דברי ריבות ק״פDivrei Rivot 180
א׳תשובה על נפתלי שגזרו עליו חכמי וגאוני הדור נדוי שלא יהיה מרביץ תורה בקהל פלוני ונפתלי רצה לומר דכיון דלא למד תורה מפיהם שאינו חייב מדינא לנהוג איסור נראה לע"ד שהוא חייב וראיה דתנן במועד קטן פרק אלו הן מגלחין מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב וקאמר בגמר' לרב הוא דאינו מנודה הא לכ"ע מנודה וכן הביאו הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו' יורה דעה סימן של"ד וודאי דכ"ע לא גמרו מאותו התלמוד ואפ"ה מנודה לכ"ע וכל שכן דכל זה מיירי בתלמוד שנדה לכבודו וכפירש"י שלא לשום שמים אלא שהתריז נגדו ומשום הכי הרב לא ינהוג איסור אבל אם נידה במילי דאיסורא הוי נמי שמנודה לרב דאין חכמה ואין תבונ' ואין עצה לנגד ה' ובנדון שלנו הוא ידוע שלא היה מפני כבודם אלא מפני כמה מילי דאסורא וכמו שכתבו בגזרתם דודאי אפילו רבן של חכמים חייב לנהוג איסור כל שכן מריה דעובדא דנדון שלנו ושאר העם ועוד ראיה מהא דאמרינן פרק אלו מגלחין דאמתיה דבי רבי חזיתיה לההוא גברא דהוה מחי לבנו הגדול אמר' להוי האי גברא בשמתא דקא עבר משום ולפני עור לא תתן מכשול ולא נהגו חכמים קלות ראש על נדוי' שלש שנים עד שנזדקקו כל גדולי הדור והתירו לו כמו שכתב הראב"ד ולפי ששמעתי שרוצים להסתלק מהחומרה מהאי דאמרינן פרק אלו מגלחין מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו והנדון שלנו מנודה מעיר אחרת נראה לעניות דעתי שמי שאומר כך לא הבין לישנא דגמרא דאי הכי הוה לי' למימר מנודה מעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה מעירו או בעירו מנודה לעיר אחרת אבל השתא דלא קאמר אלא מנודה לעירו וכו' ע"כ הפי' הוא כן מנודה לעירו ר"ל לבני עירו יהיה הנדוי מאיז' מקום שיהיה כי הלמד מורה למה שאליו מנודה לעיר אחרת אבל מנוד' לעיר אחרת אינו מנודה לאנשי עירו.
1
