דברי ריבות ק״זDivrei Rivot 107
א׳ראובן היה דר בעלייה ואחורי העלייה היה פונה לדרך רשות הרבי' ושמעון היה דר בבית שתחת העלייה הנז' וחנות פתוחה לו לרשות הרבי' לאותו הצד שאחורי העליה פונה לשם ובהמשך הזמן רצה שמעון לעשו' בנין על חנותו להגין בעדו בחמה מפני החמה ובגשמי' מפני הגשמים והיה רוצה להגביה בנינו למעלה מתקרת העליה מבחוץ סמוך לכותל העליה וראובן בעל העליה מיחה בידו ועכבו ופתח חלון שם וטען שזה כמה היה רוצה לעשותו כי לאורה הוא צריך באופן שמעכב ביד שמעון שלא יגביה בנינו למעלה מהתקרה שהוא זכותו או שיתרחק מהחלון ארבע אמות ושמעון טוען שזהו רשות הרבי' ואינו רשותו והוא רוצה לבנות בנינו ברשות הרבים ואין יכולת ביד ראובן לעכב בידו כי כמו שהוא פתח החלון גם כן הוא יבנה כרצונו דמאי אולמיה דהאי מהאי ברשות הרבים הודיענו עם מי.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד שהדין עם ראובן ויכול למחות ביד שמעון שלא יגביה בנינו נגד חלונו והטעם שלא ימנע או אויר רשות הרבים חשבינן ליה כחצר השותפין או חשבינן ליה כהפקר דכל הקודם זכה אי חשבינן ליה כחצר השותפין וכמו שכתב הרא"ש וז"ל בתשובותיו כלל צ"ט וכיון שכל אחד יכול להוציא בנינו לרשות הרבים לא הוי אור מלפני ביתו הפקר אלא הוי כחצר השותפין ואם כן בנדון דידן נמי ודאי חשבינן ליה כחצר השותפין כיון שמנהג קבוע בעיר שכל אחד פותח חלון על רשות הרבי' שהדרך של מלך הוא וכך רצה שכל הבא לפתוח על הדרך יפתח ואינו פותח על רשות חבירו ואינו משתמש בשל חבירו כלום וכיון שכן האור שכנגד עלית ראובן לא הוי הפקר כיון שכל זמן יש לו רשות לפתוח שם חלונות אלא הוי כחצר השותפים וכיון שכן הוא לא מבעי' בנדון דידן שעתה בא שמעון לבנות כנגד החלון דפשיטא שיכול ראובן לעכב על ידו אלא אפילו היה בנוי כבר זה כמה קודם פתיחת החלון ועכשיו פתח ראובן חלונו היה דוחה אותו והטעם שכששמעון בנה כנגד האויר של עלית ראובן שלא כדין בנה שלא היה אותו האויר הפקר אלא זכותו של ראובן כיון שראובן יכול לפתוח שם בכל עת חלון ומה שלא עכב ראובן עד עכשיו על הבנין הוא מפני שלא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בו ואין מועיל חזקה אלא במקום מחאה אבל עכשיו שפתח חלונו ועתה מזיק לו יכול למחות בידו כיון ששמעון לא בא בטענת מכר או מתנה וכן כתב הרא"ש בתשובותיו כלל צ"ט.
2
ג׳ראובן הוציא בליטת עלייתו לחוץ וברוחב הבליטה מן הצד פתח חלון והחזיק בו כמה שנים לסוף נמלך שמעון שכנו להוציא גם הוא בליטת עלייתו ועתה טוען ראובן שירחיק בנינו ארבע אמות מכנגד חלונו שלא יאפיל עליו וכו' והשיב כיון שכל אחד יכול להוציא בנינו לרשות הרבי' לא הוי האור מלפני ביתו הפקר אלא הוי כחצר השותפין וכשפתח ראובן חלונו כנגד האוי' שלפני בית שמעון שלא כדין פתח כיון שגם שמעון יכול להוציא בנינו ועד הנה לא היה שמעון מקפיד כי לא היה מזיק לו ולא היה יכול למחות בו הילכך אין לו חזקה לראובן ויכול שמעון לבנות לפני חלונו ומצוה לומר לשמעון שאינו מחויב להרחיק וכו' אף כאן בנדון דידן אפילו היה בנוי כבר בנין שמעון כנגד אויר עליית ראובן היה מצוה לומר לראובן שיכול למחות בבנינו כיון שבא לפתוח חלון ברשותו ובאויר דחשיב כרשותו כל שכן בנדון דידן שראובן פתח החלון ועתה בא שמעון לבנות כנגדו שמוחין בידו.
3
ד׳ואפילו אם תמצא לומר דאויר רשות הרבים לא הוי אלא הפקר באופן שהאויר שכנגד עליית ראובן אינו שלו מכל מקום בנדון דידן יכול ראובן לעכב ביד שמעון שכבר קדם ופתח חלונו וזכה באור אותו האויר כזוכה מן ההפקר וכמו שכת' הרשב"א סימן אלף פ"ה מי שקדם ופתח חלון על ר"ה הרי זריז ונשכר וכו' וכיון שכבר זכה הרי הוא שלו ועכשיו כשמגביה שמעון בנינו ומאפיל עליו הוה ליה כאלו בונה בתוך רשות ראובן וחייב להתרחק ממנו ואף על גב שכתב הרשב"א סימן אלף ק"ל וגם סימן אלף פ"ה שמי שפתח חלון בכותלו לר"ה כנגד אויר בית חבירו ואחר כך עמד השני ורצה להגביה כותלו ומאפיל עליו וכו' פסק שם שיכול להגביה ואינו נמנע אעפ"י שאין ביניה' ארבע אמו' שאני הת' שחבירו שכנגדו המגביה כותלו בונה בתוך שלו ולכן אין מועיל חזקת החלון להשתמש מאויר רשות חבירו שלא מדעתו עד שיעכב עליו שלא יגביה כותלו שם ברשותו וכמו שכתב שם הרב הנזכר וז"ל שזה אומר כל מה שאתה משתמש באויר רשותי שלא מדעתי אינך רשאי אבל בנדון דידן ששמעון בא לבנות בתוך רשות ראובן כיון שכבר זכה באותו האויר כבר נקרא רשותו ודאי שיכול ראובן למחות בידו ולהיות הענין ברור לעניות דעתי איני מאריך בראיות וכל החולק על זה עליו להביא ראיה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
