דברי ריבות רכ״חDivrei Rivot 228

א׳אחר שכתבתי מה שכתבתי בהיתר גאמילה בת רבי שלמה קאזיש נ"ע שתנשא לר' יוסף קאזיש יצ"ו שמעתי שנתקבל עדות אחד בפני בית דין על ענין זה וז"ל במותב תלתא כחדא הוינא וכו' ובא רבי שמואל ביבאש ואחרי האיומים כו' העיד בתורת עדות איך ראה ביד רבי יושע ביבאש פה שאלוניקי שטר קדושין שהיו חתומים בו שני עדים והיה כתוב בשטר הנזכר איך רבי יושע הנזכר קידש את הבחורה גאמילה בת רבי שלמה קאזיש נ"ע והיה כתוב בשטר הנזכר איך צותה הבחרה גאמילה הנזכרת לעדים החתומים בשטר הנזכר ושיכתובו ויחתמו בשטר הנזכר איך הוא דבר אמת שרבי יושע קדש אותה קדושין גמורין ויתנו אותו בידו לראיה ברורה ושאלנו את העד ר' שמואל הנזכר אם היה איזה מהעדים הנזכרים החתומים שם שלמה שלואדיאל ושלמה פיזארו ונשבע בתורת האל שלא היה חתום בו שום אחד מאלו העדים הנזכר' רק עדים אחרים היו חתומים בו ושהוא היה מכיר בחתימתם עוד בא לפנינו רבי יעקב חראבון ואחר האיומים וכו' העיד בתורת עדות שראה השטר הנזכר ביד רבי יושע ביבאש אחר שנתקיים בב"ד חשוב כראוי ונשבע שבועה חמורה שלא היה שום אחד מהעדים החתומים בשטר ההוא לא שלמה פיזרו ולא שלמה שלואדיאל ולהיות זה אמת כו' ביום ששי ט"ו ויום לסיון שנת הש"ל ליצירה ועם היות שמכח עדות זה נתברר אצלו שזהו השטר שנתקיים באנדרינופול ושלא נתקיים מכח שהעידו העדים עדות הקדושין בפיהם שהרי לא היו שם אלא עדים אחרים העידו על חתימת יד העדים וכיון שכן כבר הוכחתי דעדות קדושין בשטר חשיב כפנקס בעלמא ולא חשיב עדות כלל באופן שגאמילה הנזכרת עומדת בהיתרה הראשון אף בעדות זה מכל מקום להיות הנושא חמור עשיתי סניף להיתרא להיות שנפסל שלמה דיפיזארו שהוא היה העד האחד שהעיד כאן בשאלוניקי על חתימת ידו וגם על השטר שנתקיים באנדרינופול הוה אמינא דאיכא ספק ספקא ספק אם העידו בפיהם ספק אם לא העידו בפיהם ואת"ל שהעידו בפיהם שמא העדים הם אלו בעצמם שהעידו בשאלוניקי וכבר נפסל אחד מהם והיה ספק ספקא שמתהפך ספק אם העידו בפיהם ספק אם לא העידו בפיהם ואת"ל העידו בפיהם ספק אם העדים הם אלו וכבר נפסל אחד מהם או ספק אם העדים הם אלו וכבר נפסל אחד מהם או הם אחרים ואת"ל שהם אחרים שמא לא העידו בפיהם וכיון שמתהפך אליבא דכולי עלמא דיינינן ליה לקולא מה שאין כן כשאינו מתהפך וכמו שכתב הרב המובהק הה"ר יוסף ן' לב נ"רו בתשובותיו כלל שלישי סימן י"ז בשם התוספ' ועכשיו שהעידו שעדי שטר אנדרינופול היו עדי' אחרים נמצא שאין כאן ספק ספיקא ואין כאן פסול עד.

