דברי ריבות קמ״וDivrei Rivot 146
א׳בסוגית תגרי מס' בבא מציעא דף נ' הקושיא היא מפורסמת דמעיקר' קאמר בגמרא בקושית אי הכי וכו' דאי ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר ניחא שמחו וחזרו ואח"כ קאמר אלא אי אמרת ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר אמאי חזרו וכו' ומאי קושיא והלא כבר אמרת לעיל דניחא שמחו וחזרו ובשביל קושיא זו פירשו התוספת על רש"י דמעיקרא דהוה ניחא ליה הוא משום דהוה סבירא ליה דשתות עצמו לר' טרפון כשתות עצמו לרבנן דהוי אונאה ומאי דקשיא ליה אח"כ אא"א ביטול מקח לרבנן לעול' חוזר אמאי חזרו וכו' הוא לפי מה שחדש ואמר שמחו בשתו' עצמה דסבר ר' טרפון דשתות עצמה הוי מחילה ולא אונאה ועל סברא זו מיוסדת הבעיא השנייה ולהכי פריך אמאי חזרו והלא כדר' טרפון ניחא להו דבשתות הוי מחילה לאלתר וביותר משתות לרבנן לעול' חוזר ולרבי טרפון הוי מחילה לאחר כל היום וכו' וכמו שפירשו התוספו' ואמרו ומשום קושיא זו דחק לפרש בקונטרי' דמעיקרא דקאמר משתות ועד שליש לר' טרפון וכו' ושתות בכלל זו היא שיטת רש"י לפי סבר' תוספו' ודחקוהו כמו שמפורש בדברי תוספת עד שעלו פירש בסוגית כסוגית הגמ' כמו שמפורש בדברי התוספת.
1
ב׳אבל נראה לע"ד כי רש"י לא כן ידמה ולבו לא כן יחשוב מה שפירשו עליו התוספת אלא רוח אחרת עמו באופן שתתיישב כל הסוגיא ולא יהיה בה שום דוחק וזה דרש"י סבר ומה דקאמר בגמ' תיפשוט דביטול מקח לעולם חוזר וכו' וניחא להו שמחו וחזרו הוא לפי מסקנת הגמרא דקאמר לקמן על הבעיא השניה ביטול מקח לא שכיח דבתירוץ זה ניחא חזרו ולכך פירש"י לעיל כשמקשה תפשוט דביטול מקח לעולם חוזר וכו' כי אמר להו כל היום חזרו פי' רש"י ועוד אונאה יתר על שתות לא שכיחא וכו' שהוא ממש שמתרץ לקמן על הבעיא ביטול מקח לא שכיח לרמוז שכל זה הויכוח הוא על מסקנת הגמרא מה שלא פירשו כן התוספות על דברי רש"י ולא הזכירו טעם זה כלל אלא אמרו ואע"ג דלרבנן לעולם חוזר ורבי טרפון כל היום ותו לא ליכא נפקותא בין חזרה דכל היום ולעולם וכו' ולא פירשו דלא שכיח כמו שפירש רש"י.
2
ג׳ועתה עם הקדמה זו אפרש שיטת הגמרא דפריך אי הכי במאי שמחו וכו' וזה שכונת המקשה היא בזה האופן אני יודע שנשאלה בעיא בבית המדרש אי בטול מקח לרבנן לעולם חוזר או בכדי שיראה לתגר ולקרובו ובעיא זו לא נפשטה משום דמתישב המשנ' שמחו וחזרו הן שנאמר דביטול מקח בכד שיראה לתגר ולקרובו הן שנאמר ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר שהרי תירצו למאי דהוה קשיא להו אי ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר אמאי חזרו תירצו ואמרו ביטול מקח לא שכיח באופן שהביא במקומה עומדת ולא נפשטה ולכן כיון שלא נפשט' זו היא הוכחה גדולה שאין מקו' לסברתך לומר משתות ועד שליש לר' טרפון כשתות עצמה לרבנן וזה דאי אמרת בשלמא דפחות משליש לרבי טרפון כפחות משתו' לרבנן ניחא דלא נפשטה הבעיא ההיא בבית המדרש משום דניחא שמחו וחזרו הן שנאמר ביטול מקח בכדי שיראה לתגר ולקרובו הן שנאמר ביטול מקח לרבנן לעולם חוזר וכמו שפירשו התוספו' בפירוש ההלכה בתחלת דבור אי אמרת בשלמא פחות משתות וכו' ונהי דאין מקום לשאלתך אי פחות משתות הוי לאלתר מחילה או כדי שירא' וכו' דפשיטא דלא הוי מחילה אלא בכדי שיראה וכו' אלא אי אמר' משתו' ועד שליש לרבי טרפון כשתות עצמה לרבנן ניחא דיש מקום לשאלתך אי פחות משתות הוי מחילה לאלתר או כדי שיראה וכו' אבל קשיא דלמה האי בעיא דמיבעיא לן לקמן דביטול מקח אי לעולם חוזר או בכדי שיראה ולא נפשט בבית המדרש משום דניחא להו שמחו וחזרו הן שנא' בכדי שיראה וכו' הן שנאמר ביטול מקח לעולם חוזר בבחינה זו שתירצו ביטול מקח לא שכיח ולכך חזרו ולפי סברתך זו למה לא נפשט' תפשוט דלעולם חוזר דאי בכדי שיראה וכו' אמאי שמחו.
3
ד׳ותירץ וחידש וקאמר שמחו בשתות עצמה כלומר כשנשאלה השאלה ההיא דלקמן בבית המדרש כשהיו מבחיני' ביטול מקח בכדי שיראה היו מבחינים לישב שמחו דקאמר במתניתין דפליג רבי טרפון בשתות עצמה וכשהיו מבחינים דביטול מקח לרבנן לעולם חוזר לא היו צריכין לכך דניחא להו שמחו וחזרו נמי ניחא בבחינת ביטול מקח לא שכיח ולכך לא נפשטה השאלה ההיא בבית המדרש ומ"מ יש מקום לסברתי זאת לומר משתות ועד שליש לרבי טרפון כשתות עצמה לרבנן אלא שאפשר לאומרו דרך כלל ושתות בכלל ורבנן ורבי טרפון שקולי' הם בשתות עצמה או אפשר לומר משתות ועד שליש וכו' ואין שתות בכלל דלרבי טרפון הוי מחילה באופן שגם בסברתי זאת אתי שפיר דלא נפשט הבעיא ההיא וגם לא תפשוט בעייתי זאת דפחות משתות לרבנן אי הוי לאלתר מחילה או בכדי שיראה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
