דברי ריבות רכ״זDivrei Rivot 227
א׳שאלה מעשה שהיה כך היה גאמילה בת כ"ר שלמה קאזיש נ"ע שדכה עצמה לה"ר משה קאזיש נ"ע ואחר ימי' כשרצה ללכת רבי משה קאזיש לדרכו קידש את גאמילה הנז' בעדים כשרים כמו שנתקבל עדות זה בב"ד ולאחר ימים נפטר רבי משה הנז' וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ונשאר לו אחים אחר מיתתו ימים בא ר' שמואל אישפאניא ואמר שאחיו ר' יושע קדש לגאמילה הנז' אחר מיתת רבי משה הנז' והוציא על זה שטר חתום ומקויים בבית דין דאתו סהדי קדמיהון ואסהידו אחתימות ידייהו וענין השטר איך רבי יהושע הנז' קדש את גאמילה הנזכרת בחדש סיון שנת הש"כט וכתוב בו שצותה גאמילה הנז' לעדים לכתוב השטר וביום א' ששי של חג הפסח קדש רבי יוסף קאזיש יצ"ו אחיו של המת הנזכר לגאמילה הנז' בפומבי וברוב עם, ואחר קדושיו קצת ימים קבלו ב"ד עדות שני עדים שהעידו וז"ל איך הוא דבר אמת שנמצאו שניהם בעיר אנדרינופול בעת וזמן שהוציא רבי יהושע ביואש המכונה אישפאנייא שטר קדושין שהיה כתוב בו איך קידש ה"ר יהושע הנז' לגאמילה בת הנבון כה"ר שלמה קאזיש נ"ע פה שאליניקי ונתקיים השטר בפני החכם השלם כמ"הר יהודה צרפתי נ"רו ושני חכמים אחרי' כדחזי ע"כ.
1
ב׳ועל אחד מעדי השטר הראשון שהוא שלמה דפיזראו כתבו וחתמו ב"ד קהלו שפעם אחד קודם הקדושין הנז' בא הוא ובעל דינו לפניהם לדין על שהיה תובעו סך מעות שהיה חייב וכפר ונשבע שלא היה חייב לו כלום ובאו עדים והכחישוהו בפניהם שהיה חייב לו אותם המעות ושעל שקר נשבע והם חייבוהו על פי אותם עדים המעות הנז' וגם העידו הב"ד הנז' אחר העדות הנז' וז"ל ולא זו בלבד עשה האיש הרע הזה שלמה דיפיזארו הנז' אלא שפעמים שלש העיד עדות שקר עד עצם היום הנז' וגם באו עדי השטר עצמם בפני בית דין בכמה חומרות וחרמות שיגידו האמת מזה הענין אמרו שמעולם לא ראו ולא שמעו כלל אלא שפייסום לחתום והכל היה שקר וכזב עתה יורנו מורנו אם גאמילה הנזכרת אסורה לה"ר יוסף קאזיש הנז' מחמ' העדיו' הנז' או לא.
2
ג׳תשובה ראיתי דברי החכם האלוף ה"ר שמואל טייטאצק יצ"ו הפוסק ולהיו' השואל נחוץ וגם לטרדו' הזמן לא יכלתי לעמוד על פרטי דבריו אבל חזקה דאין יוצא דבר בלתי מתוקן מתחת ידו משו' דנימוקו עמו ובפרט לענין הנושא דביה סלקינן ונחתינן בהיתר גאמילה הנזכר' שתנשא לה"ר יוסף קאזיש יצ"ו נראה לעניות דעתי שצדק במאמרו וטעמא דמילתא דאע"ג שנתקיימו שני שטרו' בבית דין שרבי יהושע ביבאש קדש לגאמילה הנז' א' באנדרינפלה ואחד בשאלוניקי והשטר שנתקיים בשאלונקי כתוב בו שצותה גאמילה הנזכר' לעדי' לכתוב השטר אפי' הכי לא חשיבי שטר עד שנאמ' עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד.
