דברי ריבות קכ״חDivrei Rivot 128
א׳נשאול נשאל דבר מעמדי והוא על ענין ראובן שנשא אשה והוליד ממנה בנים ובנות ומתה ונשא שנייה ומת הוא וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ונשארו נכסים ממנו ביד שמעון ועתה באה האלמנה ותובעת לשמעון שיתן כל הנכסים שבידו שרוצה לגבות כתובתה והיתומות בנות אשה הראשונה טוענת שלא יתן כלום לאלמנה כי הנכסים מועטים כי הן קודמות ונשתעבדו מתחלה להן הנכסים מצד אמן שהיתה ראשונה הדין עם מי.
1
ב׳תשובה דבר ברור היא כי הדין עם האלמנה כי משנה שלימה היא פרק מי שהיה נשוי וזה לשונה נשא את הראשונה ומתה נשא את השניה ומת הוא שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה וכן כתב הרמב"ם אישות פרק י"ט וכן רבינו ירוחם נתיב כ"ג חלק יוד ופירש רש"י הטעם כי השנייה היא בעלת חוב כי הבעל חייב ליתן לה כתובתה אבל יורשי הראשונה הם באים מכח ירושה ובאים לירש את אביהם לפיכך פורעים את החוב תחלה.
2
ג׳ואם תאמר זו אינה ראיה דמתניתן לא מיירי אלא כשיורשי הראשונה תובעין כתובת בנין דכרין שאז אינם באים אלא מכח ירושה וכמו שכתב רש"י בפירוש המשנה דהא בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון תנן אבל בנידון דידן הבנות טוענות מכח תנאי ב"ד שנתחייב ונשתעבד אביהן משעת נישואי אמן הראשונה למזונותיהן דתנן פרק נערה שנתפתתה לא כתב לה בנן נוקבין די הויין ליכי מינאי יהוין יתבן בביתי ומתזנן מנכסי עד דתלקחן לגוברין חייב שהוא תנאי בית דין ע"כ אם כן גם הבנות באות בטענות חוב והן קודמות בזמן יש לומר שאפילו שזה התנאי הוא מכח נישואין הראשונים מכל מקום לא חל החיוב והשעבוד על האב בחייו כי אם על הבנים אחרי מותו כי הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים כי האב אינו חייב במזונות בתו בעוד בחיים חיותו כי אם אחר פטירתו וראיה דתנן פרק נערה דף מ"ט זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים ירשו והבנות יזונו מה הבנים אינם יורשים אלא לאחר מיתת האב אף הבנות אינן ניזונת אלא לאחר מיתת האב ופירש רש"י מה הבנים אינם יורשין כתובת בנין דכרין הרי דאיתקשו תנאי בנין דוכרין ותנאי בנין נוקבין וכו' אם כן הרי שלא חל השעבוד כי אם לאחר מיתה וחוב הכתובה הוא מחיים אם כן הדין עם האלמנה וכן נראה מדברי הרמב"ם הלכות אישות פרק י"ב שאינו חייב אלא לאחר מיתה וז"ל ולהיות בנותיה ממנו ניזונות מנכסיו אחרי מותו עד שתתארסנה וכן כתב הטור סימן קי"ב וכן כתב רי"ו נתיב כ"ג חלק י"א בנות אינן ניזונות בתנאי כתובה אלא לאחר מיתת אביהן.
3
ד׳וגדולה מזאת אמרו ז"ל דלא מבעיא בנדון דידן שהאלמנה תובעת כתובתה שהיא באה מכח ב"ח דפשיטא דקודמת אלא אפי' אם אינה תובעת כי אם מזונות דאינה באה כי אם מכח תנאי ב"ד כמו הבנות האלמנה קודמת וראיה בבתרא פרק מי שמת עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין בנכסין מועטין מה הבת אצל האחין הבת ניזונת והבנים יחזרו על הפתחים אף אלמנה אצל הבת אלמנה ניזונת והבת תחזור על הפתחים וכן כתב הרמב"ם אישות פרק י"ט הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהן האלמנה ניזונת. ועוד כתב מגיד משנה פרק כ' על זה הענין וז"ל ודע שכ"ש אם האלמנה תובעת כתובתה שהיא דוחה מזון הבת ופרנסת' בין מקרקע כדין הגמרא בין ממטלטלין מתקנת הגאונים שהרי כתובה טורפת ממשועבדין ועוד כתב הטור סימן קי"ג בשם הר"ר יצחק קרקישא אי איכא אלמנה ובת אלמנה תובעת כתובה או מזונות פרנסת אלמנה קודמת שהיתה בעלת חוב דאב ובת בעלת חוב דאחי ואפילו אין שם אלא מטלטלי דלא שייך בהו דין קדימה כי היכי שהיא קודמת כי איכא מקרקעי דכי תקון לגבות כתוב' מזונות ומטלטלין כעין דינא תקון ולענין דינא היכא דאיכא קרקע אלמנה קודמת לגבות כתובתה, כלל העולה מדברי כי הדין עם האלמנה ואיני מאריך יותר להיות כי הדברי' ברורים וגמרא ערוכה וכל הפוסקים מאירים ומזהירים כספירים וכל מה שכתבתי מדברים ומבארים ואין איש כנגד זה ידו מרים לפי מה שאומר לי לבי אני יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