ב׳לכן חקרתי ודרשתי מה טיבו של קבלת עדות זה שנתקבל ביום ו' ט"ו יום לחדש סיון שנת הש"ל ואחר החקירה מצאתי שביום ב' ח' ניסן שנת הש"ל נתקבל עדות בב"ד על ענין זה וז"ל במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא ר' שמואל ביבאש ואחר האיומים והגזומים והשבועות שהשבענוהו להגיד האמת אמר בפנינו איך לימים שעברו בא כ"ר יהושע ביבאש לביתו והביא עמו לרב יוסף קופוס ועד אחר עמו והוציא שטר א' בפני החכם ר' יוסף פי"גו וזקן א' כנויו זוננה תושבי אנדרינופול שהיו שם גם כן ואז אמרו העדים הנ' לפניהם זאת היא חתימתי וזאת היא חתימתי אם יצטרך לקיים חתימותינו בעיר אנדרינופול תעידו עליהן ורבי שמואל הנזכר אמר שלא נטפל עמם על זה כלל רק שראה הענין ההוא ושאלנו אותו אם הכיר הוא גם כן החתימות ואמר שלא הכיר כלום ועוד שאלנו את פי רבי שמואל הנזכר אם קרא השטר ההוא ואם ידע מה היה כתוב בו ואמר כי בעונותיו לא זכה ללמוד כל כך לקרות שטר ושלא ידע מה היה כתוב בו רק ששמע מפיהם שהיה שטר קדושין כל זה הגיד ואמר בפנינו ב"ר רבי שמואל הנזכר ולראיה כתבנוהו וחתמנוהו והיה זה ביום ג' ח' לניסן שנת הש"ל ליצירה וכו'.

ג׳ובראותי שרבי שמואל הנזכר מכחיש את עצמו מעדות לעדות בשני עדויות אלו רציתי לדבר עמו ממש ולראות מה בפיו לדרוש ולחקור הענין היטב היטב וקבעתי ב"ד ושאלנו את פיו בתורת עדות להגיד האמת וז"ל שטר קבלת העדות שנתקבל ביום א' י"ז לחדש סיון שנת הש"ל במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא כד אתא קדמנא רבי שמואל ביבאש ואחר האיומים והשבועות שהשבענוהו להגיד האמת הגיד ואמר בפנינו איך לימים שעברו בא ר' יהושע ביבאש לביתו והביא עמו לר' קופוס והוציא שטר חתום בפני החכם המכונה פיג"ו ובפני זקן אחד כנויו זונאנ' תושבי אדנדרינופול שהיו שם ואז יוסף קופוס שהוא אחד מן העדים החתומי' בשטר אמר בפני השני האנשים הנזכר' זאת היא חתימתי אם יצטרך לקיימה באנדרינופול תעידו עליה ורבי שמואל הנזכר אמר שלא נטפל עמהם על זה כלל רק שראה הענין ההוא וגם שאלנו אם הוא הכיר החתימות אשר בשטר ואמר שלא הכיר כלום וגם שאלנו אותו אם קרא השטר ההוא ואם ידע מה היה כתוב בו ואמר שלא היה יודע לקרות השטר וגם לא ידע מה היה כתוב בו רק ששמע מפיהם שהיה שטר קידושין שקידש יהושע ביבאש את גאמיל"ה בת ה"ר שלמה קאזיש נ"ע ועוד שאלנו אותו אם יוסף קופוס הנזכר חזר וחתם חתימתו בפני שני האנשים הנזכרים והשיב שלא חתם כלל אלא שאמר לשני האנשים הנזכרים זאת היא חתימתי ועוד שאלנו אותו מי היה העד השני החתום בשטר הנזכר והשיב איני רוצה עתה לגלותו אבל אני אגלה אותו לכ"ת למחר כל זה הגיד רבי שמואל ביבאש הנזכר בפנינו ב"ד ולראיה כתבנוהו וחתמנוהו והיה זה ביום א' י"ז לחדש סיון שנת הש"ל ליציר' פה שאלוניקי והכל שריר וקים. פלוני דיין. פלוני דיין. פלוני דיין.

