דברי ריבות רכ״וDivrei Rivot 226
א׳ואשובה ידי על ענין הנזכר שנית להיות כי שמעתי אומרים כי יש קצת מחכמי שאלונקי מתירים לגאמילה הנזכר להיות נשואה עם רבי יוסף בן טישטיאל הנזכר מתרי טעמי חדא שאומרים שגאמילה הנזכר' טוענת ואומרת שקדשה שנית הבחור רבי משה צרפתי הנזכר אלא שבשעת שקדשה הוא כבר זה כמה קדמו קדושי רבי יוסף הנזכר ואומרים שהיא נאמנת לומר כן במיגו דאי בעי אמרת גאמילה הנזכרת לרבי משה הנזכר גרשתני והיתה נאמנת דהא קיימא לן האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה כדאמרינן בגיטין פרק המגרש וכיון דהיתה יכולה לטעון גרשתני והיתה נאמנת ולא טענה כן אלא שקדמו קדושי יוסף הנזכר לקדושי משה הנזכר ולא תפסו כי אם קדושי יוסף הנזכר נאמנת.
1
ב׳עוד טעם שני להתיר נשואי גאמילה הנזכרת עם רבי יוסף הנזכר להיות שאין ממש בקבלת עדות קדושי רבי משה הנזכר להיות שנתקבל העדות שלא בפני בעל דין לא בפני גאמילה ולא בפני אביה ואנן קיימא לן דיבא בעל השור ויעמוד על שורו ולכן אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון אם על הראשון נראה לע"ד ששלש תשובות בדבר א' דהא דאמרינן שהאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת היינו דוקא כשיש שלום ביניהם אבל כשיש קטטה ביניהם אינה נאמנת משום דמעיזה ומעיזה כמו שכתבו התוספות פרק האשה שלום וכן פסק הרא"ש והטור אבן העזר סימן קנ"ב ולכן בנדון דידן כיון שיש קטטה ביניהם אם היתה טוענת גרשתני אינה נאמנת שנית דטעמא דאמרינן האשה שאמרה גרשתני נאמנת הוא משום דחזקה אין אשה מעיזה פניה לפני בעלה לומר גרשתני וכיון דטוענת גרשתני צריכה העזה לא אמרינן שתהא נאמנת במה שאמרה שקדושי יוסף קדמו במיגו דאי בעיא אמרה גרשתני דהא לטענת גרשתני צריכה העזה ואינה יכולה להעיז פניה אבל לטענת קדמו קדושי יוסף אינה צריכה העזה ונוסף על זה דאיכא דמסייע לה לטענה זו והוא שטר קדושי יוסף דמסיע לה לטענה זו וקיימא לן דאפילו בטענה שצריכה העזה אם יש לה עד אחד דמסייע לה אמרינן דמעיזה ומעיזה ואינה נאמנת כדאמרינן פרק שני דכתובות והביאו הטור ן' העזר סימן י"ז כל שכן בנדון דידן דאין כאן מיגו מתרי טעמי חדא דטענת גרשתני צריכה העזה וטענה זו שטוענת קדמו קדושי יוסף אפילו בלי שום סיוע אין בה העזה.
2
ג׳ועוד אפילו אית בה העזה בלי שום סיוע השתא דאית לה סיוע והוא שטר הקדושין דמסייע לה לית לן לומר שתהא נאמנת במיגו דאי בעי אמרה גרשתני לפי שהיא בורחת מלומר גרשתני לפי שמעיזה פניה ובוחרת לומר קדושי יוסף קדמו לפי שבטענה זו אינה מעיזה פניה.
3
ד׳שלישית דאף אם נאמר שתהא נאמנת במיגו דאי בעייא אמרה גרשתני ומה בכך והלא טעמ' דאמרינן דקדושי יוסף אינם קידושין הוא מפני שאין שם עדים דעדי השטר לא חשיבי משום דמפיהם ולא מפי כתבם בעינן וכמו שכתבתי והארכתי בפסק הראשון וכיון שכן אפילו שנאמינה במה שאמרה שקדמו קדושי יוסף אין בכך כלום לפי שאין שם עדים ואין דבר שבערוה פחות משנים דהא אפילו האיש והאשה מודים זה לזה שהוא קידשה והיא הודתה שקבלה קדושין ממנו אינו כלום ולכן בנדון דידן נאמנותה לא חשוב לעשות עדים במקום דליכא עדים כמו שהוכחנו דעדי שטר בשטר קדושין לא חשיבי ולא מהני ולא מעלו.
