דברי ריבות רס״דDivrei Rivot 264
א׳במותב תלתא כחדא הוינא יתבון נחנא בי דינא דחתימן לתתא כד אתא קדמנא כה"ר אברהם דיוח ואחר האיומים והגזומים הראויים להעשות קם על רגליו והעיד בתורת עדות על נפשו ועל יהידותו ואמר איך הוא דבר אמת כזה יותר משתי שנים נמצא הוא בבית פי"רמוזה משודכתו של רבי יעקב קריאדו ונמצא שם ר' יעקב קריאדו עם משודכתו פ"ירמוזה יחד ובפניו הוציא רבי יעקב קריאדו שלשה לבנים נקראים אשפרוש ואמר בפניו למשודכתו פי"רמזוה קיירו ויר שי מי קייש ביין קייש ריסיויר אישטוש טריש אשפרוש פור קדושין והשיבה היא ריסיבולוש פור קדושין וקבלה אותם מידו כדברים האלה העיד בפנינו כר' אברהם דיוח בתורת עדות ובאותו מעמד אתא קדמנא כר' יהודה חיים ואחר האיומים והגזומי' הראויים להעשות קם על רגליו והעיד בתורת עדות ואמר איך הוא דבר אמת כי זה כמו שתי שנים ומחצה או יותר נמצא הוא בבית משודכתו של ר' יעקב קריאדו העומדת בבית האיש המכונה שאבייו והיה שם רבי יעקב קריאדו עם משודכתו ובפניו הוציא ר' יעקב קריאדו שלשה לבנים ויאמר למשודכתו טומה פ"ירמוזה אישטוש טריש אש' פור קדושין והיא קבלה אותה מידו וצחקה ואמרה לאשתו של אביו הנ"ל מירה קי מידה טריש אש' פור קדושין והשיבה לה האשה הנז' קיטי שידה נז איש טור איפוזו כדברים האלה העיד בפנינו כ"ר יהודה הנז' בתורת עדות ואנו שאלנו לזה ר' יהודה הנז' אם נמצאו שם עדים אחרים שראו ענין הקדושין האלה ואמר שנמצאו שם שני אנשים אחרים האחד שמו יוסף פולאשטרו שהלך לו לצפת תו"בב והאחר שמו יוסף שהלך לו לאנדרינופולה כל זה העידו בפנינו העדי' הנ"ל בתורת עדות אחר האיומים והגזומים הראויים להעשו' ולהיות לעדות ולראיה כתבנו וחתמנו שמותינו פה היו' יום רביעי בשבת כ"ט לחדש שבט משנת הש"לב ליצירה בשאלוניקי וקיים.
1
ב׳תשובה כבר כתבתי ופסקתי כמה וכמה פעמים על נדון כי האי דידים שאין מוכיחות דלא הויין ידים כלל בהסכמת כמה וכמה גבירים כבירים אבירים רבני התורה אשר בעיר הזאת וטעמא דמילתא כיון דאיכא כמה וכמה אשלי רברבי דסברי הכי והם הרמב"ן והרשב"א והרא"ש ובנו הטור סי' אבן העזר פסק כן וגם הר"ן כתב יש מי שאומר דאף על גב דקיימא לן דידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים אפילו הכי לענין גיטין וקדושין אזלינן לחומרא והוייא לה ספק מקודשת והוא דחה דבריו ופסק דאי לא אמר לי פשיטא דלא הויין ידים כלל וגם רבינו ירוחם כתב בנתיב כ"ב יש מפרשים דכל היכא דלא אמר לי בקדושין לא אמר כלום ואינה צריכה גט ומותרת לכל אדם ולכהן וכן נרא' עיקר וכן נראה שהוא דעת הרי"ף והרמב"ם שכתבו סתמא הרי את מקודשת לי הא לא אמר לי אין חוששין לו כמו שדייק הרא"ש מדבריהם וה"ר יוסף ן' לב בתשובותיו כתב בשם רבני פרובינצה והיה א' מהם הה"ר יצחק קמחי שהיה הרשב"א מכבדו ומנשאו בתשובותיו ומתוך שאלותיו היה ניכר שהיה רב גדול ומעשה היה בימיה' שא' אמר אני נותן לך זה לשם קדושין והשיב דגרע מהרי את מקודש' בלא לי וכתב וזה כמה שנים שיצאה הוראה מלפני הרב קרוביני בעל המכת' ומלפני הרב אבא ועמהם הסכימו רבני צרפת שהיו אז מופלגי' בזקנה ובישיבה והתירוה לינשא בלא גט ושם האריך הרבה הרי לך שאפי' באו' הריני נותן לך דחשובי קדושין לסבר' הריב"ש כמו שכתב סי' רע"ו מכל מקום פסקי הני אשלי רברבי דלא אמר כלום ואינה צריכה גט כלל כל שכן בנדון דידן דאין כאן ידים כלל ועיקר שלא פירש מי הוא המקדש ומי היא המתקדשת שאמר קייש ריסיביר אישטוש טרויש אשפירוש פור קדושין ולא פירש שהוא הנותן והמקדש וגם לא למי מקדש וגם העד השני אמר שאמר טומה אישטוש טריש אשפירוש פור קדושין ולא פירש שהוא נתנם