ד׳ואחרי הודיע אלקים אותי את כל זאת שמח לבי ויגל כבודי בראתי שהסכמתי אל האמת בהתר גאמילה הנזכר' שתנשא לרבי יוסף קאזיש יצ"ו וטעמא דמילתא שמלבד שדרך כלל ידים מוכיחות ואיכא אומדנות גדול' שהכל שוא ודבר כזב שמי שמע כזאת מי ראה כאל' שיחזר אדם אחר אנשים שיכירו חתימות עדים החתומים לו על שטרו כדי שיעידו על חתימותיהם בעיר אחרת ולא יחזר אחר בית דין בהיותו בעיר שאלוניקי עיר גדולה לאלקים דכמה בתי דינים איכא בשוקא ובכל עבר ופנה כדי שיעידו העדים עצמם על חתימות ידיהם בפני ב"ד דעדיף טפי דכל אחד נאמן כתרי אחתימת ידיה ולא שיעידו אחרים על חתימת ידי העדים דבעינן תרי סהדי לכל חד אלא ודאי אומדנא דמוכח הוא שהוא נחבא אל הכלים כדי שלא יתפרסמו הזיופים לכן ברח לארץ מרחקים להעמיד ולקיים שקרים.

ה׳בר מן דין אין שום ממש בעדות שמואל ביבאש שהעיד שהכיר חתימות ידי העדים החתומים על שטר הקדושין שהיה כתוב בו שצותה גאמילה לעדים שיכתבו ויחתמו ויתנו וכו' שהרי העיד בפני ב"ד מקדמת דנא ביום ג' ח' לניסן שלא ראה ולא ידע מה היה כתוב בשטר וגם לא הכיר חתימות העדי' וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואף אם ת"ל דלא אמרינן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד בנדון הזה כיון שהעדות הראשון היה שלא בפני בעל דין ואנן יבא בעל השור ויעמוד על שורו בעינן וליכא וכמו שכתב הרב הה"ר אליה מזרחי זלה"ה בתשובותיו סימן כ"ד ובנדון זה לא העידו בפני ר' יהושע ביבאש שהוא הבעל דין ולכן יכול לחזור בו ולהעיד מה שהעיד בעדות שניה אף אתה אמור לו הרי ג"כ חזר מעדות ב' והעיד עדות שלישי' שלא ראה השטר ולא ידע מה כתיב ביה וגם לא הכיר חתימת העדים דמאי אולמיה דחזרה ראשונה מחזרה שניה אדרבה חזרה שניה עדיפא ואלימא טפי שהיה לה שעת הכושר שהסכים עם עדות ראשונה מה שאין כן בחזרה ראשונה שמעולם לא היה לה שעת הכושר שלעולם היתה מוכחשת מכח עדות ראשונה באופן דממה נפשך אין כאן עדות כלל אם אינו יכול לחזור משום דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הרי עדות שניה בטל' לגמרי מכח עדות ראשונה ואם יכול לחזור מהטעם שכתבתי הרי עדות שניה בטל' לגמרי מכח חזרה שניה.

ו׳ואף אם נרצה להאמין לשמואל ביבאש ולקיים עדותו במה שלא הכחיש את עצמו ונאמר שכן היה שהעדים החתומים העידו בפני החכם פי"גו והזקן זוננה שזו היא חתימת ידם והחכם והזקן העידו שם באנדירנופול בפני בית דין אחתימת העדים וקיימוהו כמו שנראה מעדות יעקב חראבון שראה שטר מקויים בב"ד שם באנדרינופול דברים אלו אין להם שחר שהרי אין כאן עדות כלל משום דהוי עד מפי עד ואיך אפשר שאיש אשר בשם חכם יכונה יקבל עדות מפי עד שיאמר לו זו היא חתימתי ויעיד על החתימה ההיא זו היא חתימתו של פלוני והרי לא היו בית דין כי שמואל ביבאש שעל פיו אנו חיין אמר שלא נטפל עמהם כלל וגם לא חתם העד בפניהם שום חתימה עד שיוכלו להעיד עדות ראיה זו היא חתימתו של פלוני כמו שהגיד שמואל ביבאש כי אם לבד אמרו זו היא חתימתי תעידו עליה ומי לא ידע בכל אלה שאין זה מועיל כלל לא לקיום השטר ולא לשום עדות דהוי כעד מפי עד וכמו שכתב הרמב"ם הלכות עדות פרק ששי וז"ל אין מקיימין שטרות אלא בשלשה אפילו שלשתן הדיוטו' מפני שהוא דין וכתב הגה"ה מיימונית ואפי' למאן דאמר שנים שדנו דיניה' דין בקיום שטרות בעינן שלשה דאם לא כן מאי איכא בין תרי בתראי לתרי קמאי ואדרבה הוה ליה כעד מפי עד ופסול אבל השתא דאיכא שלשה ניכר שהוא בית דין ונתקבלה עדות בפניהם וקיימוה וגם המרדכי כתב בקמא פרק בתרא וז"ל וכל קבלת עדות בפני שלשה שלא יהא עד מפי עד כן כתב רבינו יואל כו' וכן הרשב"א בתשובותיו סי' תשמ"ט כתב נשאל אם די בשנים בקבלת עדות והשיב דצריך שלשה ואם קבלו שנים לא עשו ולא כלום דשני' אין להם תורת בית דין וכן כתב בתשובו' הרמב"ן סימן קי"ג.

