דברי ריבות ע״רDivrei Rivot 270
א׳שאלה מעשה שהיה כך היה שרבי חיים גירש לאשתו דונה בת ר' משה על יד בית דין מומחה ויודע בטיב גיטין באופן שקודם כתיבת הגט ובשעת נתינתו ביטל רבי חיים הנזכר אם מסר שום מודעה על הגט ומודעי דמודעי עד סוף כל המודעות בלשון כולל בסדר שתקן וכתב הרמב"ם ז"ל פרק ו' מהלכו' גרושין וגם פסל על עצמו כל עד שיעיד שום דבר שיגרום שום פסול לגט אלא שהגט יהיה קיים ומאושר כי ברצון נפשו הוא נותן הגט והעדים שיעידו שום דבר שיגרום ממנו שום פסול לגט יהיו פסולים כמו שתקן הרשב"א וכל זה בלשון כולל כמו שכתוב וחתום מיד ב"ד שנתקבל העדו' בפניה' שכן היה המעשה בשעת כתיבת הגט ובשעת נתינה והגט הנז' נכתב וניתן ביום א' ט"ו אלול השל"ב אחר זמן הוציא רבי חיים הנז' שטר מודעא כתוב וחתום בשני עדים איך ביום ט"ו אלול הנז' אמר רבי חיים הנז' בפניהם אתם עדי להעיד לפני אלהים ואדם כי לא אוכל לסבול היסורים והפצעים והמכות ואני מוכרח לגרש את אשתי דונה הנז' ואף שאתן לה גט כדת וכהלכה ואבטל כל מודעו' שבעולם ואפסול כל עדי מודעא ואונס וכל דבר שיגרום ביטול או סתירה או נגוד לגט אשר אתן לה הכל מחמת האונס אשר עיניכם רואו' אעשה והמודעא הזאת אשר אני מוסר לפניכם לא תהיה לה בטול עולמית ואתם עדים כשרים ונאמני' עלי כמאה עדים אף שאפסול עלי כל עדות שבעולם עדות זו יהיה שריר וקים ומודעא זו תהיה שרירא וקיימת כל זמן שלא יהיה לה קרע ב"ד ואנו חתומי מטה הכרנו באנסו ולראית האמת על מה שראו עינינו בהיותינו בבית הסוהר חתמנו וכו' עתה שאל השואל מה יהיה משפט האשה הנז' אם היא מותרת לכל אדם כיון שבטל כל המודעו' ופסל כל עדות בלשון כולל נמצא שהגט הוא גט כשר או נאמר גם כן כיון שמסר מודעא בלשון כולל ואף מסר מודעא על פסול העדים עד שיקרא שטר המודעא קרע ב"ד גילה דעתו שנותן הגט שלא מדעתו ושיהיה הביטול קיים עד שיהיה קרוע קרע בית דין וכיון שלא נקרע נמצא הביטול קיים והגט בטל.
1
ב׳תשובה נראה לע"ד שהגט גט כשר ולית ביה ריעותא שהרי הסכימו כל הפוסקים שבלשון שתקן הרמב"ם ז"ל לבד אפילו בלא פיסול העדים שתקן הרשב"א ז"ל סגי וכמו שכתב הר"ן פרק השולח וז"ל מה שהזכיר הרמב"ם ז"ל נראה שהוא מספיק לכל מודעות שמסר וכו' עד אף בשאר גיטין אפילו מסר מודעי ומודעי דמודעי אע"פ שאנו מאמינים באונסו דהא אונסא דגיטא גלויי מילתא בעלמא היא כדאיתא פ' חזקת הבתים משום דמה לי לשקר אפילו הכי כל שחזר וביטלן יש לנו לומר שנסתלק אונסו ושחזר ונתרצה ולפי' כתב ז"ל אמור בפנינו שכל הדברי' שמסרת שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל גט הרי הן בטלין והוא אמר הן לפי שאלו לא אמר אלא שהוא מבטל המודעא הרי עדיין לא ביטל מודעת הביטול ואפילו ביטל גם כן מודעת הביטול שמא מסר מודעא על ביטול הביטול ואין לדבר סוף ולפיכך תיקן שיאמר כל הדברים שגורמין שעכשיו אין ספק שביטל כל מה שאמר שיהא גורם פיסול לגט זה ובדיבור זה האחרון נתבטלו דבריו הראשונים ובהכי סגי וכן כתב הרב המגיד פרק ו' הלכו' גירושין וז"ל שאחר דברו האחרון אנו הולכים וכיון שהוא כולל כל מה שקדם כל מה שאמר נכלל בדבריו האחרונים והכל בטל.
