דברי ריבות קע״חDivrei Rivot 178
א׳עוד שאלה כי טוענים שמעון ולוי שהבכור אין לו פי שנים בנכסי האם וכיון שזה אמת צריך שנפריש מהנכסים שנשארו בשעת פטירת אבינו כתובת אמרו וא"כ נחלוק שאר הנכסים ותקח חלק בכורה וראובן טוען ואומר שהדין כך שאין לו פי שנים בנכסי אמו אבל שהוא ידוע שהרויחו הנכסים אחר פטירת אביו והיא ר"ל אמו לא תבעה כתובת' עד עכשיו אם כן נרא' לאיזה ערך הרויחו הנכסים ובאותו הערך נפריש כתובת אמנו מהקרן והשאר מהריוח דרך משל אם כתובת' היא מאה זהובים והרויחו הנכסים לכל מאה זהובים שלשים זהובים ואומר ראובן שיתנו לה לכתוב' השלשים שהרויחו ושבעים של קרן הרי מאה ונשארו שלשים בקרן ונוטל בהם פי שנים ונמצא ראובן מרויח בזה חמשה זהובים.
1
ב׳תשובה הדין עם שמעון ולוי כי משנה שלימ' היא בבכורות פרק יש בכור וז"ל הבכור נוטל פי שנים בנכסי האב אבל לא בנכסי האם ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כמוחזק ולא האשה בכתובת' וכו' ופי' רש"י ולא האשה בכתובת' לא בשבח שהשביחו אם אינם שוים הנכסי' בשעת מיתת בעל' כדי שיעור כתוב' ואחר כך השביחן אינה נוטלת אלא במה שהיו שוין ואף על פי שב"ח גובה מיד הלקוחות מן השב' בכתוב' הקלו אם כן הרי שאף על פי שלא יש נכסים כשיעור הכתוב' אינה גובה מן השבח כל שכן כשיש שיעור כתובה בנכסים הראשונים וכן פסק הרמב"ם פרק י"ו מהלכות אישות ובהלכות מלוה ולוה פ' כ"א וכן אבן העזר בסי' ק'.
2
ג׳וגדולה מזו כתב הרא"ש בבתרא פ' מי שמת דף קי"א והביאו אבן העזר סי' צ"ה וז"ל פרשב"ם אשה שמת בעל' ואינה ניזונת מנכסי יתומים כגון שתבע' כתובת' בב"ד והניח בעלה נכסים מועטים שאין בהן כדי כתוב' אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי ונתעצלו ב"ד או היורשים מלהשביעה ולהגבות' כתובת' אפי' השביחו נכסים ועמדו על אלף דינרים השביח לעצמה אבל השביחה הנכסים בסתם נוטלת כתובת' והמותר ליורשים וכתב הרא"ש מה שפי' רשב"ם ואם השביחתו גובה כתובת' מאותו שבח לא נהירא דכיון שהשבח ליתומים משום דלא אמרה ראו אינה גובה כתובתה ממנו דתנן פרק יש בכור דאין אשה גובה כתובתה מן השבח אלא בין אמרה ראו בין לא אמרה ראו כל השבח ליורשים הרי שאף על פי שלא היה שיעור כתובה בנכסים והיא עצמה השביחן אינה נוטלת בשבח כל שכן במה שהשביחו היתומים ובנדון שלנו שהיה בו שיעור כתובה ועיין במרדכי בפרק מי שמת שהאריך הרבה לפי שיטת הרא"ש.
3