ז׳הרי לך שהעדות שהעידו בפני שנים לא הועיל כלל וגם אותם השנים אם העידו שם באנדרינופול בפני ב"ד על חתימת ידי העדים לא חשיב קיום כלל משום דהוי עד מפי עד ואף על גב דיעקב חראבון העיד שראה השטר מקויי' בב"ד חשוב ולא חיישינן לב"ד טועין אפשר שפיג"ו וזוננה הטעו לבית דין שאמרו בסתם זו היא חתימתו של פלוני וזו היא חתימתו של פלוני ולא דרשו וחקרו אחריהם באיזה אופן היו מעידים על חתימות יד העדים שהיתה חתימת ידם אבל אם היו הב"ד יודעי' מאיזה טעם היו מעידים על החתימות ודאי שלא היו מקיימין את השטר משו' דלא חיישינן לב"ד טועין.

ח׳נמצא שעלה בידינו שמה שהיינו מתירין לגאמי"לה הנזכר' מכח ספק ספיקא עתה היא ודאי מותרת משני טעמים חדא דנתברר מכח קבלת עדויו' אלו שקיו' משטר שבאנדרינופול היה על יד עדים שהעידו על חתימת העדים החתומים ולא הגידו העדים עצמם בפיהם מציאות הקדושין וכיון שכן כבר הוכחתי בפסק הראשון בשם כמה אשלי רברבי דאין בשטר זה ממש דחשיב כפנקס בעלמא ועוד דאפילו נחשיבהו כשטר גמור הני מילי כשנתקיים בדין אבל שטר זה לא נתקיים בדין כי אם על פי שני עדים שקבלנו עדות שני העדים החתומים בשטר ואמרו להם זו היא חתימת ידינו תעידו עליהן וכן עשו וזה אינו מועיל דהוי כעד מפי עד.

ט׳ובר מן דין כד מעיינן שפיר נמצא שמי שהשתדל בקבלת העדות הנזכר נפל במה שברח ממנו וזה שכל כונתו היתה להיות שנפסל א' מעדי הקדושין והוא שלמה פיאזרו לכן השתדלו לעשות שטר קבלת עדות זה לומר שלא היו באותו השטר מהקידושין שום אחד מעדי השטר הראשון וכן נראה מתוך דברי העדים המעידים ששמואל ביבאש אמר שלא היה חתום בו שום אחד מאלו העדים הנזכרים רק עדים אחרים גם יעקב חראבון נשבע שלא היה שום אחד מהעדים החתומים בשטר ההוא לא שלמה פיזארו ולא שלמה שאלודיאל וכו' וכיון שלא היה שם שום אחד מאלו כי אם עדים אחרים נמצא שאין עדותן בטל שהיא כת אחרת ועדות הקדושין קיים אבל כד מעיינן שפיר נפלו במה שברחו והטעם שראש הדיינים החתומים בשטר קבלת עדות שמואל ביבאש ויעקב חאראבון הראה לי השטר ההי' ותמהתי ואמרתי לו וכי שתי פעמים קידש יהושע ביבאש הנזכר לגאמילה הנזכרת פעם אחד בפני שלמה פיזארו ושלמה שאלואדיאל ופעם ב' בפני אלו השני עדים אחרים שמעידים שמואל ביבאש וחראבון שהיו עדים אחרים ולמה קידשה שתי פעמים והלא בפעם ראשונה היתה מקודשת לסברתו והשיב לי לא קידשה אלא פעם אחת בפני כלם אלא שעשה שני שטרות מענין הקדושין וחתם שנים מהם בשטר אחד ושנים מהם בשטר שני.

