דברי ריבות קס״טDivrei Rivot 169
א׳תוספות מס' ב"ק דף כ"ב והתניא הכלב והגדי אמתניתן הוה מצי למפרך אלא נטר עד דמייתי ברייתא ופריך אתרווייהו. כוונת התוספות בזה דהוה אמינא דלא מצי פריך אמתניתין משום דמתניתין מיירי בחצר הניזק וברייתא זו מיירי ברשות הרבי' ולהכי פטורים משום דהוי אורחייהו וחשיב רגל ברשות הרבים אבל אברייתא דקתני ממטה למעלה פטורים ממעל' למטה חייבין קשה ממה נפשך לכן אמרו התוס' דאי אפשר לומר כן דא"כ מאי קא משני דאפיך מיפך וכו' לימא דפטורין לצדדין קתני ומיירי ברשות הרבים ולכן מלמעל' למטה פטורין לגמרי משום דהוי רגל ברשות הרבים ומלמט' למעלה פטורים מנזק שלם אבל חייב חצי נזק והיינו דקאמר ברייתא דלעיל ממטה למעל' פטורין מנזק שלם וחייב חצי נזק מלמעלה למטה חייבין נזק שלם משום דמיירי בחצר הניזק והוי רגל ברשות הניזק דחייב אלא ודאי מדלא קא משני הגמרא הכי נראה ודאי דלא מוקי ברייתא זו ברשות הרבים דווקא משום דהוי דוחק והא דלא פריך למתניתן משום דנטר עד דמייתי בריית' ופריך לתרווייהו. זהו מה שנראה לע"ד בשני דיבורים אלה. יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
ב׳תוספות מס' ב"ק דף כ"ב והתניא הכלב והגדי כו' אמתניתן הוי מצי למיפרך הדבור הזה מקושר עם הקודם לו וזהו דבשלמא לרש"י שפירש בברייתא הכלב והגדי שדלגו ממטה למעלה פטורין מנזק שלם וחייב בחצי נזק ניחא דנטר עד דמייתי ברייתא משום דאמתניתן לא מצי למיפרך כי אם מבבא דלמעלה למטה דקתני בברייתא פטורין ומתניתן קאמר משלם נזק שלם אבל מלמטה למעלה מתניתין נמי סבר דפטור אבל אברייתא פריך מתרי בבי דברייתא דקתני פטורין סתם דמשמע פטורין לגמרי וכדפריך בתר הכי אי הכי אמאי פטורין ואלו בברייתא קאמר דמלמטה למעלה פטורים ממה שחייבין מלמעלה למטה דקתני בסיפא דחייבין נזק שלם דומה דחייבין דקתני באדם ותרנגול דודאי ז"ל חייבין נזק שלם דאדם מועד לעולם וקאמר מלמטה למעלה פטורים מאותו החיוב אבל לעולם משלמין חצי נזק ומלמעל' למט' חייבין נזק שלם והתניא בשניהם פטורים לגמרי ופריך אתרווייהו ולהכי נטר אבל לפירוש התוס' דפירש בברייתא דמלמטה למעלה פטורין לגמרי דחשיב אונס נמצא דלא פריך אלא מבבא דלמעלה למטה לבד וכיון שכן אמאי נטר דמייתי ברייתא לפרוך אמתניתן לכך אמר הוה מצי אלא שרצה ליפרך אתרווייהו בבת אחת אמתניתן ואברייתא. זהו מה שנרא' לעניות דעתי פעם שנית. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2
ג׳דאדיו אדיו הוה מצי לאוקמי באנח אנוחי על ידי שנוי כונת התוס' בזה הוא דלריש לקיש דאמר אשו משום ממונו ואוקי מתניתן דאדיי אדיו ואמקום אגחלת הוא דמשלם חצי נזק ועל שאר הגדיש פטור אפשר שאין טעם הפיטור משום דלאו ממונו הוא אלא משום דהוי כחו וכח כחו לאו ככחו דמי לכך אמרו התוספות דריש לקי' מוקי מתניתן באנח אנוחי ע"י שינוי כדאמר בריש פירקין ואפ"ה על שאר הגדיש פטור ואין כאן אלא כחו נראה ודאי, דטעמא דחיובא דאש משום ממונו הוא זהו מה שנראה לעניות דעתי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3