דברי ריבות רמ״דDivrei Rivot 244
א׳תוספות מס' כתובות דף ד' ומי שני בין אבילות דידיה לאבילות דידיה תימא דבלאו מילתא דרב יוסף הוה מצי למיפרך ברייתות אהדדי וכו' אבל לרב יוסף לא מצי לפלוגי בהכי דהא בבעל חשיב ליה דאשתו ישנה אפילו בשעת חופה וכו' יש להקשות דמכל מקום אפילו במילתא דרב יוסף מפלגינן בין שעת חופה ללא שעת חופה ולכן בהאי ברייתא דמי שמת חמיו או חמותו וכו' דמיירי שלא בשעת חופה כיון דלאו יצריה תקפיה אבילות דידה ואבילות דידה שוין ואשתו ישנה עמו במטה אבל בשעת חופה דיצריה תקפיה אף על גב דבעל דוקא בנידה דחמירא או באבילות דידיה דאינה שומעת לו אמרינן אשתו ישנה עמו אבל באבילות דידיה אף על גב דבעל כיון דיצרו תוקפו דשעת חופה היא אמרינן הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים ונראה לי דמשום האי קושיא תירץ רשב"א תירץ אחר כמו שכתבו התוספות אף על גב דסובל כמה דוחקים כמו שנראה מתוך דברי התוספו' בסוף הדבור ורש"י נראה ודאי מתוך דבריו דאזיל לשיטת הפירוש הראשון של תוספות באומרו ה"ג תני באבילות דידיה הוא ישן וכו' ה"ג והא עמו קתני שכונתו לומר שאלו הגרסאו' מורות שכונת המקשה הוא דסבר שעמו משמע עמו במטה וכיון שכן הוה ליה למיתני באבילות דידיה הוא ישן בין האנשים וכו' כמו שכתב רש"י מה שאין כן לפירוש רש"בא דאינו מגיה הברייתא דלא הוצרך לכך דעמו משמע עמו בבית ומאי דפריך והא עמו קתני הוא מכח עמה כמו שפירשו התוס' וכיון שרש"י הולך לשיטת הפירוש הראשון הדרן קושיא לדוכתין דמאי קא פריך ניפלוג בין שעת חופה ללא שעת חופה וי"ל בדוחק דלזה כיון רש"י באומרו שמע מינה חמיר ליה ולא שני לן כלומר אין הכי נמי דאפשר לחלק בין שעת חופה ללא שעת חופה אבל הקושייא הוא דאין לנו לחלק בין אבילות דידיה לאבילות דידה וזה שהרי בברייתא זו דמיירי שלא בשעת חופה אין אנו מחלקין בין אבילות דידיה לאבילות דידה אלא כמו שאבילות דידיה חמיר ואשתו ישנה עמו כן באבילו' דידיה אשתו ישנה עמו דחמור ליה גם כן יש לנו לומר בברייתא דלעיל דמיירי בשעת חופה אין לנו לחלק בין אבילות דידה לאבילות דידיה כי כמו שבאבילות דידיה הוא ישן בין האנשים משום דיצרו תוקפו גם באבילו' דידה הוא ישן בין האנשים באופן דלא מקשה כי אם דלא שני לן בין אבילות דידיה לאבילות דידה יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