י׳ועתה ישמעו אזניו מה שדבר בפיו דכיון שהוא מודה שהזמינם לייחדם כלם לעדי קדושין בשעת נתינת הקדושין כמו שהוכיח סופו על תחלתו שהרי החתים כלם בשטרות אע"ג שלא העידו בבת אחת מ"מ כיון שנפסל אחד מהם בטלה עדות כלם.

י״אוראיה לזה דגרסינן במכות פ"ק על ההוא מתניתין על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה וכו' אלא מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה אף השלשה נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וכו' וקאמר בגמרא אמר רבא הכי אמרינן להו למחזי קאתיתו או לאסהודי אתיתו אי אמרו לאסהודי אתינן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וכתב הרשב"ם בבתרא פרק יש נוחלין דף קי"ג על ההוא דג' נכנסו לבקר את החולה וז"ל למחזי אתיתו וכו' כלומר כשבאתם לראות את המעשה לאיזה דעת באתם לראות או להעיד אי אמרי לאסהודי אתאן נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה וכו' עד נמצינו למדין שהבא לראות מעשה כדי להעיד חשבינן ליה עד ואפילו לפסול כל חבריו לבטל עדותן אם הוא פסול וכל שכן היכא דהזמונוהו וכו'.

י״בהרי שפירש שהכל תלוי בכוונת ראיית שעת המעשה שאם כיון אז להעיד ונמצא אחד מהם קרוב או פסול בטל כל העדות אפילו הם מאה ואפילו שלא העידו בבת אחת וכתב הרשב"ם עוד שם וסייג מצאתי לדברי מתשובת רבינו שלמה זקני מנוחתו כבוד שכתב כן וכן נראה מתוך לשון רש"י שכתב שם במכות וז"ל הכי אמרינן להו לקרוב ופסול למבדקינהו אם מתחלה לעדות נתכוונו משמע שהכל תלוי בשעת ראיית המעשה וכן פסק הרמ"ה הביאו חו"מ סימן ל"ו וז"ל לא שנא נצטרף עמהם קרוב או פסול בשעת ראייה להעיד ולא העיד עמהם בשעת הגדה ולא שנא נצטרף עמהם בשעת הגדה ולא בא להעיד בשעת ראייה או שלא ראה כאחד עדותן בטלה וכן נראה מתוך דברי הרמב"ן פרק חמישי הלכות עדות שכתב וכיצד בודקין את הדבר כשיבאו לב"ד עדים מרובים כת אחת אומרים להם כשראיתם זה שהרג או חבל להעיד באתם או לראות וכו' וכן כתב הרב הכולל הה"ר יוסף קאר"ו נר"ו בשם הרמב"ם הרי לך דלסברת כל הני אשלי רברבי רש"י והרשב"ם והרמ"ה והרמב"ם כולהו סברי דכיון שהאמינם לעדים בשעת הקדושין אע"ג שלא העידו בבת אחת אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטל כל העדות וכיון דבנדון דידן נמצא שלמה דפיזארן פסול נפסל כל העדות ואפילו השטר שנתקיים באנדריניפול.

