דברי ריבות י״אDivrei Rivot 11
א׳על ענין גט שניתן והוציאו לעז על הגט שאמרו שהמגרש אמ' בשעת הגרושין שתהא מותרת לכל אדם ושתהא אסורה לאיש אחד וכדי לברר הענין ולשבר ולבטל הקול והלעז שהוציאו על הגט ישבנו וקבלנו העדות מעידי החתימה ומעידי המסירה וזה טופס קבלת העדות במותב תלתא כחדא הוינן אנן דייני דחתימין לתתא איך על ענין הלעז שהוציאו על הגט של בת אברהם אלח"אנאט וכדי לברר הענין קבלנו העדות מעידי החתימה ומעדי המסירה וזה העדות שהעידו לפנינו בראשונה העיד רבי אברהם אהרן איך לאחר מסירת הגט פעם... ביד אבי הקטנה כהלכתו אמר הארוס תכף תהא אסורה לאיש אחד ואחר כך העיד ר' צדקה מרדכי איך לאחר זמן מה שמסר הגט ביד אבי הקטנה ובשעת גזרת החרם שלא להוציא לעז אמר הארוס תהא אסורה לאיש אחד אלו היו עדי החתימה אבל עדי המסירה העידו איך לאחר זמן מה אחר מסירת הגט כהלכתו ביד אבי הקטנה אמר תהא אסורה לאיש אחד וכל זה היה פה טריקאלה שלישי בשבת י"ט לחדש טבת שנת השכ"א ליצירה והכל שריר וקיים. עוד שאלנו אם יחזרו מקצת העדים מעדותם ויצטרפו עם הסופר להעיד שום פיסול על הגט אם יוכל שום אחד מהעדים לחזור בו אם לאו. עוד שאלנו אם בחתימת העדים לא חתמו אלא פלוני בן פלוני בלתי מלת עד אם בעבור זה הגט פסול או אם לא ילמדנו רבינו.
1
ב׳תשובה האמת להיות השאלות הרשומות ברורות לא היה צריך לכתוב עליהן אבל להפצרת השואל אשיב בקצרה וראשי פרקים וזה כי נראה לע"ד שהקטנה הנזכר' בת אברהם אלחנט היא מגורשת גירושין גמורין ודאין בהאי גיטא וטעמ' דמילתא דגרסינן בנדרים פרק אלו נדרים תוך כדי דבור כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד אלילים ומקדש ומגרש. וכתב הר"ן טעמ' דמילתא דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עוש' אלא לדעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דבור אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמור' ומשו' הכי חזר' אפי' תוך כדי דבור לא מהניא ופסק שכן הלכתא וכיון שכן אפי' לדברי אברהם אהרן שהעיד שתכף אמר תהא אסורה לאיש אחד כל זה לא היה אלא אחר מסירת הגט בפעם שנית אחר שקראוהו לבתר נתינה ראשונ' ואז מה מעלה ומה מוריד מה שמדבר שכבר היתה הקטנה מגורשת ממנו משעה שהגיע הגט ליד אביה בנתינה הראשונ' כי מה שתקנו חכמי' לקרוא הגט פעם שנית אחר הנתינה אינו אלא על צד היותר טוב לא לעכובא כמו שפסקו כל הפוסקים וכתב הטור סי' קל"ה ואם קראוהו קודם הנתינה ולא לאחריה הוי גט ותנשא לכתחלה הרי שאפילו הקריאה שלאחר הנתינה הראשונה אינו מענין הגירושין וכ"ש הנתינה השניה שאין צריך כלל לענין הגרושין להתירה לעלמא שכבר היתה מותרת משעת נתינה ראשונה א"כ מה שהוא אומר בשעת נתינה שנייה הוי ממש אחר כדי דבור כל שכן שאפילו חשיב תוך כדי דבור כבר כתבתי דבגירושין תוך כדי דבור לאו כדבור דמי ואין בידו לאוסרה לשום אדם כי כבר היא מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם.
2
ג׳ולענין מה שכתב בשאלה אם יחזרו מקצת העדים מעדותם וכו' בזה אין להשיב כי תנוקו' של בית רבן ידעין שאחר שנחקר עדותן בבית דין אינן יכולין לחזור ולומר דבר שסותר עדותו ואפילו אם נותן טעם לדבריו כמו שפסקו כל הפוסקים כלם. ולענין מה שבא בשאלה שלא חתמו העדים אלא פלוני בן פלוני ולא חתמו עד אין בזה בית מיחוש כלל דמשנה היא בגיטין פרק המגרש איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלם עושין וכתב רש"י נקיי הדעת שלשונן קצרה לא היו חותמין עד אלא פלוני בן פלוני וכן פסק הטור סי' ק"ל כתב יוסף עד או בן יעקב עד או יוסף בן יעקב ולא כתב עד כשר וכן פסק הריב"ש סי' נ"ו וז"ל אבל כשמזכיר שמו ושם אביו אף אם לא כתב עד כשר דלהכי טרח לכתוב שמו ושם אביו לפי שמכוין לעדות כלל העולה שהגט גט כשר ואין בו שום צד חשש פיסול ולעז וערעור ומי שהוציא לעז על הגט הוא לבדו נכשל וכל ישראל פטורים זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמ' לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
