דברי ריבות קכ״בDivrei Rivot 122
א׳שאלה יעקב היה חולי מהחולי אשר מת ממנו והיו לו נכסים והיו לו בנים ראובן ובני שמעון ששמעון מת בחיי יעקב אביו וצוה ואמר מחמת מיתה שעשרים וחמשה אלפי לבנים שיש לו שהיה מחלקם לבתו סך כך ולראובן סך כך ולבני בנו שמעון סך כך וכשהשלים לצוות את בניו שאלו קצת אנשי' ליעקב מהנשאר מנכסיך מה אתה רוצה לעשות שהיו לו נכסים יותר מהכ"ה לבנים שחלק אמרו ליעקב רצונך שיחולקו כפי הערך שחלקת הכ"ה אלפים אמר להם תחזרו פה ואני אודיע לכם כונתי וכשחזרו אצלו כבר מת יעקב ולא צוה מה יעשו משארית נכסיו ועתה בני שמעון אומרים לדודם ראובן שיתן להם חלק מירושת זקנם יעקב מהנכסים שלא צוה ומשיב להם ראובן דודם שאינו רוצה לתת להם שום חלק ונחלה מיתר נכסי אביו יעקב כי בדיני תוגרמים בני שמעון אינם יורשים שום דבר כי למה מלכת ללכת בערכאות שלהם כיון שאין לבני שמעון שום ירושה בנחלת זקנם יעקב ילמדנו רבינו אם יש לבני שמעון חלק ונחלה בנכסים שלא צוה בהם יעקב ומה עונשו של ראובן שרוצה להתנהג בדיני תוגרמים ואינו רוצה להתנהג בדין תורה שבני בנים הרי הם כבנים.
1
ב׳תשובה דבר פשוט הוא שבני שמעון יש להם חלק ונחלה בנכסי יעקב זקנם חלק כחלק שוה בשוה כראובן דודם לפי שהם עומדים במקום שמעון אביהם לירש חלקו וכמו שכתב הרמב"ם פרק קמא דהלכות נחלות מי שהיו לו שני בנים ומתו השני בנים בחייו והניח הבן האחד שלשה בנים והניח הבן השני בת א' ואחר כך מת הזקן נמצאות שלשה בני בנו יורשין חצי הנחלה ובת בנו יורשת החצי שכל אחד ואחד מהן יורש חלק אביו וכן פסק חו"מ סימן רע"ו ועוד כתב אדם וחוה נתיב כ"ה ראובן שמת חנוך חצרון וכרמי בניו יורשין אותו ואם מת אחד מהם קודם ראובן וזה הבן הניח בן או בת או בן בת או בת בת עד מאה דורות יורש במקום אביו בנכסי ראובן ליטול כאחד מבני ראובן.
2
ג׳אם כן ודאי שיש לבני שמעון חלק שוה בנכסים כראובן דודם וכן נראה מתוך דברי השאלה שראובן יודע שכן הוא דין תורתינו הקדושה אלא שרוצה ללכת בנמוסי תוגרמים וכיון שכן תמיה אני איך יש לו פה להשיב ומצח להרים ראש לחלל קדושת תורתינו הקדוש' וליקר תורה אחרת שהרי כתב הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"ו כל הדן בדיני תורגמים ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאלו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו וכו' כל שכן וקל וחומר בנדון דידן שרוצה להלוך בערכאות שלהן להרוס ולנתו' דרכי נועם תורת ה' תמימה ולכן מוטל על כל דיין ודיין לשלוח שלוחם אצל ראובן ולהזמינו לדין פעם ראשונה ושנית ושלישית שני וחמישי ושני וממתינין לו כל היום כלו בפעם השלישית ואם לא בא מנדין אותו למחרתו כדאמרינן בקמ' פרק הגוזל בתרא אמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן פתיחא פירוש שטר שמתא וכן כתב הרמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ"ה וכן כתב הטור ח"ה סימן י"א ואם יבא לב"ד ויקבל עליו מה שיגזרו ב"ד הרי טוב ואם ח"ו לא יבא או אם בא ולא יקבל עליו את הדין יתרו בו שני וחמישי ושני שיעש' מה שב"ד גזרו עליו ואם לא יעשה מנדים אותו ואם יעמוד ל' יום ולא תבע להתיר נדויו מחרימין אותו וכן כתב הרמב"ם פ' כ"ה הלכות סנהדרין וכמה וכמה החמיר והאריך ה"ר יוס' קולון שרש קנ"ד במי שהולך בערכאו' של תוגרמי' ולא ציית דינא כמו שתרא' משם כ"ש למי שפורק עול התורה מעל צוארו ללכת בדרכי חושך שראוי להענישו בכל מה דאפשר עד שיקבל עליו את הדין ואם ראובן הנז' שמוע ושמע תבא עליו ברכת טוב. זהו מה שלע"נד ואמר לי לבי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זללה"ה.
3
