דברי ריבות י״דDivrei Rivot 14
א׳במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא הרב ר' יוסף אלחא"נאטי קאלא"בריש ואמר שהוא יודע שנהרג שלמה בר סעדי קאראגה כי הוא ראה אותו והכירו מת נופל על פני השדה ושעל זה יעיד על נפשו ואנחנו השבענוהו על זה ונשבע ר' יוסף אלח"אנאטי הנז' שבועה חמורה בספר תורת מרע"ה לדעת המב"ה ולדעת הנשבעי' באמת ולדעתנו בלי שום מרמה וערמה בעולם להעיד האמת מכל מה שראה ואחר השבועה הנז' עמד ואמר בתורת עדות שבסוף חדש אדר משנת חמשת אלפים ושלש מאות ועשרים ליצירה בבואו עם ה"ר שמואל הכהן מבודינה סמוך למולינוש ראה על פני השדה מת אחד מכוסה עם קייפי אחד והוא נקרב אליו לראותו וה"ר שמואל הכהן עמד מרחוק להיותו כהן והרב רבי יוסף הנז' בא אצל המת והסיר הקייפי מעל פניו והכירו הכרה גמורה שהוא היה שכנו וראה רסן הסוס קשור בזרועו ובסוס וראה שהוא שלמה בר סעדי קארקאגה ושהוא כמו בן עשרים ושתים שנה ואמר לרבי שמואל הכהן זהו שלמה בר סעדי קארגה ואמר שהוא נהרג קודם לראייתו כמו יום א' שהיה אונגארו ושהוא בעל אחותו של דונה דיינה אשת הרב ר' מרדכי הכהן כל זה העיד ה"ר יוסף אלחאנאטי הנזכר אחר ההתראה ואחר השבועה הנז' שהשבענוהו להעיד על האמת ואחר קבלת עדותו הנז' כתבנו וחתמנו דבריו לראיה היה זה פה שאלוני"קי ביום א' י"ג לטבת השכ"ב ליצירה. עוד נתקבצנו יום רביעי י"ו לטבת הנז' ושלחנו בעד העד הנז' וחזרנו וחקרנו אותו והתרנו בו ואמרנו לו שיראה שכל זה תלוי עליו ושאוי לו ולרוע מזלו אם לא יגיד האמת בדקדוק אם אמ' שהכיר לשלמה סעדי הנז' באומד דעתו או אם ידע כן בבירור והשיב שהכל היה מקבל עליו ושהאמת שהכירו בבירור שהיה שלמה הנזכר שבפניו וחוטמו ועיניו ואזניו והלסתו' והזקן הכל היה שלם כמו שהיה ברי' כי מה שהמיתו אותו היה שהכו אותו מאחריו בעורף אבל בפניו לא היה שום מכה ולא השחתה ולא חבלה ועל כן הכירו כל זה אמר העד הנז' וכתבנו וחתמנו שמותינו פה וקים שמואל די מדי"נה דיין. שלמה לבית חזן דיין. יצחק פרנ"קו דיין.
1
ב׳תשובה ממה שראיתי שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל נ"ב וז"ל וכן ראוי לכל מורה לחזר על כל צדדין להתיר משום עיגונא דאיתתא וכמו שהביא הוא ז"ל כמה ראיות לכן יצאתי בעקבי החכם השלם הפוסק שצידד להתיר את האשה הזאת מכמה בחינות ולהיות סניף עמו בהיתרא דהאי איתתא ועם היות שדבריו אינם צריכים חזוק מ"מ להיות הנושא חמור חייב כל אדם לצאת לעזרת ה' בגבורים וזה שבגדולה מזאת מצאתי ראיתי בתשובות שאלות הה"ר אליה מזרחי זלה"ה שהתיר הלכה למעשה שכתב על עכומ"ז אחד שאמר שמצא ליהודי אחד מת מוטל על שפת הים וז"ל בנדון הזה שהעכומ"ז לא מצאו אלא לאחר עשרה ימים משנטבע והוה לן למיחש דילמא קודם שמצא אותו כבר הועלה מן הים וזה יום או יומים או אפילו פורתא ונשתנית צורתו ושוב אין מעידין עליו מכל מקום כבר כתב ר"ת בתשובה דהא דקתני אין מעידי' לאחר שלשה ימי' לא קאי אאדם ידוע שהיה ניכר בחייו למעידיו דההיא אפילו לאחר מאה ימים נמי מהני כיון שיודעים שזהו אותו הידוע להם והביא ראיה מדברי ר' יהודה גאון ז"ל שכתב דבטביעו' עין גמור שישנו ראשו ורובו שלם מעידין עליו אפילו לזמן מרובה וכו' וסוף דבריו ואם כן בנדון דידן שהיה אדם ידוע למעידים שהיה ניכר להם בחייו והכירוהו בטביעות עין גמור שהיה כלו שלם בלתי שום חביל בפניו ובלתי שום חסרון באבריו אפילו אם היה ידוע לנו שכבר הועלה מן המים קודם שמצא אותו יום או יומים מעידין עליו כ"ש כשלא ידעו מתי הועלה כמו בנדון דידן שבודאי אנו תולין לומר שעתה עתה הועלה ומעידים עליו ולא אמרי' שמא קודם לכן הועלה ושהה שם יום או יומים ואחר כך מצא אותו ואין מעידין עליו ע"כ.