3
ד׳וראיה לזה דגרסינן ביבמות פרק ד' אחין מפני מה לא תקנו זמן בקידושין משו' דלא אפשר היכי לעביד לינחיה גבי דידה מחקא ליה לינחיה גביה דידיה זימנין דבת אחותו היא ומחפה עלה לינחיה גביה עדים אי דזכירי ליתו לסהוד ואי לא זמנין דחזו כתבא ואתו מסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם וכתב רי"ף מקשו בה רבנן היכי אמרינן רחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם והא תנן נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וזה כתב ידו של רבי וכו' ואי סלקא דעתך דבעינן מפיהם השתא אף על גב דאמרי אינהו זה כתב ידינו אין נאמנים אלא בעינן עד דידע סהדותא ומסהדי בה על פה ואי לא מסהדי בה על פה לא הויא עדות כי אמרי אחריני זה כתב ידו של פלוני הויא עדות ומסתברא לן דכי אמרינן עדות שבכתב לא הוי עדות הני מילי היכא דאיתיה לשטרא תותי ידי סהדי דכמה דלא נפקא לה סהדותא מתותי ידיהון דסהדי כמה דלא קאי מסהדי בה עד השתא דמיא דהא אי בעו כבשי ליה לשטרא ולא מסהדי הילכך אי מדכרי לסהדותא ומסהדי בה על פה הוי עדות ואי לא לא הוי עדות אבל שטרא דנפיק מתותי דבעל דין לא אמרי' ביה מפיהם ולא מפי כתבם הוא דהא מעידנא דחתימי בשטר' ויהבי ליה למריה לא יכלי למיהדר בהו והוו להו כמי שנחקרה עדותם בב"ד והקשה עליו הרא"בד דאם כן אמאי לא קרעינן כמה שטרי שהעדים חתומים ואינם מספיקים ליתנו לבעל דבר עד ששוכחי' עיקר הדבר וי"ל דשאני הכא דכיון דלא חזי למתביה לבעל דבר להיות בידו לראיה לא חשיב שטר לראיה כלל וכן תירץ הרמ"בם ז"ל.
4
ה׳ובעל המאור תירץ לקושיא שהקשה הרי"ף מפי כתבם הוא שפסולה עדותן אבל מפי כתבו לא וכו' ופירש הרמ"בן דבריו ואמר זרוק חוטרא אאוירא אעיקרא קאי שזה הפירוק יצא מכלל פירוקו של רבינו שלמה לא תקנו זמן בקדושין ולנחי גבי עדים ולייתו כתבא גבי דינא ונדון בו מפי כתבו שהרי אם תקנו זמן בקדושין מדעת שניהם הוא כותבו או מדעת מקדש והרי ניתן ליכתב הזמן כשם שנתן ליכתב השטר עצמו אלא צריך הוא לפירוש רבינו שכיון שאין הזמן הכתוב בשטר עושה מעשה שטר אלא כיוצא מתחת יד' מפי כתבו הוא ועכשיו שודאי יצא מתחת ידם כשקדש בו את האשה ואח"כ הפקדתו אין זה דומה לשטר שביד שליש דכיון דברשות בעל השטר אינו משמש כלום אלא אהימנותא דעדים סמכינן וברשותם של עדים צריך להיות מונח אינו אלא כרטש משמוש שכתבוהו עדים לדוכרן פתגמא וזהו פי' לפי' של רבינו ז"ל.
5
ו׳הרי שכתבו ששטר קדושין כיון שאין ראוי למוסרו לבעלים דדילמא מחקי ליה לזמן לא חשיב שטר אלא הוי כפנקס בעלמא שאף על גב דמדעת שניהם יכתבו השטר דומיא דשאר שטרות דהלואה ומקח וממכר אלא שההבדל הוא דבשאר שטרות ראוי למוסרן לבעלים ולהכי חשיבי כיון דחתמי בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד אבל שטר קדושין אין ראוי למוסרן לבעלים כי אם לעדים ולכך חשיבי כפנקס ולא יועיל עד שיעידו בפיהם ממש וכיון שכן ואף על גב דכתיב בשטר שצותה גאמילה לכתוב השטר לא מהני כיון שהשטר ההוא הוי כפנקס בעלמא וסברא זאת מוסכמת מהרי"ף והרא"בד והרמ"בן והמאור וגם רבינו שמחה שהביא המרדכי פרק בתרא דקדושין שכתב דאפילו אם נתקיים שטר הקדושין בחותמיו שאין העדות מתקבלת וכו' וגם אביגדור הכהן דסבר כן אפש' דאזלי לשיטותייהו דהרי"ף והרא"בד והרמב"ם והמאור וכן פסק הרב הגדול מורי ז"להה הלכה למעשה מעשה רב שהתיר לינשא אשה שיצא עליה שטר קדושין משום שסמך על הנו אשלי רברבי שהבאתי.
