דברי ריבות רמ״גDivrei Rivot 243
א׳תוספות מס' כתובות דף ד' אבל בדברים של צנעא נוהג פירש חובה לעשות כן וכו' אבל קשה דכל אותן הימים הוא ישן בין האנשים משמע אפילו בשבת ה"ג הג' כרבי יוחנן ופירשו אע"ג דקיימא לן כדברי המיקל באבל הני מילי בתנאי אבל באמוראי לא ואור"י דודאי נראה דהלכה כרבי יוחנן מדקאמר הגמרא וכו' כוונת התוספות בסוף זה הדיבור ופירוש דבריהם הוא בזה האופן וזה שתוספות הקשו אבל קשה דכל אותן הימים משמע אפילו בשבת באופן שהברייתא פליגא לרב ושמואל ופסקו הגמרא כרבי יוחנן וכו' הכוונה לתרץ האבל קשה שהקשה בזה האופן וזה שאני רואה שהגמרא פסקו כרבי יוחנן ופירשו הטעם דאע"ג דק"ל כדברי המיקל הני מילי בתנאי אבל באמוראי לא מתוך דברים אלו משמע דסבירא ליה לבעל הגמרא דאפשר לפרש דכל אותן הימים הוא אשארא חוץ משבת ואתיה ברייתא כרב ושמואל דאי לא תימא הכי לימא דהלכה כרבי יוחנן משום דתניא כותיה ופליגא דרב ושמואל ומדקאמר דהלכה כר' יוחנן משום דבאמוראי הלכה כדברי המחמיר משמע דאפשר לפרושי הברייתא כרב ושמואל באופן דמאי דהקשה אבל קשה וכו' אינו לכן תירץ ואמר ואומר ר"י דודאי נראה דהלכה כרבי יוחנן מדקאמר הגמרא הכא מסייעא לרבי יוחנן כלומר שהברייתא לא מתיישבה כלל לרב ושמואל דכל אותן הימים משמע אפילו בשבת וכמו שהקשה באומרו אבל קשה וכו' זהו מה שנראה לע"ד יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
