דברי ריבות ק״נDivrei Rivot 150
א׳ויהי אחרי הדברים האלה הביא ראובן עדים לאמת טענתו השניי' וזהו תופס כתיבת קבלת העדות שנכתב בשעה שהעידו בפני ב"ד ולפני ב"ד ה"ר אברהם שאלוריאל יצ"ו העיד בתורת עדות בפני ב"ד איך הוא דבר אמת כי מיום א' שהי' י"ב לחודש אב משנת השכ"ד עד יום שישי שהיה י"ז לאב הנזכר אין און דיאה די אקילי יאיו שימאניה קישי פאלייו איל דיג"ו ר"א הנז' בחנות ראובן הנזכר קי קיריאה פאגארלי און פוקי די דיני"רו קי לי דיוידאה אי נון לו דיש"ו אי"ר ראובן הנז' שינון קי פואישו עד דילו שיגיינטו קי יהודה וראובן הנז' לעיל אישטאואן קון שמעון אי היזיירון קואינטה אי אין לה קואינטה שי האלייו קי דיויאן ראובן ויהוד' לשמעון ששים ושנים פרחים טובים וששים וארבע חריגי"ש לוש קואליש לי אקארו איל דיג"ו שמעון קילוש דוישין אה יששכר הנזכר לעיל בפניו דיל דיג"ו יששכר אי טומולוס יששכר הנז' ונטל קנין מראובן ויהוד' החבירים הנז' פירו נון קיזו חאריגי"ש אי דישו שמעון אלוש אבירי' דיגו"ש דאלדי מאה ועשרים פרחים טובים אי קילוש שולטאוה ליש ששה פרחים ג"כ אמר בתורת עדות קינון שאבי שי לי קי דאבאן אדיביר מאש לוש חבירים דיגו"ש אל דיג"ז שמעון או שינון אי טודו אישטו פואי דיינטרו אינלה דיבוטיקה די ראובן הנז' עוד אמר קי נון אביאה אינישטו מעמד די"ו מאש קי איל אי ר' יעקב אי ראובן ויהודה ויששכר ושמעון הנז' וכן בא רבי יעקב והעיד דברי ריבות בתורת עדות ככל הכתוב לעיל אות באות תיבה בתיבה מלבד שהזמן שהיה המעמד הנז' אינו זוכר באיזה זמן היה כל הכתוב לעיל העידו בתורת עדות אחר כך שאלתי לראובן הנז' באי זה זמן היה ההמחאה שהמחהו שמעון אצל לוי והשיב שיריאה קומו שמנה דיאש קודם ראש השנה ולוי הנז' אמר קי פואי כ"ח לאלול משנת השכ"ד שבו ביום כתבו בפנקסו כל זה היה בפני יום חמישי י"ט כסליו שנת הש"כה.
1
ב׳על ענין עדות זה נראה לע"ד דלא אהני ולא מעלי ליפטר לראובן מהס"ד זהובים שנתחייב ליתן ללוי והטעם שהרי העדים עצמם אומרים שאינם יודעים אם היו חייבים ראובן ויהודה לשמעון עדיין איזה סך על המאה ועשרים פרחים אם לאו וכיון שכן אפשר דאע"גב שהמחה שמעון לראובן ויהודה אצל יששכר לפרוע ס"ב זהובי' טובים וס"ד חריגי"ש אפשר שהיה לו לשמעון אצל החברים הנז' חוב אחר שהיו חייבים לו כמה וכמה זהובים חריגי"ש ולכן חזר והמחהו אצל לוי על ס"ד זהובים חריגי"ש אחרים ואף על פי שהמחהו תחלה אצל יששכר על ס"ד זהובים חריגיש כמה וכמה זהובים חריגי"ש איכא בשוקא ואין זה פקדון מיוחד הנפקד אצל ראובן לשנאמר' כבר המחהו תחלה אצל אחר אין זה אלא מלוה וכיון שכן אפשר שהיה לו לשמעון אצל ראובן סך גדול ומקצתו המחה אצל יששכר תחלה ומקצתו המחה אצל לוי לבסוף ולאו כל כמיניה דראובן לומר לא היה לו לשמעון אצלי כלום וכמו שכתבתי לעיל.
