דברי ריבות ער״זDivrei Rivot 277
א׳שאלה ראובן היה לו חצר אצל חצרו של שמעון וראובן הנז' בנה בתים ועליות בסוף גבולו אצל חצרו של שמעון הנז' ועתה בא שמעון ומשליך הזבל אצל כותלי בתי ראובן הנזכר וראובן מוחה בידו באומרו כי מזיק לו את כותלו כמו שכבר היה מקדמת דנא שהוזק לו הכותל מחמת הזבל עד שהוצרך להוציא ממון לחזור ולבנותו ועתה ירא שמא יפלו הבתים והעליות שעל גבם ועתה יורנו מורנו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה משנה שלימה היא בבתרא פרק לא יחפור וז"ל מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חברו שלשה טפחים או סד בסיד וכו' והטעם כמו שאמר בגמרא משום הזיקא דהבלא פירוש שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל אל הכותל. הרי לך שחייב שמעון הנז' להרחיק הזבל מכותלו של ראובן הנזכר ג' טפחים או סיד בסיד וכן פסקו כל הפוסקים ואף על גב דאיכא מאן דאמר דכל הני הרחקי לא איירי אלא בכותל של לבנים אבל בכותל של אבנים אינו ניזוק בכל אלו כמו שהביא הטור סברה זו בשם רבי ישעיה ח"ה סימן קנ"ה וכן יראה מדברי רש"י בפי' המשנה שכתב מן הכותל כותל לבנים של טיט הבנוי על גב קרקע וכו' וכיון שכן בנדון דידן שהכותל הוא של אבנים אינו חייב שמעון להרחיק ליתא שהרי מצינו אבות העולם גדולי הפוסקים אשר מימיהם אנו שותים כלם מסכימי' שאין חילוק בענין זה בין כותל אבנים לכותל לבנים.
2
ג׳וראיה לזה שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שכנים פרק ט' מרחיקים את הגפת ואת הזפת וכו' מכותלו של חבירו ג' טפחים ומרחיקין את הזרעים ואת הגומא שמתקבץ בה מימי רגלים מן הכותל ג' טפחים ועל כרחין כל כותל שהוזכר כאן כותל אבנים דאי כותל לבנים מאי ארייא דנקט גומא שמתקבץ בה מי רגלים והלא אפילו בהשתנה לבד צריך שירחיק ג' טפחים כמו שכתב הוא עצמו שם לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים בד"א בכותל לבנים אבל בכותל אבנים ירחיק טפח אלא לא מיירי לעיל אלא בכותל אבנים ולהיות גומא שמי רגלים מתקבצים אפילו שהוא של אבנים צריך להרחיק ג' טפחים וצירף כל החלוקות של גפת וזפת ומלח משמע דכל הני הרחקי בכותל אבנים מיירי וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרי"ף וז"ל לא ישתין אדם וכו' ברייתא שם ובהלכות וכתב ז"ל שאין חילוק בין כותל לבנים לכותל אבנים אלא בהשתנות מים אבל בשאר כל ההרחקות הכל שוה וזה דעת המחבר ז"ל וכן נראה מתוך דברי הרא"ש בקיצור פסקיו שתחלה הביא הרחקת ג' טפחים של גפת וסיד ומי רגלים ולא חילק כלל בין כותל לכותל ואח"כ כתב לא ישתין אדם מים אצל כותל לבנים אא"כ הרחיק ג' טפחים ובשל אבנים טפח משמע דלעיל איירי בגומא כדקאמר בגמרא התם בשופכין ולהכי כל אפין שוין בין של אבנים בין של לבנים וכן פסק רבינו יונה וכן נראה מדברי הטור ח"ה סימן קנ"ה שעשה עיקר מסברא זו שתחילה הביא הדין סתם שצריך להרחיק בכל ג' טפחים מכותל חבירו סתם ולבסוף הביא סברת הר' ישעיה ז"ל.
3
ד׳ואחר שכל הני אשלי רברבי סברי דאפי' בכותל אבנים צריך להרחיק ג' טפחים מי יקל ראשו לומר כנגדם קים לי כפלוני ואפי' בענין ממון וכמו שכתב מהררי"ק ז"ל שרש קמ"ט וז"ל ופשיטא דבכי האי גוונא אפילו בענין ממון לא הוה מצי למימר קים לי כדברי היחיד ודלא ככל חכמי ישראל ואפי' תפס הוה מפקינן מיניה. ועוד כתב מהררי"ק שרש י"ח נהגו העם כרב אלפס היכא שלא נחלקו עליו התוספות ובנדון דידן כבר כתבתי שרב אלפס סבר דאפילו בכותל אבנים חייב להרחיק והתוספות לא מצינו שחולקין אלא אדרבה ידים מוכיחות דסברי כן ועוד כל הני אשלי רברבי שרמזתי דסברי כן לכן גמרתי אמרתי שחייב שמעון להרחיק הזבל מכותל ראובן אפילו היא של אבנים ג' טפחים או סד בסיד זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