2
ג׳הרי שכתבו בפירוש שמאחר שבדבריו האחרונים ביטל בלשון כולל הכולל ההוא כולל כל מה שקדם וכל מאי דאפשר לצייר שקדם לבטל הגט הן תנאו ביטול לפיסול העדים הן תנאי שתהא המודעא קיימת אם לא תהא קרוע קרע בית דין בנדון דידן או איזה ספק אחר אם אפשר לציירו שהרי כונת הרמב"ם ז"ל בתיקון זה הוא לסלק כל ספק שהרי כתב שם שאפילו ביטל המודעא ומסר מודעא על הביטול שהגט בטל הרי לך דנחית הרמב"ם לספקי ועל זה תיקן הלשון בלשון כולל בדבריו האחרוני' ואם היה איזה חלוקה שלא יועיל האי לישנא כגון נדון דידן שהתנה עד שיקרע קרע בית דין מה הועיל בתקנתו אלא ודאי דמהני בכל ענין וכל דבריו הראשוני' בטלים ואמדי' דעתיה שנסתלק אונסו וחזר ונתרצה כמו כתב הר"ן.
3
ד׳וגם הרי"בש ז"ל בתשובותיו סימן קכ"ז כתב וז"ל כיון שקודם כתיבת הגט ביטל כל המודעות בלשון כולל הרי כל המודעות בטילות ואפי' מסר מודעא על הביטול בלשון כולל כל הביטולין הנה כיון שבביטול המודעות אמר לשון כולל כל מודעות וכל דבר הגורם לבטל הגט הנה הולכין אחר דברי האחרון שכמו שביטול פרטי האחרון מועיל לבטל מודעא פרטית שקדמה לו כן ביטול כללי מועיל לבטל מודעא כללית שקדמה לו וכתב שם גם הראשונים הקלו יותר והסכימו שביטול המודעא תועיל לכל מודעא שקדמה וכתב עוד שם וכן נהגו שכל המקומות שהייתי בהם ברצלונה סרוקסטא באלינסייא וגם פה ולפי הנראה לא נהגו כן בארצות ההם רק לבטל בלשון כולל שיכלול כל מודעא וכל דיבור וזה על דרך הרמב"ם ז"ל ואין ספק שבזה די וגם בתשובותיו סימן תפ"ב כתב ואם המודעא היתה בלשון כולל אם הביטול היה ג"כ בלשון כולל המודעא גם כן בטלה הרי דלכל הני אשלי רברבי ראשונים גם אחרונים סברי דביטול כולל מהני לכל דבר שקדם ואמרינן שביטל כל מה שקדם וחזר ונתרצה.
4
ה׳ומה גם עתה בנ"ד דאיכא תרתי לטיבותא ביטול המודעא בלשון כולל וגם פיסול העדים שיעידו שום דבר שיגרום שום פיסול או ביטול לגט כמו שתיקן הרשב"א דפשיטא ופשיטא דמהני ומעלי.
