דברי ריבות רס״גDivrei Rivot 263
א׳שאלה ראובן שנפטר לבית עולמו והניח בנים מאשתו ראשונה אשר מתה בחייו ונשאר אשה אחרת והניח ג"כ בנים מהאש' שניה אשר היא עדין בחיים ועזב קרקעות שיעור לגבות מהן שתי כתובות נשיו ויותיר ג"כ מהקרקעות ליורשים דין ירושה ומנהג העיר הוא להגבות שתי כתובות מכל מי שהניח בנין דכרין משתי נשים בין מקרקעות בין ממטלטלין יורנו מורינו אם יגבו בני הנפטרת ג"כ כתובת אמם אם לא.
1
ב׳תשובה בענין כתובת בנין דכרין רבו המחלוקת בין הפוסקים ממינים שונים דאיכא מאן דאמר שאין כתובת בנין דכרין נוהג עתה כלל לפי שעקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו ועכשיו נוהגים לתת להן יותר ויותר ואפי' מאן דסבר דנוהג' איכא דאמרי דווקא במקרקעי אבל לא במטלטלי משום דעיקר התקנה אמקרקעי היתה ולא אמטלטלי ואיכא מאן דאמר דנגבית אפי' ממטלטלין אחר שתקנו הגאונים דכתובת' נגבית ממטלטלי ה"ה לענין כתובת בנין דכרין ונוסף על זה שכותבין בכתובו' מטלטלי אגב מקרקעי דודאי שראוי לגבו' כתובת בנין דכרין מן הדין אפי' ממטלטלי וכמו שפסק הריב"ש בתשובו' סי' ק"ו ועוד איכא פלוגתא כשמתה אחת בחייו ואשתו שניה קיימת אחר מותו איכא מאן דאמר דאין כאן כתובת בנין דכרין וכמו שכתבו הרא"ש בשם ר"ח ז"ל בפסקיו פרק מי שהיה נשוי באופן שרבו כמו רבו המחלוקות בין הפוסקים.
2
ג׳אבל בנדון דידן כפי הנחת השאלה נראה ודאי שראוי הוא שיגבו בני הנפטרת כתובת אמם כתורת בנין דכרין מכמה טעמא. חדא שהרי כתוב בשאלה שהוא מנהג העיר לגבות כתובת בנין דכרין וכיון שהוא מנהג פשיטא דאזלינן בתר מנהגא וכמו שהאריך מהררי"ק ז"ל בשרש ט' דאין לשנות ממנהג המקום אפילו שאין למנהג ההוא שרש על מה שיסמוכו ואפי' במקום איסור שבות כמו ריקוד ביום טוב וכו' או ברכה שאינה צריכה וכו' כמו שהאריך שם כל שכן בנדון דידן שהמנהג הזה יש לו שרש גדול על מה שסמכו לאשר ולקיים דין התקנה ותנאי כתובה דבנין דכרין ועוד אפילו לא היה ידוע מנהג העיר ראוי לגבות כתובת בנין דכרין מן הדין כיון שרוב הפוסקים ראשונים גם אחרונים מסכימין דכתובת בנין דכרין נוהגת עכשיו כמו שהביא הטור ן' העזר סימן קי"א רבינו האיי ז"ל והרמב"ם וריב"א ורבינו שמשון ורי"ט והרמ"ה והרא"ש וגם הריב"ש בתשובותיו סי' ק"ו כתב בשם רב שרירא גאון וגם הנשיא הרב אלברגלוני ז"ל שנוהגת כתובת בנין דכרין ומגבינן לה וגם הביא דברי רבי דוסא גאון ז"ל שכתב ח"ו שתעקר כתובת בנין דכרין ויש בה תקנה גדולה זו אלא שאנו לא הגבינו מעולם כתובת בנין דכרין ולא ראינו אחים בני כמה אמהות שתבעו בה ואלו בא אדם לפנינו ותבע בה היינו מגבין אותה וכן העלה מר רב דוסא הנזכר וכן הנגיד רב שמואל הלוי ז"ל וגם הרי"ף ז"ל דרגיל בכל מקום תקנו' הגאוני' הביא כל דיני כתובת בנין דכרין האמורים במשניות ובגמרא ולא הזכיר שתקנו גאוני' שם דבר כנגד זה וכן הרמב"ם ז"ל וה"ר יצחק בן גיאת ז"ל גם כן כת' שנוהג' בזמן הזה וכן פסק הריב"ש ז"ל שם הלכה למעשה שאם יבא אדם לתבוע אותה מגבין לו על פי דין הש"ס ע"כ הרי לך כמה וכמה אשלי רברבי קמאי ובתראי דסברי דנוהגת בזמן הזה ומגבינן לה למאי דתבע לה על פי דין הש"ס וכיון שכן בנדון דידן דאיכא מותר דינר על שתי הכתובות ממקרקעי ודאי דמגבינן להו לבני הראשונה הנפטרת כתובת אמם.
3
ד׳ואף על גב דבנדון דידן אשתו השנייה קיימת וכתב ר"ח דבנדון כי האי ליכא כתובת בנין דכרין וכמו שכתבתי לעיל כבר כתב שם הרא"ש בפסקיו שהרבה גאונים דחו דבריו בטענו' עצומות דדייקי מתניתין דקתני שנייה ויורשיה קודמין וכו' כמו שהאריך שם ועוד שהרב המגיד הלכות אישות פ' י"ט הביא סברת ר"ח וכתב ואין זה עיקר אלא בכל גוונא נוטלים בני הראשונה וכן העלו הרמ"בם והרשב"א ז"ל וגם הר"ן פסק כן הרי לך הגאונים והרמ"בן והרש"בא והרב המגיד והרא"ש והר"ן כולם חולקים על סברת ר"ח ולא שבקינן כל הני רברבתא ועבדינן כיחידאה ועוד בר מן דין לפי מה שהונח בשאלה אפשר דאפילו ר"ח מודה בנדון דידן דגובין בני הראשונה כתובת אמם וטעמא דמילת' שכת' שם הרא"ש על סברת ר"ח וז"ל וטעמא דמילתא משום דאינצויי כי הא ודאי חיישינן לפי שאין בני השנייה נוטלין כלום אלא אמן ובני הראשונה נוטלין כל הנכסי' והם יוצאים לקיים מהם לגמרי הרי דדייק בלישניה אין נוטלין כלום והם יוצאים נקיים לגמרי משמע טעמא משום שיוצאים נקיי' לגמרי הא לאו הכי כגון בנדון דידן שיש נכסים יותר ויותר על שתי הכתובות כמו שבא בשאלה באופן שאין יוצאין בני השנייה נקיי' בלא כלום שהרי חולקין עם אחיהם בני הראשונ' המותר ודאי דאפילו ר"ח ז"ל מודה שגובין בני הראשונה כתובת אמם מתקנת בנין דכרין. כלל העולה מהדברים דבה סלקינן ונחתינן שבני הנפטרת יגבו כתובת אמם על הדין ועל האמת זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
4
