דברי ריבות רס״אDivrei Rivot 261
א׳שאלה ראובן אפטרופוס יתומי אחיו שמעון השכיר חצר אחד מהיתומי' הנזכרים ללוי לזמן ידוע ונטל מעות השכירות ועתה האפוטרפס הנז' ראה שלוי הנז' היה מקלקל החצר הנז' והיה נמשך מזה נזק ליתומים הנז' בסבת דירתו בחצר על פי עדים נאמנו מאוד אשר על כן ראובן הנז' רוצה להשליך ללוי השוכר הנז' מהחצר הנז' ולהחזיר לו מעותיו ולהקריב ליתומים התועלת האפשרי ולהרחיק הנזק עתה יורנו רבינו מורה צדק הדין עם מי אם יש כח ביד ראובן להוציא ללוי מן החצר או לא ומה' יהיה משכורתו שלימה.
1
ב׳תשובה דבר ידוע הוא כי יש כח ביד האפטרופס לעשות בנכסי היתומים לתועלתם ולטובתם כאלו היו הנכסים שלו וכמו שכתב חו"מ סימן ר"צ האפטרופא רשאי למכור עבדים ושפחות שדות וכרמים וכו' עד הכל לפי ראות עיני האפטרופס שהוא תועלתם וכו' ולא מבעיא אפטרופא שמינוהו ב"ד או אבי היתומים אלא אפי' יתומים שסמכו מעצמם אצל בעל הבית יש לו כל דין אפטרופא למכור ולקנות ולכל דבר כדתנן בגיטין פרק הנזקין ופסק כן הטור סימן ר"צ וכל הפוסקים וכיון שכן נמצא דבנדון דידן השכירות שהשכיר ראובן האפטרופס חצר היתומים ללוי יש לאל ידו לעשותן וכיון שכן כיון שהשכירו לזמן ידוע ונטל מעות השכירות פשיטא שאינו יכול להוציאו ללוי עד תשלום הזמן דהא ק"ל שכירות ליומיה מכירה ליומיה דמטעם זה פסקו הפוסקים דאפילו נפל ביתו של משכיר שאין לו מקום לדור ואפילו העני וצריך למכרו לאחר אינו יכול להוציאו עד שישלים זמנו כמו שכתב חו"מ סימן שי"ב וגם הרא"ש בפסקיו כלל צ"ב פסק כן בשם הרי"ף ובעל העיטור וגם כתב הרב המגיד פרק ו' הלכות שכירות בשם הרשב"א על הא דכתב הרמב"ם נפל בית המשכיר שהיה דר בו הרי זה יש לו להוציא השוכר מביתו כתב וז"ל כתב הרשב"א דוקא בשוכר סתם שכל שעה זמנו ואינו מחוסר אלא זמן ההודעה אבל לשוכר לזמן ידוע אינו יכול להוציאו תוך זמנו וכן מוכיח בירושלמי וכן פסק רבינו ירוחם נתיב י"ב חלק א'.
2
ג׳הרי לך דכל הני אשלי רברבי סברי דאפי' נפל ביתו של משכיר אינו יכול להוציא לשוכר עד שישלים זמנו וודאי דאנן סהדי שלא השכיר זה ביתו אדעתא שיעמוד השוכר בפנים והמשכיר בחוץ ואפ"ה אמרינן דאינו יכול להוציאו משום דשכירות ליומיה מכירה ליומיה אף בנדון דידן אע"ג דהיינו יכולין לומר שלא השכיר האפטרפס החצר ללוי אדעתא שיזיק החצר לא בשביל כך יכול להוציאו קודם זמנו כי עד תשלום הזמן מכור החצר ללוי ואם מזיק החצר דמים הוא שחייב לוי לשלם הנזק אבל לא לבטל המכר הראשון כי המכר הראשון אינו מתבטל לעולם עד תשלום הזמן אם לא שיחזור ויקנה השוכר למשכיר החצר בקנין גמור וכמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סימן תק"י עיין שם באופן שהכלל העולה הוא שאינו יכול להוציאה מהחצר קודם תשלום הזמן ואם עושה לוי איזה היזק בחצר חייב לשלמו ומהגם עתה שיתרו בו שלא יזיק שאם הזיק חייב לשלם כמו שנראה מתוך תשובת הרא"ש ז"ל כלל פ"ז על לוי שהשכיר בית ושם חיטה באוצר ונתקלקלו כותלי העליה וכו' עיין שם והביאה חו"מ סי' ש"ז זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
