמכה על לקח מחמשה בני אדם שמביא התוספת ד"ה ומי אמר רבא. ואפשר לומר דבא"ד קאמרי וה"ה דבלא רבא ה"מ למיפרך מר"ע דגבי מקח הסמיכות לדבריהם הוא פשוט דבלא דבריהם הייתי אומר דלא ידע המקשן מלקח מחמש בני אדם משא"כ לפי דבריהם וא"כ מקשה המהרש"א שפיר דא"כ גם בלא דבריה' ידע שפיר ודו"ק:
5
ו׳שם ד"ה שלא מדעתו. י"ל כוונתם דלפי רש"י דוקא שלא מדעתו דגם אם לא ראה אם ידע בין א' לשתים מקרי ב' כריכות משא"כ לפי דברי התוספת:
6
ז׳שם ברש"י במתניתין מתוך הגדול ישברנו וכן בגמ' לכאורה מנ"ל דלמא לימכר ושמעתי שהנ"י פי' כן למכור ונראה לפרש רש"י דיש לדקדק למה תנן א' יפה מנה וא' יפה אלף זוז הו"ל למימר א' יפה מאתים זוז כמו שתנן קודם מנה ומאתים ע"כ ישברנו וא"כ לא מצי למיתני שוה מאתים דאם ישברנו לא יהי' החצי שוה מנה:
7