2
ג׳ועוד בר מן דין אפילו יעידו העדים שנתברר אצלם במעמד ההוא שלא נשאר לו לשמעון אצל ראובן ויהודה אפי' שוה פרוטה מאן נימא לן שבימים האמצעים אשר בין שתי ההמחאות לא מכר שמעון איזו סחורה לראובן באופן שנתחייב ראובן לשמעון הסך הנז' קודם ההמחאה השניה שהרי ראובן הודה שבכל יום ויום היה נושא ונותן עם שמעון וכיון שכן כיון שיש זמן רב מי"ז לאב שהוא הזמן היותר מאוחר שאמר העד שהית' ההמחאה הראשונה עד שמונה ימים קוד' ר"ה שהית' ההמחא' השניי' לפי דברי ראובן הרי יש שנים ושלשים יום ואפשר שבאחד מהם נשאו ונתנו ראובן ושמעון באופן שנתחייב ראובן לשמעון ולכן המחהו שמעון לראובן אצל לוי אחר כך והודאתו של ראובן מוכיח כן כיון שהוד' לפרוע ללוי הששים וארבע' זהובים ואף על פי שיוד' שמעון שלא נשאר לו אצל החברים ראובן ויהוד' שום חוב בעולם וגם לא נשא ונתן עמם אחר כך באופן שיהיו חייבים לו כלל ונמצאת המחאת לוי בטל' אפילו הכי אינו נאמן כיון ששמעון הנזכר נשבר או נחבא אין רוא' וכמו שכתב הרא"ש הביאו חו"מ סימן קכ"ו וזה לשונו ואם הנותן מוד' שטע' בחשבון והמקבל אינו יודע אם טע' אם לאו אם נתנו למקבל בשביל חוב שהי' לו עליו והמחהו אצלו ליפרע ממנו אם יש לו נכסים לנותן שיכול לגבות ממנו נאמן הנותן לומר שטע' ויחזור המקבל ויגב' חובו מן הנותן אבל אם אין לו נכסים לאו כל כמיני' לחוב למקבל בהודאתו.
3
ד׳הרי שמן הדין הגמור חייב ראובן לשלם ללוי כל שכן שהיודע נסתרות יודע מה טיבו של עדות זה שהרי מכחישין העדים טענת ראובן שראובן טען בבית דין שההמחא' הראשונ' אצל יששכר לא הית' עמו אלא עם חבירו יהודה ולכך לא נזכר מהמחאה ההיא ולא עיכב ביד שמעון כשהמחהו אצל לוי להיות שהוא לא נמצא בשעת ההמחאה הראשונה והעדים מעידים שנמצא שם ראובן ושלא היתה המחא' לבד במעמד שלשתן עם יששכר כמו שטען ראובן שלא היה שם קנין כי אם שנטל הקניין מראובן ויהוד' וגם מוד' ראובן עכשיו שכתבו שטר חוב על זאת ההמחא' וכיון שכן איך יעלה על הדעת שלא נזכר ראובן מההמחא' זאת בתוך שנים ושלשים יום לעכב ביד שמעון שלא יחזור להמחותו על אותו חוב עצמו אצל לוי ועוד כשבא לבית דין איך עמד בדין יותר משמונ' ימים ולא זכר טענ' זו וטען טענ' גרוע' שהיה חייב לו שמעון ממקום אחר והוציא שטר לאמת טענתו שכתוב בו שחייב שמעון ליהוד' שותפי וראובן לא הוזכר שמו בו לכן מכל מה שכתבתי כמה וכמה אמתלאות מוכיחות גמרתי אמרתי שחייב ראובן לשלם ללוי ששי' וארבעה פרחים חאריגי"ש וכמו שהארכתי וכתבתי כמה ראיות שהדין אמת ואין בו נפתל ועקש לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
