דברי ריבות רמ״וDivrei Rivot 246
א׳תוספות מס' כתובות דף ה' לדם הוא צריך ושרי וא"ת והא פסיק רישיה הוא לענין פתח וצריך לומר שיכול להוציא הדם בלא עשיית הפתח פירש ר"ת שצריך להוציא הדם שלא יתלכלך פעם אחרת כשיבעול וכו' צריך לדקדק מה שייכות יש למה שפי' ר"ת עם מה שהקש' תוספות ומן הדין היה לו לתוספות לעשות דבור אחר בפני עצמו למה שפי' ר"ת ונראה לע"ד שכונת התוספות לומר שעם מה שפירש ר"ת על דם הוא צריך אין כאן קושיא כלל והא פסיק רישיה הוא וזה דאע"ג דפסיק רישיה לא מחייב רבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה וכמו שכתבו לקמן התוספות בדבור האי מסוברייא דנזייתא דפירש בערוך דכל פסיק רישיה דלא ניחא ליה שרי וכן כתבו התוספות בדבור אחרון של פרק ספק אכל וז"ל ולכך פטר רבי שמעון דאף על גב דפסיק רישיה הוא כיון דמלאכה שאין צריך לגופה הוא ופטור אף כאן כיון דצורך הדם אינו אלא כדי שלא יתלכלך פעם אחרת הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ולכך אף על גב דהוי פסיק רישיה לא מחייב רבי שמעון ור"י פירש לדם הוא צריך שצריך לראות אם היא בתולה ונמצא שהיא מלאכה צריכה לגופה והדרן קושייא לדוכתין והא פסיק רישיה הוא ולכך הוצרכתי לתרץ שיכול להוציא הדם בלא עשיית הפתח.
1
ב׳תוספות מס' כתובות דף ה' אם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל הוא אצל הפתח ושרי פירוש דרבי יהודה אית ליה מקלק' בחבורה פטור אע"ג דפטור אבל אסור מיהו הכא מותר לכתחלה וכל כונת התוספות באומרו פי' דר' יהודה וכו' היא שבא לשלול דהוה סלקא דעתין דרבי יהודה מתיר במקלקל משום דאפושי במחלוקת לא מפשינן וזה שהייתי אומר דרבי שמעון סבר דאין מתכוין אפילו הוא מתקן פטור אבל אסור וודאי דסבר כשיהיה מקלקל יהיה פטור לגמרי ור' יהודה דפליג עליה וסבר דאין מתכוין חייב הוי דוקא במתקן אבל במקלקל סבר כר' שמעון דפטור לגמרי דאפושי במחלוקת לא מפשינן לכן אמרו התוספות שאין טעם לפירוש זה משום דכיון דטעמא דרבי שמעון דפטר אינו אלא משום שאין מתכוין מנא לן לחלק בין מקלקל למתקן וכיון שכן לרבי יהודה דמחייב אף על גב שאין מתכוין מנלן דבמקלקל מקל לכן פירשו התוס' פי' דמצינו בפירוש דר' יהודה אית ליה דמקלקל בחבור' פטור אף על גב דפטור אבל אסור וכו' כלומר בשלמא לפי' דהוה סלקא דעתין מעיקרא ניחא דהיה פטור לגמרי אבל השתא דאמרת דמאי דשרי רבי יהודה הוא דמצינו דאית ליה דמקלקל בחבורה פטור והרי אינו פטור לגמרי אלא פטור אבל אסור ותירץ מיהו הכא מותר לכתחלה וכו' זהו מה שנראה לע"ד בפי' שני אלו הדבורים יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
2
