דברי ריבות רמ״בDivrei Rivot 242
א׳תוספות מס' כתובות דף ד' ובועל בעילת מצוה ופורש קודם שיקבר המת אבל לאחר שנקבר לא וכו' כוונת התוס' היא שמרגיש למה אמר ופורש לא היה לו לומר אלא ובועל בעילת מצוה ונוהג שבעת ימי המשתה וכו' לכן תירץ ואמר שאלו היה אומר כן הייתי אומר שבועל בעילת מצוה אחר שנקבר המת ולא קודם משום דקודם שנקבר הוי אנינות דאורייתא ואחר שנקבר הוא אבילות דרבנן כמו שכתבו התוספות בסוף הדיבור לכן כתב ופורש לרמוז דאיכא הפסק ופרישות לקבור המת אחר הבעילה והרגיש עוד תוספות אי הכי דמילת ופורש רומז שהבעילה הוא קודם קבורת המת למה לא דייק מרישא דדוקא כשהמת בחדר הוא דשרי בעילת מצוה ותירוץ דמכל מקום אע"ג דקאמר ופורש הייתי דוחה דבועל בעילת מצוה אחר הקבורה שחל עליו אבילות דרבנן וקשה לרשב"א אפילו נאמר דבועל בעילת מצוה הוא אחר קבורת המת מצי למידק דנוהג דברים שבצנעא מדקאמר ובועל בעילת מצוה משמע דווקא של מצוה אבל בעילה אחריתי לא ואומר ר"י דהוה מצי למימר פורש משום דם בתולים וכו' דאי משום נידות אשתו ישנה עמו כדאמר רב יוסף וכו' וקשה דסוף סוף כיון שבעל הרי היא נדה וכיון שהיא נדה איך אמר וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים והא הוי דינא דאשתו ישנה עמו וי"ל דאין הכי נמי שכיון שהיא נידה ובעל אשתו ישנה עמו אבל להכי כתב וכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים וכו' לגלוי לן שמצד האבילות הוא ישן בין האנשים וכו' לאשמועינן דנוהג דברים שבצנעא זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
