דברי ריבות קנ״זDivrei Rivot 157
א׳שאלה ראובן תושב אישקופיא שלח ליד שמעון תושב שאלוניקי קצת צמר שימכרנה בעדו וכפי דברי ראובן הנזכר יש לו כתב יד משמעון הנזכר איך מכר הצמר ללוי ולימים חלה שמעון חלייו אשר מת בו וקודם פטירתו עשה שטר חוב על לוי הנזכר מסכום מעות הצמר הנזכר וכאשר הכביד עליו חליו מסר שטר חוב הנזכר ליהודה לפרעון חוב שהיה חייב לו ולנפתלי גם כן שיפרעו אלו השנים חובם משטר חוב הנזכר ועתה ראובן בעל הצמר כאשר ראה ליהודה באישקופייא תובע ממנו דמי הצמר באומרו כי חוב לוי הוא נכסיו מן הצמר שלו וכמו שמראה כתב יד שמעון ויהודה טוען לאו בעל דברי' דידי את והן לו יהי כדברך מה לי ולצרה לך אל שמעון לקברו או ליורשיו ותבע מהם כיון שהוא גזלך כל שכן שאפשר שהוא שלח לך חליפין ממעות הצמר יורנו רבינו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה אף על גב דגרסינן בקמא פרק הגוזל בתרא איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק דאמרינן לאו אדעתא דהנהי יהיבת ליה מידי ופסק הגמרא דכן הלכתא דגרסי' שם והלכתא בכלהו עשו בו תקנת השוק לבד מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו באופן שמטעם זה היה נראה לומר שחייב יהודה להחזיר המעו' לראובן כיון שהודה שמעון שהחוב ההוא הי' של ראובן וגנבו ממנו ופרע בו ליהודה וכמו שפסק הה"ר מאיר הביאו המרדכי פרק הגוזל בתרא וזה לשונו נשאל לרבינו מאיר על ראובן שהפקיד פקדון ביד שמעון ובא לוי ותפס את הפקדון מיד שמעון בעבור החוב ששמעון חייב לו לראובן אמר לו מה לך אצל ממוני ושמעון מודה דהממון של ראובן והשי' נרא' דבר פשוט דלוי חייב להחזיר הממון לראובן וכן פירש ריב"א פ' איזהו נשך גבי הנהו זוזי דיתמי היכי עבדינן להו וכו' אבל דבר מסויים לא דילמא פקדון נינהו ואתי מאריה ויהיב סימנא ושקיל ליה וכו' ומה שנסתפקת משום דכיון דשמעון חייב באחריות בפשיעה שפשע שהי' לו ליזהר דלו לא היה תופסו יכול לומר של שמעון אני תופס הא ליתא שהרי קיי"ל גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו לא עשו בו תקנת השוק וצריך להחזיר לבעלי' בחנם ורואה אני שהדברים ק"ו ומה התם שפרע לו הלוה מדעתו זה החפץ צריך להחזיר כ"ש בנדון זה שלקח החפץ בעל כרחו ובאיסורא אתא לידי' כ"ש שצריך להחזיר בחנם.
2
ג׳הרי שפסק מהר"ם בפקדון כנדון דידן דצריך להחזירו בחנם לבעליו בין דתפסו המלוה מאיליו בין שנתנו לו הלוה וכיון שכן היה נראה לומר שחייב יהודה להחזיר המעות לראובן ליתא וטעמ' דמלתא דעד כאן לא קאמרו הכי אלא בדבר המסויים וידוע לכל שהפקדון ההוא הוא של הנפקד וכדמוכח מהנהו עובדא דקא מייתי בגמר' עלי' דגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקפו דקאמר אבימי בר נאזי חמוה דרב הונא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי גנב גלימא אתיא ניהליה אוזפיה ד' זוזי אחריני וכו' וכן נרשאה גנב ספרא זבניה לפפונא וכו' משמע דוקא גלימא וספרא שהוא דבר מסויים וידוע לכל שהוא של פ' וכן נראה מתוך דברי תשובת מהר"ם הנז' שמביא ראיה מההוא דפ' איזהו נשך גבי הנהו זוזי דיתמי וכו' אבל דבר המסויים לא דילמא פקדון נינהו ואתא מרי' ויהיב סימנא וכו' משמע דלא מיירי אלא בפקדון מסוים דאית בי' סימן וכן בסוף התשוב' כתב כל שכן בנדון זה שלק' החפץ בע"כ וכו' משמע דלא מיירי אלא בחפץ וכלי מסויים אבל בדבר שאינו מסויים כגון מעות כנדון דידן ודאי דלא מפקינן מיד התופס אע"ג שמוד' הלו' שהמעו' ההם הם של פלוני בתורת פקדון בידו דלאו כל כמיני' לחוב לאחרים דדלמא עשו קנוניא ביניהם לומר כן. וכמו שכתב הרא"ש בתשובותיו סימן ק"ז וז"ל ראובן שנתן לשמעון חפץ למכור ובא לוי בעל חוב דשמעון ולקח בידו בחובו עתה תסע ראובן החפץ מלוי ואומר שלי הוא כי נתתיו למוכרו ולוי אמר לקחתיו ממנו בחזק' שהיה שלו ולא אוציאני מידי עד שאפרע ועת' יורינו הדין עם מי.
3
ד׳תשובה דע לך אם לוי לקח מיד שמעון בעל חובו חפץ שהו' ידוע שהוא של ראובן לאו כל כמיניה וצריך להחזירו לראובן אבל אם אין ידוע בודאי שהוא של ראובן לאו כל כמיניה דראובן לומר שלי ואף אם המלה אם מיותרת שמעון מודה לו כי כל הנמצא ביד אדם אינו מחזיקין אותו בחזקת שלו עד שיתברר בעדים שלא היה שלו והודאת שמעון אינ' כלום להוציאה מיד לוי וכו' הרי שהודאת שמעון לא חשיב לחוב ליהוד' אפילו היה יהודה תופס המעות ההוא מיד שמעון בע"כ כ"ש בנדון דידן ששמעון עצמו נתנו לו ליהודה מדעתו בחזקת שהוא שלו וכמו שהי' כתוב שטר החוב ההוא על שמעון דפשיטא ופשיטא דלא מפקינן המעו' מיד יהודה בשביל כתיבת יד שמעון שכותב שהחוב ההוא הוא מפקדון ראובן דמאי אולמי' דהאי מהאי ומאי חזית דסמכת אכתיבת ידיה סמוך אמעש' דמעש' רב שמסרו מדעתו החוב ההוא ליהוד' בחזקת שהוא שלו ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן לומר שגזל לראובן ופרע ליהוד' כ"ש שאפשר לקיים שניהם שמתחלה כשכתב כן היה שהיה של ראובן ואח"כ פרע לו חובו ממקום אחר ונשאר החוב ההוא לחשבון שמעון ולכן מסרן ליהוד' סוף דבר בהא סלקינן ונחתינן שהדין עם יהודה ואין לו לראובן כנגדו טענה קטנה או גדולה כפי מה שנרא' לע"ד ואמר לי לבי.
4
ה׳הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
5