י״גואע"ג שכתבו התוספות והרא"ש דאע"ג דכיון לראות להעיד בשעת מעשה אינם פסולים אלא א"כ נצטרפו עם הכשרים והעידו בב"ד דמאי דאמרינן במכות למיחזי אתיתון או לאסהידו. ר"ל עכשיו בשעת העדות שהו' קיום הדבר וכתיב על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר דמשמע שאינו עד שיעיד בב"ד וכמו שהביאו הטור סימן ל"ו וכיון שכן בנדון דידן שלא העידו העדים הכשרים במעמד העד הפסול נמצא שעדות כשרים קיים יש לומר דראויים הם כל הני אשלי רברבי הנזכר' שארבעה הם חכמים מחוכמי' לסמוך עליהם באיזה נדון שיהיה כ"ש בנדון דידן שהוא מרומה וידים מוכיחות שהכל שוא ודבר כזב ועוד נראה לי דעד כאן לא קאמרי התוספ' והרא"ש דאפי' כיון לראי' להעיד אינו פוסל היינו דוקא כשלא העיד אח"כ העד הפסול כלל כלל אבל אם העיד אח"כ אפי' לא העיד בצירוף עם העדי' הכשרים אלא אחר כדי דיבור מ"מ נפסל כל העדות כלו.

י״דוראיה לזה דגרסינן במכות פ"ק על ההיא מתניתין דעל פי שנים עדים וכו' אמר רבא והוא שהעידו כלם בתוך כדי דיבור וכתב רש"י התם קאמר מתניתין מאה כשנים אבל אם העידו השנים ולאחר זמן העידו האחרים הן כשתי כתות לכל דבר וכתבו התוספות על זה וז"ל משמע דקאי אף לענין קרוב או פסול וקשה דהא משמע בסמוך דלענין דין קרוב או פסול אינו תלוי בהעדה בתוך כדי דיבור אלא בראיית מעשה גמרה אף כי העידו אחר תוך כדי דיבור דקאמר הרוג יציל לכך נראה דלא קאי רק אדין דעדים זוממים דקאמר עד שיזומו כלם ובהא קאמר דוקא כי העידו כלם בתוך כדי דבור דזה עדות אחד בעינן עד שיזומו כלם אבל העידו מקצתן בתוך כדי דבור ומקצתן אחר כדי דבור אם כן הוו שתי כתות ולא בעינן עד שיזומו כלן אבל לענין נמצא אחד קרוב או פסול אף אם נמצא מהני שהעידו לאחר כדי דבור עדותן בטלה וא"ת מאי שנא וי"ל שנא ושנא דדוקא גבי נמצא אחד מהם קרוב או פסול חשוב כחד עדות כשהעידו לאחר כדי דבור משום שהם אומרים אמת וא"כ עדותו התחיל מראיי' שלהם וראיה שלהם היתה בבת אחת עם העדים אבל בעדים זוממין שאין אומרים אמת א"כ לא בא עדותן עד שיעידו בב"ד וכיון דלא העידו בבת אחת רק לאחר כדי דבור לא חשיבי כחד עדות ע"כ.

ט״והרי לך ראיה ברורה דלדברי התוספות אפילו לא העידו בבת אחת כיון שהעיד חשוב כעדות אחת לענין שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה כל העדות וכן נראה מתוך לשון התוספות שם בפרק יש נוחלין וז"ל ועוד אומר ר"י דהתם נמי בכונה לחודה שנתכוונו להעיד בשעת ראייה ולא היתה עדותן בטלה אלא כשהעידו אח"כ בב"ד ולא קאמר כשהעיד בבת אחת אחר כך בב"ד משמע דאין הדבר תלוי אלא במציאות עדות וכן עראה ג"כ מתוך לשון הרא"ש שם בפסקיו וז"ל תימה הוא לומר אם ראו כמה בני אדם דבר אחד והיה שם קרוב או פסול ובא לב"ד להעיד שתבטל כל אותה עדות בשביל שכיון אותו הפסול להעיד וכו' אלא ודאי נראה דאינם פסולים אא"כ העידו בפני ב"ד הרי שתלה הפיסול במציאות העדות שיעידו בפני ב"ד וכן חו"מ סימן ל"ו שהביא דברי הרא"ש כתב אבל אם לא כיון לראות כדי להעיד אפילו בא לב"ד והעיד או שכיון לראות כדי להעיד ולא העיד אינו פסול משמע דוקא מפני שלא העיד כלל הא אם העיד אפילו שלא העיד בבת אחת עם שאר העדים בטלה כל העדות כלה.

