דברי ריבות קמ״זDivrei Rivot 147
א׳בסוגית ערבוני מס' בבא מציעא דף נ"א כבר דברו בה הפוסקים הה"ר בר ששת ז"ל והה"ר יוסף קולון ז"ל ולע"ד נראה לתרץ הקושיא שיש בסוגיא ההיא והיא דבתחלה פריך מתיבי ורב דקאמ' כנגדו הוא קונה ופריך סתמ' דמשמע דאתי דלא כמאן ואחר כך פריך לימא כתנאי ואי תנאי היא מאי קא פריך מעיקרא לרב הוא דאמר כי האי תנא לכן נראה לע"ד שכונת המקשה מעיקרא לא היתה אלא להקשות לימא כתנאי והא דלא פריך מיד לימא כתנאי משום דהוה קושיא ליה ברייתא דהמלוה על המשכון וכו' שאין מקום לישבה וכדקאמ' מאי אינו משמט דקאמר רש"בג אילימא כנגדו מכלל דרבי יהודה הנשיא סבר להך פלגא נמי משמט אלא משכון דנקיט למה ליה ואף אם נאמר אינו משמט דקאמר רשב"ג בכולי קשי דאמאי אינו משמט בכולי דהא קרינן בי' לא יגוש באידך פלגא דלית ליה משכון עלה כמו שהקשו התוספות באופן שאין מקום לישבה ולא הוה מצי למפרך מינה לימא כתנאי אבל השת' דמייתי ברייתא דהנותן ערבון לחבירו ומצינו שסבר רשב"ג דבנתן מקצת מעו' לתחלת פרעון קנה הכל יש לישב ברית' דהמלוה את חבירו על המשכון דמאי דקא' רשב"ג אינו משמט אינו משמט בכולי קאמר וטעמא דמילתא משום דס"ל כנגד כולו הוא קונה כמו שהוכחנו מההיא דלעיל ולכך פרי' השתא לימא כתנאי מכח ההיא דלעיל וכונתו מתחלה היתה להקשות קושיא זו זהו מה שנרא' לע"ד ואמר לי לבי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1