דברי אמת, דברי אמת על הגמרא, בבא בתרא י״ט בDivrei Emet, Divrei Emet on Talmud, Bava Batra 19b
א׳תוס' ד"ה ותיפוק לי' אפי' אם יבטלו כו'. ותימא ההקדמה קודם הקשיא נראה פשוט דאל"כ ה"א דאמת הוא כקושיתם והקושיא של הגמרא הוא על סתם גמרא שאמר עבה כיון דאיחזי לי' לא מבטל כו' מקשה מדוע לא אמר מפני שהוא דבר המקבל טומאה ועל זה משני שנילוש במי פירות גם (זה לא הייתי שומע) בענין זה יש הרבותא ונ"ל פשוט והוא ניחא יותר מפירושים אשר ראיתי דהי' קשה להו א"כ הלשון הראוי יותר לומר המקשן ולימא מפני שהוא דבר המקבל טומאה והלשון ותיפוק ליה משמע כפי' התוס' ודוק:
1
ב׳שם בגמרא האי חביות ה"ד אי דפומא לבר כו'. י"ל מה דעת המקשן ודאי ישנה לו שפומי' לגו. ונראה דהי' קשה לו מה שתני סתם משמע בכל ענין [דאל"כ] לתני בפומי' לגו דוקא כי בסתם משמע בכל ענין. על זה משני התרתי שינויי תירוץ אחד הוא יש לומר פומי' לגו ולא קשה ליתני כן כי א"א פומי' לבר. [תירוץ ב'] בחביות של מתכת ולא קשה למה תני סתם משמע נמי של חרס לתני בשל מתכת כי י"ל נמי בשל חרס ופומיה לגו. ע"כ סתם חביות משמע גם של חרס דהיינו בפומיה לגו וגם לא תני בפומי' לגו כי י"ל נמי בפומיה לבר ובשל מתכת ודוק:
2