דברי ריבות קל״הDivrei Rivot 135
א׳ומה שטען ראובן שהתנו ביניהם שלא יועילו כתבים בינות' מלבד שידים מוכיחות שאין מקום לטענה זו מכל מקום נראה לעניות דעתי שהונח שיהיה תנאי זה ביניהם לא הפסידו חלק' השותפים מהמשי וזה שכבר כתבתי שכל המשנ' ידו על התחתונ' ואם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע וכיון שכן לו הונח שלא כתבו שום אגרת בעולם על זה הענין מכל מקום השותפים הנזכרים הם עומדים ברצונם ובשיקול דעתם כי ידם על העליונה לעשות מה שירצו עד עת באו ראובן לדבר עמהם פנים בפנים כיון שדברי אגרות לפי דברי ראובן לא מעלים ולא מורידים וכיון שכן עתה שבא ראובן אצל השותפי' ודבר עמהם פנים בפנים יכולים לומר לו בפירוש אנו התנינו עמך שתקח קוברי ולא תקח משי ולקחת משי אם יש בו ריוח נכנס בהלבש' ואם יש בו פחת הכל שלך כי הדין כך כמו שכתבתי אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ועל כרחו שלא בטובתו חייב ראובן ליתן להם חלק מהמשי כי לא קנה ראובן בשנוי.
1
ב׳וא"ת ואם היה תנאי ביניהם שלא יועילו כתבים ואגרות ביניהם למה יועיל זה התנאי כיון שעל כל פנים חייב ראובן ליתן להם חלקם מהמשי ויש לומר שהתנו כך בין לתועלת ראובן בין לתועלת השותפים לתועלת ראובן כגון אם כתבו השותפים באגרת שאף על פי שאמרו לו שיקח קוברי עמה חוזרים בהם ושלא יקח קוברי בשום צד בעולם כי אם סחורה אחרת והוא שינה ולקח קוברי יועיל התנאי לשלא יהיה יד ראובן על התחתונה כי דברי הכתב לא יועילו לחייבו לראובן לחיוב חדש.
2
ג׳וגם יועיל לתועלת השותפים כגון בנדון דידן אם כתבו השותפים לראובן שמענו עליך שלקחת המשי ויצאת מהרשות הנתונ' לך תדע שאין אנו מרוצים באות' ההלבש' כלל והרויח וההפסד יהיה עליך אז יועיל התנאי שאף על פי שכתבו כן מכל מקום הרשות נתונ' להם להיות ידם על העליונ' שאם פחתו פחתו לראובן ואם הותירו הותירו לאמצע כיון דלא מהני גילוי הדעת על פי הכתב והאגרת כי אם פנים בפנים או שטר כתוב וחתום בעדים אבל עכשיו שהשותפים כתבו להפך שהיו מרוצי' בשנוי שעשה לו הונח שדברי הכתב לא מעלים ולא מורידי' והיו כלא היו מכל מקום חזר הדין לסיני ולא קנה ראובן בשנוי ואם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע ולהיות שנשאלתי על הענין הזה פעם שנית וחידשו טענות אחרות על הכתובות לעיל וכתבתי פסק אחד בארוכ' וחדשתי זאת הסברא בזאת הטענ' לכן העתקתי בזה הדף סמוך לפסק שכתבתי לעיל נאם יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