אם כן פשיטא דלכולי עלמא אין כאן ידים כלל ואינה צריכה גט כלל דהא אפילו באומר הרי את מקודשת שהוא לשון מיושר כיצד בתקון חכמים אלא דגייז ליה ולא אמר לי אמרי' דלא הויין ידים כמו שכתב הרב ה"ר יוסף ן' לב נר"ו בשם הגאוני' הנז' בנדון דידן דלא אמר שום לשון מתקנ' חכמים ולא לי לא כ"ש דאין כאן בית מיחוש כלל וליכא למימר דכיון שאמר לה תחלה קיירו ביר שי מי קייש ביין חשיב כמדבר על עסקי קדושין ואע"ג דלא אמר לי הוו קדושין משום דמדבר על עסקי קדושין לא הוי אלא שמדבר עמה שתתקדש לו וכיון שגילה דעתו שרוצה לקדשה לו אפי' נתן בסתם הוו קידושין אבל בנדון דידן לא קודם נתינה ולא בשעת נתינה לא גילה דעתו ולא פירש שרוצה לקדשה לעצמו ואף על גב דנדון דידן מיירי שהיתה משודכת לו וכיון שכן מסתמא לעצמו קידשה וכמו שכתב ר"ת הביאו מהררי"ק נר"ו וכו' אבן העזר סימן ל"ז על א' שהיו לו ג' בנות ובא א' ואמר סתמא בתך מקודשת לי אם שידך א' מהם בשם ואחר קידש סתם מסתמא למשודכת קידש משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב מכל מקו' כמה וכמה אשלי רברבי חלקו על ר"ת כמו שכתוב שם שרבו האוסרים והצריכו גט לשלשתן וגם רבינו סעדיה גאון חלק אליו והרמב"ן והרשב"א כמו שכתב מגיד משנה ואף בבית מדרשו לא עשו מעשה כדבריו כמו שכתבו ההגהות והר"ן ז"ל כל שכן דאפשר לומר בנדון דידן מודה ר"ת וכמו שהביא חילוק א' הה"ר יוסף ן' לב נר"ו שם בתשובותיו וזה דהתם ודאי הקדושין חלין על אחת מהבנות דהא קיימא לן כאביי דקדושין שאינם מסורים לביאה הוו קדושין הילכך כלהו בעיין גיטא מספיקא וכיון דליכא אלא ספיקא או הא או הא יש לומר דאם שידך פלונית מעיקרא השתא נמי לא קידש אלא אותה ששידך דגלוי מילתא היא דשארית ישראל לא יעשו עולה אבל במקדש שלא אמר לי טעמא הוא דידים שאינם מוכיחות לא הוו ידים ודברים שבלב אינם דברים באופן שמכל מה שכתבתי נראה לעניות דעתי שאין לחוש כלל להני קדושין ואינה צריכה גט כלל ובר מן דין אין כאן קדושין כלל לפי מה ששמעתי שאחד מן העדים הוא קרוב פסול לעדות מדאורייתא שהוא בעל אחות אביו של המקדש ונמצא שהוא ראשון בשני דהא אמרינן דבראשון אמרינן תרי בעל כאשתו ואף על גב שכתב הרמב"ם פרק י"ג מהלכות עדות אין פסולין מדין תורה אלא קרובים ממשפחת אב בלבד אבל שאר הקרובים מן האם או מדרך אישות כלן פסולין מדבריהם ובנדון דידן הקורבה היא מדרך אישו' והוי פסול מדרבנן וכיון שכן צריכ' גט מספק וכמו שפסק הרמב"ם פ"ד שצריכ' גט מספק.
2
ג׳לזה אני אומר דלא מיבעיא לדברי הרי"ף ז"ל שכתב בתשובה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן אין חוששין לקדושיו משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה דפשיטא דבנדון דידן לא בעיא גיטא אלא אפילו לשאר הפוסקים דסברי דחיישינן לקידושי פסולי עדות דרבנן בנדון דידן לא בעייא גיטא משום דקרוב זה הוא פסול דאורייתא וכמו שהאריך בזה הרב בר ששת בתשובותיו סימן י"ד וז"ל בין קורבה מצד האב בין קורב' מצד האם כלן פסולין מן התורה דכולהו מרבינן להו מקרא וכן הקרובי' מחמת אישות דהא אשה כבעלה נפקא לן מקרא דכתיב אל אשתו לא תקרב דודתך היא ובעל כאשתו ואשה כבעלה חדא קורבה היא ועם היות שהרמב"ם כתב בפרק י"ג וכו' כבר סתר דבריו הרשב"א וכו' כבר דחה רבינו האיי גאון ז"ל דברים אלו בטענות חזקות בריאות כראי מוצק יצוקות וכו' עד מלבד שיש עליו קושיות גדולות חבילות חבילות שהקשו עליו גדול' ישראל וכו' באופן שעלה בידינו שהוא פסול מדאורייתא ואין כאן קדושין כלל ומותרת פ"ירמוזה הנזכרת לכל אדם בלא גט כלל זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