4
ה׳ועם הטענה השנית אשר כתבתי יתורץ מה שרצה להכריח מי שהתיר נשואי גאמילה הנזכרת מטעם מגו דאי בעי אמרה גרשתני שאומר דאף על גב דאיכא העזה בטענת גרשתני אפילו הכי אמרינן מיגו והביא ראיה לזה מתשובת הרשב"א הביאה הרב הר' יוסף קאר"ו נר"ו אבן העזר סימן מ"ב וז"ל כתב הרשב"א בתשובה שנינו בפרק האומר האומר לאשה קדשתיך בפני פלוני וכו' עד דכל שלא באו עידי השטר ממש נאמנת לומר שטר מזוייף היא במיגו דאי בעייא אמרה גרשתני ומותרת לינשא על פיה וכו' הרי כאן דאמרינן מיגו דגרשתני אע"ג דאיכא העזה ואין הנדון דומה לראיה ואלו התם כשם שיש העזה בטענת גרשתני להיות שהבעל מכיר בשקרה גם כן איכא העזה בטענת שטר מזוייף היא שהבעל מכיר בשקרה ולכן דאמרינן כיון שהעזה פניה ותאמר לו מזוייף הוא היא נאמנת מיגו דאי בעיא להעיז פניה לומר גרשתני אבל בנדון דידן בטענת גרשתני איכא העזה, בטענת קדושי יוסף היו ראשונה ליכא העזה ולכן לא אמרינן מיגו.
5
ו׳גם על הטעם השני שאמרו שנתקבל העדות של קדושי משה שלא בפני בעל דין כבר כתבתי והארכתי בנדון כי האי על זה הענין שכתב המרדכי פרק הגוזל ומאכיל דראב"ן וראבי"ה סבירא להו דבדיעבד אם נתקבל שלא בפני בעל דין עדותן עדות וכן פסק הר"ר ישראל בתשובותיו סימן קע"ה וכיון שכן אמרינן מה שכתב הרב הר' אליה מזרחי ז"ל בתשובותיו סימן כ"ד על זה הענין עצמו מקבלת עדות שלא בפני בעל דין כתב ומי הוא זה שיכניס ראשו בין ההרים וכל שכן באיסור אשת איש שהוא עיות שאין לה תקנה וכו' ואע"ג שהרב הנזכר עשה סניף מזה שם להתיר היינו משום דרגלים לדבר שאין כוונתם אלא לשקר כמו שהאריך שם שלא שלחו לקראתם בבית דין ולא אפילו להודיע לה שהם רוצים להעיד עליה וכו' אבל בנדון דידן הודיעו הדבר כמה וכמה פעמים ושלחו לקרוא לאביה שהוא מורש' שלה ולא בא וידוע לכל יודע דאיכא ספרים דגרסי בגמרא או שלחו לו ולא בא דבהאי לחוד מקבלין לכתחלה עדות שלא בפני בעל דין אע"ג דליכא חד מהנך דהוא חולה או עדיו חולים או מבקשים לילך למדינת הים ועוד דנתקבל העדות בפומבי גדול וידעו היא ואביה השעה שקבלו עדות הקידושין.
6
ז׳ובר מן דין כתב הר"ר דוד בן זמרה בתשובת שאלה וז"ל וגדולה מזו אני אומר דמקבלין עדות קדושין שלא בפני בעל הדבר דכולי עלמא בעלי דבר נינהו לאפרושי מאיסורא וזה לשון המאירי ומקבלין עדות שלא בפני בעל דין לאפרושי מאיסורא כגון שיש עדים שנתקדשה פלונית ע"כ וכן נראה מתשובת ריב"ש בקדושי מירונה והכי משמע מתשובת הרשב"א כאשר הוא כתוב בקונדריס ואני מעיד שכן היה דעת כהר"ר יעקב ביר"ב ז"ל על מעשה שהיה ובמהר"ר שמואל בן סיד ז"ל אלא שהם הפריזו על המדה לקבל עדות שלא בפני בית דין לאסור אשה על בעלה ואני וחברי חלקנו עליהם בזה אבל בעדים שנתקדשה פלונית דהוי לאפרושי מאסורא לא חלק אדם מעולם ע"כ. הרי שכתב סברת כל הני אשלי רברבי דסברי דעדות קדושין מקבלין שלא בפני בעל דין.
7
ח׳וגם ראיתי תשובה להרשב"א ששאלוהו על מי שהביא עדים בפני בית דין שגירש את אשתו וקבלו הבית דין את העדות שלא בפני האשה ונשא האיש ההוא אשה אחרת אם ראוי להענישו לפי שעבר על תקנת רגמ"ה כיון שנתקבל העדות שלא בפני האשה והשיב גם זה נראה בעיני פשוט שאין זה בכלל מה שאמרו אין מקבלין עדות שלא בפני ב"ד שזה לא בא עכשיו לדין בינו לבינה אלא להעיד על עצמו שהוא מותר לישא אשה ועל היתר הוא בא לדון וליתן עדים כמי שנותן עדים שחתיכה זו מותרת לו ועוד שהטענה שאמרתם אמת נכונה שאלו אשה שיש עדים שהיתה אשת איש ואמרה גרושה אני ועדים מעידים אותה הרי זו תנשא אפילו שהעידו שלא בפני הבעל ע"כ הרי שכתב שבין האיש והאשה בענין איסור מקבלין עדות שלא בפני בעל דין אפילו לקולא ולהתיר אשת איש לעלמא כל שכן בנדון דידן דחשיב עדות להחמיר ולחוש לאותם הקדושין לכן מכל מה שכתבתי בפעם ראשונה ושניה בסברתי החזקתי ולא ארפה דיוסף ן' טישטיל אסור להתיחד עם גאמ"ילה בת רבי יצחק חראבון עד שיבאו העדים החתומים בשטר ויגידו בפיהם הקדושין לפני ב"ד חשוב זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.
8
