דברי ריבות ק״עDivrei Rivot 170
א׳תוספות מס' ב"ק דף כ"ב שם רישא בעל גמל חייב וכו' אף על גב דמעיקרא נמי הוי טעמא דרישא וסיפא הכי כו' כונת התוספות בזה לומר דבשלמא לפירוש האין לפרש שפירשו בדבור שלפני זה ניחא דאצטריך הגמרא לפרש טעמא דרישא וסיפא משום דמעיקרא אפשר לפרש דמאי דקאמר הניח חנווני נרו מבחוץ חנוני חייב ר"ל חנוני נמי חייב ואפילו הכי קא פריך ואי במסכסת אמאי חייב כלל חנוני יתחייב הכל בעל הגמל ואף על גב דפריך לקמן ולחייב נמי בעל הגחלת התם שאני משום דליכא לאשתלומי מבעל הכלב וכמו שפירש שם רש"י דלרבי יוחנן דאמר על הגדיש משלם חצי נזק דצרורות הן לישלם בעל הגחלת חצי האחר כיון דליכא לאשתלומי מבעל הכלב שהרי אינו חייב יותר מחצי מן הדין וגם לריש לקיש אין בעל הכלב חייב מן הדין כי אם אמקו' גחלת אבל אשאר הגדיש פטור מן הדין וכיון שבעל הגחלת פשע ליחייב ולא יפסיד ממונו בעל הגדיש אבל כאן בנדון דידן דמיירי במסכסכת דהוי מקום גחלת ומן הדין הגמור חייב בעל הגמל הכל אמאי חייב החנוני וכלל כלל אף על גב דפשע שהרי בעל הגמל הזיק בידים ממש והשתא דמשני כשעמדה להטיל מימיה והיה אנוס חודש פירושה דברייתא דמה שאמר חנוני חייב ר"ל חייב הכל ולזה הביא רישא וסיפא לומר כי כמו רישא דבעל גמל חייב ר"ל חייב הכל גם סיפא חנוני חייב ר"ל חייב הכל כיון שבעל הגמל היה אנוס ולהכי הוכרח הגמרא לפרש השתא טעמא דרישא וסיפא אבל לפי שיטת התוספות דפירשו דמתחלת הסוגייא לעולם סבירא לן דחנוני חייב הכל מה חידש כאן הגמרא לכך אמרו התוספות אף על גב דמעיקרא נמי וכו' זהו מה שנראה לעניות דעתי. יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