2
ג׳הרי לך ראיה גמורה דבנושא חמור מנושא דידן התירו זה דאמרינן בגמרא על אדם שנטבע במים דמעידים עליו אפילו אחר כמה ימים לטביעתו קאמר בגמרא וה"מ דכי אסקיה חזייה בשעתיה אבל אשתהי מתפח תפח ופירש רש"י לאחר שמעלין אותו ליבשה ומשתנית צורתו וכתב הרשב"א שאין צריך לראות ממש שנתפח אלא כיון שעלה מן הים אשתהי אמרינן שמא תפח ואינו ניכר ועוד כתבו הרמב"ן והרשב"א שבדין זה אין הפרש בין תוך ג' לאחר שלשה ימים להריגתו שאפילו תוך שלשה כיון שעמד במים אם העלוהו ואשתהי מתפח תפח הרי דבנדון כי האי דחמור כולי האי דמיד מתפח תפח ולכך אפילו תוך שלשה להריגתו אין מעידין עליו אם נשתהא מכל מקום סמך הרב על דברי ר"ת לומר שמעידין עליו אפילו אחר כמה ימים. וגם לתלות לומר שעתה עתה הועלה מן הים ומכניסין עצמינו בקופא דמחטא.
3
ד׳ובנדון דידן שיש זמן יותר מרובה להעיד דאליבא דכולי עלמא מעידים בתוך שלשה ימים כלישנא דמתניתי' לא כל שכן דתלינן לומר שבתוך ג' ימים להריגתו נמצא ובפרט דאיכא אומדנא דמוכח כן וכמו שאמר העד המעיד כל שכן אם נסמוך על דברי רבינו תם וכל הפוסקים הנמשכים אחריו דכיון שנמצא שלם באבריו ואין שום חבלה ומכה על פניו מעידים עליו אפי' אחר כמה ימים.
4
ה׳עוד אפשר לי לצדד צד היתר לנדון זה וזה שכתב הרה המגיד פרק י"ג הלכות גירושין בשם הרשב"א היכא דאשכחוהו ואשתמודעוהו ולא ידעי אי הוא תוך שלשה או לאחר שלשה איכא למימר דאין מעידין עליו דהוה ליה ספקא דאורייתא ולחומרא ואיכא למימר דכיון שמכירין אותו חזקה זהו אלא דחשו רבנן ודוקא שנודע שעברו ג' וכל ספק חששא דרבנן הוא לקולא. הרי דאיכא ספקא אי הוי ספקא דאורייתא או דרבנן. ועוד כתב נמקי יוסף שהריטב"א כתב דמסתבר לקולא כיון שאין נראה לנו שום שינוי פני' ושמא נתפח חששא דרבנן הוא הרי לך דאף על גב דהריטב"א הולך לשיטת הרשב"א והרא"ה דפליגי על ר"ת כמו שכתב נמקי יוסף וסברי דאין מעידין כלל אחר ג' ימים מ"מ הריטב"א נטה להקל היכא דלא ידעינן אי הוי תוך ג' או אחר ג' וכיון שכן נוכל לעשות בנדון דידן ספק ספקא לסייע להיתרא דהאי איתתא ספק אם הלכה כר"ת דמעידין אפי' אחר כמה ימים או אין הלכה כותיה ואת"ל דלית הלכתא כותיה ספק שמא עתה שנמצא נמצא בתוך שלשה שהרי אפילו הריטב"א שחולק על ר"ת מודה בזה דתלינן שנמצא בתוך שלשה.
5
ו׳וספק ספקא כי האי מתהפך שגם נוכל לומר ספק אם כשנמצא היה בתוך ג' או אחר שלשה ואם תמצא לומר אחר שלשה שמא הלכה כר"ת דמעידין עליו אפילו אחר כמה ימים. ונראה לעניות דעתי דבספק כי האי שהוא ספק אי הוי ספקא דאורייתא או דרבנן מהני ומעלי ספק ספקא כי האי לספק הלכה כדברי מי ומצאתי סמך לדברי דומה לענין זה מה שכתב החכם השלם ה"ר יוסף בן ליב נר"ו בתשובותיו סוף כלל שישי והכלל העולה מדברי ממה שראיתי דברי החכם השלם הפוסק וממה שכתבתי נראה לע"ד שהאשה הנזכרת אשת שלמה בר סעדי קראגה הנהרג היא מותרת לינשא ואין להרהר אחריה זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6