5
ו׳וא"ת נהי דביטול כל המודעות דמודעות בטלות מחמת הביטול הכולל מ"מ ביטול המודעא אינו אלא סילוק המודעא ולעשותה כמי שאינה אבל אינו כנותן ברצון וכמו שכתב הרשב"א בתשובותיו סימן תקע"ג וכיון שכן אע"ג דאין כאן מודעא מ"מ לא הוי גט כיון שגילה דעתו שנותנו באונס דבגט בגלוי מילתא בעלמא שמגלה דעתו שנותנו באונס סגי אע"ג דלא מסר מודעא וכמו שכתב הר"ן הביאו הרב מהררי"ק נר"ו סימן קל"ד וז"ל כל היכא דידעינן באונסיה אע"ג דלא מסר מודעא גיטו ומתנתו בטלים וגם הריב"ש בתשובותיו סימן תפ"ב כתב וז"ל אמנם יהיו דברי אלה במי שלא ידענו שהוא אנוס אבל אם ידענו שהוא אנוס חליצתו פסולה ואע"פ שביטל המודעא והמודעא כמי שאינה כיון שביטלה מ"מ האונס במקומו עומד ופוסל החליצה גם בנ"ד אע"ג דביטל המודעא האונס במקומה עומד והגט בטל י"ל דבנ"ד לא ידעינן שזה המגרש היה אנוס אלא מעדות עדי המודעא וכיון שכן לא מפיהם אנו חיין שהרי פסלן על עצמו כמו שנתקבל עדות בבית דין שכשנכתב וניתן הגט עשו תקון הרמב"ם והרשב"א ופסל עליו העדים וכיון דשוינהו לנפשיה כעדים פסולין נמצא דלא ידעינן אנן באונסיה וכיון דלא ידעינן ודאי באונסיה וראינו שביטל כל המודעות ופסל גם עידי המודעא ודאי דמהני ומעלי וכמו שכתבו התוספות פרק חזקת הבתים דף מ"ח במתנה אי ידעינן באונסיה לא מהני ביטול ולא גמר ומבטל דמיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא מדעתו נראה שביטולו ביטול וכן פסק הרא"ש בפסקיו דאע"ג דמתנה היכא דידעי באונסיה אפי' לא מסר מודעא לא הויא מתנה מ"מ אי לא ידעינן באונסיה אפילו מסר מודעא אם אח"כ ביטלה מהני הביטול כיון שלא הכירו באונסו ולהכי נהיגי לכתוב בטול מודעא במתנה.
6
ז׳ואף אם נאמינם במה שכתבו בשטר המודעא שהיה אנוס מ"מ אינם מעידים שהיה אנוס אלא קודם שהלך לכתוב הגט בשעה שהיה בבית האסורין אבל אחר שהוציאו משם והלך המגרש לכתוב הגט העדים נשארו בבית הסוהר וכיון שאח"כ ציוה המגרש לכתוב הגט וביטל המודעא ופסל העדים אנן סהדי שנסתלק אונסו וחזר ונתרצה וכמו שכתב הר"ן בגיטין פרק השולח וז"ל אף בשאר גיטין אפילו מסר מודעי ומודעי דמודעי אע"פ שאנו מאמינין באונסו דהא אונסא דגיטא גלוי מילתא בעלמא היא כדאיתא פרק חזקת הבתים משום דמה לו לשקר אפ"ה כל שחזר וביטלן יש לנו לומר שנסתלק אונסו ושחזר ונתרצה עד כאן.
7
ח׳ואף על גב דידעינן שבשעה שהיו כותבין הגט ובשעת נתינתו היו וירגיטאש שומרין למגרש בפתח החצר אשר היה המגרש בתוכו שנראה מזה שהיה אנוס בשעת נתינת הגט כבר העידו עדים נאמנים החכם השלם המסדר הגט וגם עד אחד מהעדים שחתם בגט שלא היו שומרין אותו בשביל שיתן הגט כי הגט נתנו ברצונו הפשוט דמאי איכפת להו לשומרים שיתן גט או שלא יתנהו אלא באו עמו לשמרו בשעה שיצא מבית הסוהר לתת הגט לפי שהיה תפוס שם בבית הסוהר לסך ארבע אלף לבנים שהיה חייב לאבאן בשביל קנס גזלותיו שגזל המגרש והיה ירא האבאן שבשעת יציאתו לגרש את אשתו יברח ויפסיד מעותיו לכן הפקיד עליו שומרים בשביל מעותיו לא מפני שיתן הגט.