6
ז׳ואף על גב שכתב הרשב"א כל שטר שלא נעשה מרצון המתחייב אינו אלא כפנקס בעלמא וכו' סימן אלף ר"ט דמשמע דווקא שלא ברצון הא ברצון חשיב שטר יש לומר דעד כאן לא קאמר הרשב"א דברצון חשיב שטר אלא כשמעידין בפיהם העדים שאמרה להם שיכתבו שטר ולכן כיון שמחמת העדות שהעידו בפיהם העלוהו למדרגת שטר אע"פ שלא יעידו בפיהם על הקידושין אלא אחתימת ידיהם לבד סגי אבל בנדון דידן שלא העידו כלל בפיהם אלא אחתימת ידייהו כי היכי דלא חשיב עדות לענין הקדושין דמפי כתבם הוא גם כן לא הוי עדות למה שכתוב בו שכך צוותה לכתוב וכמו דלא חשיב עדות לענין מציאות הקדושין גם לא חשיב עדות לענין שכתוב בו שכך צוותה כיון שהכל בשטר אחד ואפושי במחלקות לא מפשינן וזה דכל הני אשלי רברבי שהבאתי לעיל סברי דאפילו שיכתב שטר קידושין מדעת שניהם בבירור לא חשיב עדות הכרת החתימה עד שיעיד בפיו הקידושין עצמן ונאמר שהרשב"א סבר דבלא שום עדות בפה לא מהקדושין ולא מרצון כתיבת השטר שיועיל זהו דוחק אלא לפחות שיעידו בפיהם על רצון כתיבת השטר ואז חשיב שטר דיכול לאסהודי אחתימת ידיה ובנדון דידן לא אסהידו כי אם אחתימת ידייהו א"כ לא חשיב עדות כלל וקדושי הר' יוסף קאזיש יצ"ו הן קדושין גמורין ומותרת גאמילה הנזכרת להינשא לו ומה גם עתה שכבר נפסל העד האחד בחשוד על השבועה שהוציא שקר מפיו בשעת השבוע' וגם שהעיד עדות שקר שהם דברים גלויים וידועים לכל שהם עבירה דפשיטא ופשיטא שתוכל להנשא להר' יוסף קאזיש הנזכר דאפילו נחשיב השטר לשטר גמור אין כאן עדים כי אם עד אחד ואין דבר שבערוה פחות משנים.
7
ח׳ואם תאמר תינח דלא חיישינן לשטר שנתקיים כאן בשאלוניקי מן הטעמים שכתבתי אבל השטר שנתקיים באנדרינופיל ליחוש שמא העידו עדות הקדושין בפיהם וי"ל דאיכא תרי ספקי ספק אם העידו בפיהם ספק אם לא העידו בפיהם ואת"ל שמא העידו בפיהם ספק אם העדים הם אלו עצמם שהעידו כאן בשאלוניקי וכבר נפסל אחד מהם שהעדים שמעידי' שנתקיים שטר קדושין באנדרינופול אינם מעידין מי הם העדים החתומים על השטר ואפשר שהיו אלו עצמם ועשה שני שטרות וכיון דאיכא תרי ספקי אזלינן לקולא ותנשא.
8
ט׳ועוד מצינו למימר השתא מיהת ליתנהו קמן עדיה בצד אסתן ותאסר כמאי דאמרינן בכתובות פרק ב' על בנתיה דמר שמואל דאישתביין ואמר ליה רבי חנינא לרב שמן בר אבא פוק איטפל בקרובותיך אמרי ליה והאיכא עדים במדינת הים ומוקי לה בגמרא עידי טומאה ומשני השתא מיהא ליתנהו קמן ופירש רש"י ומשום דילמא אתו לה אמרינן לה השתא עדיה בצד אסתן ותאסר מכל הטעמים שכתבתי נראה להתיר לגאמילה שתנשא להר' יוסף קאזיש הנזכר כדי שלא תתעגן ותשב עד שתלבין ראשה להצריכה גט מיהושע ביבאש שהרחיק נדוד לאיי הים וידוע הוא כמה וכמה הקילו חז"ל משום עגונה דאיתתא ומה גם עתה שידים מוכיחות שהכל שוא ודבר כזב לדין מרומה מכמה בחינות שונות המפורסמות ולכן אם יסכימו החכמים השלמים להתירה בלא גט של יהושע ביבאש אני מסכים מעתה ומעכשיו עמהם זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
9