ט״זוכיון שבנדון דידן כיונו כלם בשעת מעשה להעיד וגם אח"כ העידו בפני ב"ד כלם אפילו שלא העידו בבת אחת כל העדות בטלה אליבא דכולי עלמא אפילו לדברי התוספות והרא"ש מפני גם העדות שהעידו באחרונה ולדברי רש"י הרמב"ם והרמ"ה מפני ההזמנ' והכונ' שכיונו להעיד ראשונ' בשעת הקדושין וגם הרמב"ם נראה מתוך דבריו שאין צריך שיעידו בבת אחת תוך כדי דבור אלא לענין הזמה אבל לענין קרוב או פסול לא בעינן שהרי לא כתב דין תוך כדי דבור אלא בפ' עשרים מהלכות עדות בענין הזמה ואלו בפ' חמישי מהלכות עדות כשמדבר בענין קרוב או פסול לא כתב כלל וההגהה מיימנית הכריח שם כן ע"ש.

י״זועלה בידינו לפי זה שאפי' נתקיים השטר דבאנדרינופול קיום אמתי כדין וכשורה אין מועיל כלל מפני שנתבטל העדות ההוא כיון שנמצא אחד מן העדים שנתיחדו והוזמנו כלם כאחד לעדות הקדושין נמצא פסול והוא שלמה פיזארו כמו שבא בשאלה נמצא כל העדות בטלה ואין בו ממש.

י״חכלל העולה שגאמיל"ה בת ה"ר שלמה קאזיש נ"ע היא מותרת לה"ר יוסף קאזיש יצ"ו מבלי גט מר' יהושע הנזכר מכמה אופני ומיני טעמים אם מפני שכל עדיות הקדושין היו בשטר ואין שום עדות הגדת פיהם של העדים ממציאות הקדושין וכבר הוכחתי בפסק הראשון מכמה אשלי רברבי שראוי לסמוך עליהם דלא חשיב שטר אלא כפנקס בעלמא ואפילו אם נחשיבהו לשטר ונאמר עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד השטר שנתקיים בשאלוניקי נפסל עד אחד מהם כמו שבא בשאלה וכבר נתבטל וגם שטר אשר יצא קול שנתקיים באנדרינופול ומצד עדות שמואל ביבאש היו חתומים בו עדים אחרים גם זה אין בו ממש להיות ששמואל ביבאש הכחיש את עצמו כמו שכבר כתבתי ואף אם נאמינהו בעדותו נמצא שאין ממש בקיום השטר ההוא להיות שהעדים שהעידו על חתימות השטר הטעו את הב"ד אשר שם והעידו על מה שלא היו יכולים להעיד לפי שהיה עד מפי עד כמו שכבר כתבתי ואפילו אם נחשיבהו לקיום גמור ושריר וקיים מכל מקום אין בו ממש כיון שהעדים החתומים בשטר ההוא ושלמה די פיזארו הנפסל נתייחדו והוזמנו כלם יחד בשעת הקדושין להעיד עליהם דאנן סהדי שלא קידשה בחשאי ר' יהושע הנז' שני פעמים בזמנים מחולפים וגם הכת המנגדת אמרה שכל העדים נועדו יחד אלא שעשו שני שטרות כמו שכתבתי וכיון שכן נמצא שאפי' עדו' שטר אנדרינופול אין בו ממש שכיון שהעיד שמואל פיזארו ונמצא פסול כל אותה עדות של הקדושין בטל לכולי עלמא כמו שכבר הוכחתי על מה שכתבתי הוא לעומקא דדינא אבל לפי האומדנא ונכרים דברי אמת מכמה וכמה מיני אופני אמתלאות גדולות שעצמו מספר הכל היה שוא ודבר כזב ומן הראוי היה למי שהלך חשכי' ואין נוגה לו באורחות עקלקלות כאלו לזלזל בבת ישראל ולעגנה עד שתלבין ראשה היה ראוי ליסרו בסילוא דלא מבע דמא אבל בעונות הזמן מקלקל את השורה ולינקוט מיהא חדא דסלקינן לעילא ודנחתין לתתא ידעון שגאמילה הנזכר' עומדת בהיתרה ומה גם עתה שכבר עמדה ונשאת לבעלה ה"ר יוסף קאזיש יצו הנזכר ברשות בית דין בתוך קהל ועדה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.