דברי ריבות י״בDivrei Rivot 12
א׳קטנה שהשיאוה אביה ואמה ומסרוה לחופה לראובן וכמשלש חדשים רצה ראובן לגרשה ונתרצו אבי הנערה ואמה והקטנה היתה בת שמנה שנים ושאל השואל אם תתגרש הקטנה הזאת ע"י עצמה או על ידי אביה או לא תתגרש כלל עד אשר תגדל. ופסק פוסק אחד על פי מה שכתב הרב מלונדריש על גמרת ירושלמי הביאו המרדכי בהגהות אחרונות של מסכת גיטין ועלה בדעתו שהקטנה הזאת תתגרש בשני גיטין א' ע"י אביה ואחד ע"י עצמה וממה נפשך מגורשת אם יש בה דעת מגורשת על ידי עצמה ואם אין בה דעת תתגרש ע"י אביה. ונראה לע"ד דאין כאן מקום לשני גיטין כלל לא לדעת הרב הנז' ולא לדעת כל שאר הפוסקים כלם דסברי דמשנשאת הקטנה שוב אין לאביה זכו' בה כלל בין שיש לה דעת בין אין לה דעת אם לדעת הרב הנז' שהרי לפי פירושו היא ואביה דנשואה קטנה שאין לה דעת דומה להיא ואביה דנערה מאורסה ומה היא ואביה דנערה מאורסה פי' או היא לבדה או אביה אף היא ואביה דנשואה קטנה שאין לה דעת פירושו או היא לבדה או אביה. ועוד שבפי' קאמר הרב הנז' והא דמשמע פרק האיש מקדש למאי דס"ד דמיירי ביש לה אב ואפילו הכי אם מגיע גט לידה מגורשת מיירי בנשאת שאין לה דעת הרי שבפי' כתב דאפילו באין לה דעת בקבלתה לבד מגורשת ואין צריך שני גיטין אם לסברת שאר הפוסקי' דסברי שאם נשאת הקטנה ואין לה דעת לא תתגרש כלל וכמו שפירש הר"ן בפרק האיש מקדש דהיא ואביה דנשואה קטנה שאין לה דעת פירושו דכשם שאביה אינו מקבל גיטה לפי שכבר יצאה מרשותו אף על ידי עצמה אינה מתגרשת כיון שאין בה דעת. אם כן בנדון דידן אם אין בה דעת לשמור גיטה לא תתגרש כלל עד שתגדיל ואם יש בה דעת מתגרשת על ידי עצמה לבד ובנדון דידן כיון שהגיעה הקטנה לזמן פעוטות שהיא בת ח' שנים ומבחנת בין צרור וזורקו פשיטא דמתגרשת על ידי עצמה זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי.
1