8
ט׳והראיה לזה שאחר שנתן הגט החזירוהו שם לבית הסוהר ועמד שם ימים במשמר ועל כן לא נאמ' בשביל שהיו שם וירגיטאש שהוא גט מעושה שהרי בגדולה מזאת כתב הריב"ש בתשובותיו סימן קכ"ז וז"ל והרי זה כמי שהיו נושין בו ממון והיה תפוס בבית הסוהר בעד החוב ההוא ואמרו לו קרובי אשתו אם תגרש אשתך נפרע אנחנו כערך החוב ההוא ותצא ממאסרך והוא נתרצה בזה וגרש מרצונו היאמר אדם שזה היה גט מעושה מפני שעשה זה כדי לצאת מבית הסוהר לא שהרי לא היה תפוס כדי שיגרש אלא בעד חובו והגט אינו מעושה אלא מרוצה הרי לך דאף על גב שיציאתו מבית הסוהר היה תלוי בנתינת הגט מכל מקום אמר שהוא דבר פשוט דלא הוי גט מעושה כיון שלא היה תפוס כדי שיגרש אלא בעד חובו בנדון דידן דאיכא תרתי לטיבותא שלא היה תפוס כדי שיגרש אלא בעד הד' אלף אשפ' ועוד שאף ע"פ שגרש לא יצא מבית הסוהר ועל כל זה ביטל המודעא ופסל העדים לא כל שכן דאמרינן שהוא גט מרוצה לא מעושה ומה גם עתה אם סניף צניף לכל מה שכתבתי מסברת רבינו אפרים שכתב בתשובתו אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני משום טעמא דאין אדם יכול לבטל מה שעתיד לעשות ואחרי כן נותן ואפילו הוא אנוס דכיון דעדים ראשונים ראו אונסו ועשה בפניהם מודעא ואחר כך מכר בפני אחרים בשתיקה וכתבו וחתמו הרי אלו מעידים שהיתה מכירה זה גמורה ושנים ראשונים מעידים שהיה קודם לכן אונס הואיל ונוכל לקיים דברי כלם דאמור בסוף נתרצה הילכך לא כתבינן מודע' אזביני אלא כי ההוא מעשה דפרדסא שאותם עדים עצמם שיודעים אונסו אותם הם החתומים על המכירה הילכך נראה לומר כל אדם שעושה מודעא על מחילה או על קנין שעתיד לעשות ואחרי כן מוחל או הקנה בפני שנים אחרים אין המודע' כלום.
9
י׳הרי לך דאפילו במחילה דהוי מודעא אף על גב דלא הכרנו באונס מכל מקום כשמסר המודעא בפני שנים אחרים לא חשיבא מודעא אף גבי גט דדמי בהא למחילה ומתנה דבגלויי מילתא בעלמא סגי ולא בעינן הכרנו באונסו הוי נמי דינא הכי דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום וכן כתב הרב מהרי"ק נר"ו בח"ה סימן ר"ה על דברי רבינו אפרי' וז"ל ולפי טעם זה הוא הדין לגט דכשאין עדי המודעא הם עדי הגט אין המודעא כלום דכיון דעדי הגט מעידים על הגט ויש לקיים דברי עדי המודעא שלא יסתרו הכי עבדינן דכי אמרינן במתנה וגט דבגלוי מילתא בעלמא סגי לבטלם היינו כשעדי הגט והמתנה הם עדי הגלוי הא לאו הכי לא ובסוף דבריו כתב ולרבא מתנה וגט שוים שאם עדי המודעא אינם עדי המתנה והגט המודעא בטלה ונדון דידן עדי המודעא לא היו עדי הגט וכיון שכן נקיים דברי השתי כתות שמתחלה היה אנוס ואחר כך נתרצה באופן שאין כאן מודעא אף על גב דלא ביטלה בפירוש אלא שהיה נותן הגט בשתיקה כל שכן השתא שבפירוש ביטל המודעא ופסל העדים דפשיטא ופשיטא שאין כאן מודעא כלל והגט גט כשר ולית ביה שום ריעותא ודונה בת ה"ר משה היא מגורשת גמורה ומותרת לכל אדם וראוי לכל אדם לחזר אחר צדדין וצידי צדדין להתיר אשה זו ולא יחרוך רמיה צידו בדברי שקר כי איניש אלמא וגנבא הוא ועוד דעבד על דברי חכמים דמסר מודעא אגיטא דמנגדינן ליה ומשמתינן ליה כל שכן דלא בעינן לא צדדין ולא צידי צדדין כי אם דרך סלולה אשר תקנו אבות העולם גדולי המורי' הרמב"ם והרשב"א ז"ל והכל נעשה בגט זה כמו שכתבתי ונכתב ונחתם בבית דין והפקידים השומרים אותו לא היה על נתינת הגט כי אם על המעות שהיו נושים בו לכן גמרתי אמרתי שדונה הנזכרת בת ה"ר משה היא מגורשת גמורה ומותרת לכל אדם זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
10
