דברי ריבות ק״מDivrei Rivot 140
א׳שאלה רחל היתה נשואה לראובן ולאה אמו של ראובן הנזכר דרה ושוכנת עמהם בבית אחד וכל יום ויום רחל ולאה חמותה מתקוטטת ומריבות זו עם זו ומתוך כך טוענת רחל ואומרת שאין רצונה שתדור לאה חמותה עמה שהיא סבת כל הקטטות והמריבו' אשר ביניהן וגם גורמת להיות לה קטטה עם ראובן בעלה ושאל השואל אם הדין עם רחל למחות ביד לאה חמות' שלא תדור עמה' או לא.
1
ב׳תשובה כתב הרמב"ם פרק י"ג הלכות הל' י"ד האומר לאשתו אין רצוני שיבאו לביתי אביך ואמך אחיך ואחיותיך שומעין לו ותהיה היא הולכת להם כשאירע להן דבר ותלך לבית אביה פעם בחודש וכל רגל ורגל ולא יכנסו הם לה אלא אם אירע לה דבר כגון חולי או לידה שאין כופין את האדם שיכנסו אחרים ברשותו וכן היא שאמרה אין רצוני שיבואו לבית אביך ואמך אחיך ואחיותיך ואיני שוכנת עמהם בחצר אחת מפני שמריעין לי ומצירין לי שומעין לה שאין כופין את האדם שישבו אחרים עמו ברשותו. הרי שכתב שאם מריעין או מצירין לה שיש כח בידה למחות שלא יכנסו לרשותה וכן פסק הטור אבן העזר סימן ע"ד וכן פסק רבינו ירוחם נתיב כ"ג וכתב עוד וזה לשונו כתוב גאון בתשובה שומעין לה ואם לאו יוציא ויתן כתובה.
2
ג׳וכיון שכן בנדון דידן אם סבת הקטטות היא לאה חמותה ודאי שיש לאל ביד רחל כלתה להוציאה מביתה ושומעין בית דין לה ואע"ג שכתב הראב"ד וז"ל אימתי כשהן באות בגבולה אבל אם היא באה בגבולן אין מוציאין אותן בשבילה ממקומן אף על פי שהמדור שלו ואין להן זכות בו הואיל והוא רוצה בעמידתן וכיון שכן בנדון דידן כיון שראובן רוצה בעמידת אמו בביתו ורחל אשתו באה לרשותם אין מוציאין את לאה בשביל רחל כלתה.
3
ד׳ליתא שהרי כתב הרב המגיד על דברי הראב"ד וז"ל ואני אומר אין אדם דר עם נחש בכפיפה אלא כך הוא עיקר הדבר שאם נראה לב"ד שהם מריעין ומצירין לה וגורמין לה קטטה עם בעלה הדין עמה ואם לאו לא כל הימנה ובזה יפה כח הבעל מכחה לפי שהמדור הוא של בעל ואינה שלה ולפיכך אינה יכולה למחות על ידן אלא בטענ' וכן משמע מתוך דברי הרמב"ם שכתבתי לעיל שבחלוקת הבעל לא כתב לה שום טענה למה אין רצונו שיבואו לביתו ובחלוקת האשה כתב טענה מפני שמריעין לי הרי שדחה דברי הראב"ד דאף על גב שרחל באה לגבולם אם נראה לבית דין שלאה חמותה גורמת הקטטה מוציאין לה מביתה של רחל וודאי דסמכינן על דברי הרב המגיד דקיימא לן הלכתא כבתראי ומה גם עתה שעם ראות דבר הראב"ד דחה אותם וכמו שכתב הה"ר יוסף קולון ז"ל שרש צ"ה וז"ל אמת הוא כי כאשר ימצאו דברי הגאונים הקדמונים כתובים על ספר ידוע ומפורסם והפוסקים אחרוני' יפסקו בהפך דבריהם בהא ודאי מודינא לך דיש להלוך אחרי הפוסקים האחרונים דודאי פשיטא הוא שגם הם ידעו דברי הגאונים הראשוני' ואפי' הכי לא קבלו דבריהם כל שכן דבנדון דידן מסכימים לדעת אחד פוסקים קדמונים גם אחרונים כמו שכתבתי לעיל וכן נראה מתוך דברי רב אלפס שלא חלק בין היא באה לרשות חמותה או חמותה באה לרשותה שכתב בתשובה אם נתקוטטה אשה עם חמותה ולא רצתה לדור עמה וכן אם קבל הבעל וטען שיש עליו הפסד בדירת חמותו עמו ולא התנו בשעת קדושין שידורו עמהם יש מן הדין להוציאם או לא.
4
ה׳תשובה המנהג בכל בתי דינין שכל מי שנתפס בכך שומעין לו ונותנין לו אשה נאמנת שתדור עמהן עד שיתברר ממי מהן נתגלגלה המריבה ודוחין אותה מעל חברתה וכיון שכן בנדון דידן אם נתברר הדבר או יראה לבית דין שלאה חמותה סבת הקטטה והמריבה הדין עם רחל כלתה ומוציאין בית דין ללאה מבית רחל זהו מה שנרא' לעניו' דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
5
