דברי ריבות רפ״בDivrei Rivot 282
א׳שאלה ה"ר אברהם בן הין עשה קאמבייו עם ה"ר מאיר קאזיש מסך מעות ומסר ביד מאיר הנז' סך בגדים שיוליך אותם למכור בשאלוניקי או במקום אחר ושיתפרע מהם והתנו ביניהם שימכור הבגדים ה"ר מאיר הנז' או בהסכמת וידיעת בהסכמות וידועות ה"ר שלמה דו מדינה וכל מה שיותר מהבגדים ישאר ביד ה"ר שלמה די מדינה הנז' וכל זה כתוב וחתום אחר ימים נתפשר ה"ר אברהם ן' הין הנז' עם ה"ר יצחק גאשקין ומינהו מורשה שילך למכור הבגדים אשר ביד ה"ר מאיר קאזיש ובידו הרשאה שרירא וקיימא שילך וימכור הבגדים ויקח המותר וילבוש אותם כאשר יכשר בעיני ה"ר יצחק הנזכר שלוחו כאשר הוא כתו' וחתום וזה נוסחו.
1
ב׳בפנינו עדים חתומי מטה בא ה"ר אברהם בן הין וכך אמר לנו הרי שהימים שעברו עשיתי קאמביי' עם ה"ר מאיר קאזיש מסך שלשת אלפים דוקאדוש על מ' בגדים כנראה מהשטר עשוי בינינו וכתוב בשטר שימכרו הבגדים בשאלוניקי או באיזה מקום וידיעת וידועת ה"ר שלמה די מדינה ומותר המעות מפרעון הקאמבייו ישאר ביד ה"ר שלמה הנזכר ועתה הנה אנכי שולח את ה"ר יצחק גאשקון כדי שילך וימצא במכירת הבגדים הנזכרים בחברת ובידיעת ה"ר שלמה הנזכר ושיקבל כל המותר מרינד מיינטו הבגדים הנזכר אחרי התפרע הקאמבייו ושילביש המותר בסחורות מה שיכשר בעיניו על הין צדקו ויקח הפרוביזיון הן ממכירת הבגדים הן מלבישת המותר לכן הוו עלי עדים וקנו ממני בקנין גמור וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ותנו לה"ר יצחק גאשקון הנז' איך אני מרשה אותו מנוי גמור והרשאה גמורה כדי שילך וימצא במכירת הארבעים בגדים הנזכר ושיקח מותר הרינדימייטו אחר התפרע הקאמבייו ושילביש המותר במה שיראה בעיניו וכו' ככל חיזוקי סופר שתיקנו חז"ל בלשון ההרשאה ובהגיע ה"ר יצחק גאשקון על ידי הרשאה זו אצל שלוחו של ה"ר מאיר קאזיש מכרו שניהם הבגדים ונתפרע מהמעות כפי תנאו ובררו חשבונותיהם על הדין ועל האמת ולקח כתב יד ה"ר יצחק גאשקון איך נעשה הכל על האמת והצדק כפי התנאים הכתובים.
2
ג׳ועתה שאל השואל אם יוכל ה"ר אברהם בן הין לתבוע לרבי מאיר קאזיש כתב יד ה"ר שלמה די מדינה איך נטפל ונעשה על ידו מכירת הבגדים הנזכר כאשר התנה ואם לא יביא כתב יד הנזכר אין במעשה רבי מאיר קאזיש או שלוחו ממש כיון ששינה מדעת משלחו או נאמר שכיון שאח"כ מינה ה"ר אברהם הנזכר לרבי יצחק גאשקון מורשה גמור וכתב לו ההרשאה גמורה כדין וכהלכה לו לבדו ונתן לו כח לבנות ולהרוס בלי חברת שום נברא גילה דעתו כי לו לבד משפט הגאולה ודברים הראשונים יפלו ואין בהם ממש כיון שה"ר מאיר קאזיש מביא כתב יד ה"ר יצחק גאשקין סגי ואין לו לה"ר אברהם ן' הין נגד ה"ר מאיר קאזיש כלום.
3
ד׳תשובה עם היות שהרמב"ם ז"ל בפרק שלישי מהלכות שלוחין שותפין כתב מי שהורשה לאחד ורצה לבטל השליחות ולהרשות לאחר הרי זה מבטל באופן שנראה שבהרשאת השני מבטל הראשון מ"מ כתב הרא"ש בתשובה כלל ס"ב שאם הרשה לאחד לתבוע תביעותיו ואח"כ הרשה לאחר לתבוע אותם התביעות עצמם והתנה באחרונה שלא תתבטל הרשאה ראשונה דבריו קיימים וכל אחד מהם יכול לגבות ובנדון דידן לא ביטל רבי אברהם ן' הין הנזכר בהרשאתו שהרשה ליצחק גאשקון שום דבר מדבריו הראשונים כי אם בהלבשת מותר פרעון הקאמבייו שבתחלה מינה לה"ר שלמה די מדינה שישאר המותר בידו ועתה בהרשאת ה"ר יצחק גאשקון מינהו שינתן המותר בידו וסילק לה"ר שלמה די מדינה אבל במכירת הבגדים לא ביטל כלל ממה שהתנה תחלה אלא אדרבה התנה שיהיו דבריו הראשונים קיימים הן בבחינת ה"ר יצחק גאשקין הן בבחינת ה"ר מאיר קאזיש או שלוחו אם בבחינת ה"ר יצחק גאשקון שהרי כתב בתחלת ההרשאה וז"ל ועתה הנה אני שולח את ה"ר יצחק גאשקון כדי שילך וימצא במכירת הבגדים הנז' בחברת ובידיעת ה"ר שלמה די מדינה וכו' הרי שפירש וקיים תנאו הראשון של ה"ר שלמה הנז' וגם בבחינת ה"ר מאיר קאזיש או שלוחו לא ביטל דבריו הראשונים ולא סילקם משליחותו שהרי כתב אני שולח את ה"ר יצחק גאשקין כדי שילך וימצא במכירת הבגדי' הנז' משמע שהבגדים יוכלו לימכר על ידי אחר אלא שרוצה שימצא גם ה"ר יצחק גאשקין שם שאלו היתה כונתו לסלק לה"ר מאיר קאזיש ולשלוחו היה לו לכתוב כדי שילך וימכור הבגדים בחברת ובידיעת ה"ר שלמה וכו' וכיון שלא ביטל דבריו הראשונים ודאי שיכול לטעון ה"ר אברה' ן' הין שאין במעש' ר' מאיר קאזיש או שלוחו שום ממש אם לא נמצא או לא נעשה מכירת הבגדים בחברת וידיעת ר' שלמה די מדינה הנז'.
4
ה׳אבל כד מעיינן שפיר נמצא שאף על פי שלא נמצא ר' שלמה הנז' במכירת הבגדים מכל מקום מכירת שלוחיו של ר' מאיר קאזיש ורבי יצחק גאשקון מכירתן מכירה ואין לאברהם בן הין טענה כנגדם כלל וזה שבשטר עשיית הקאמביו שמסר ר' אברהם ן' הין לר' מאיר קאזיש הנז' הבגדי' ונתן לו רשו' למכרם או לשלוחו בידיעת וחברת ר' שלמה די מדינה הנז' כתב שם וזה לשונו והתנו ביניהם שהבגדים הנ"ל ישלח אותם ר' מאיר בשמו וברשותו עד שאלוניקי ולשם ימכרו בידיעת ר' שלמה די מדינה יצ"ו או למי שימנה רבי שלמה הנ"ל במקומו וכו' עוד שם באופן שיהיה הכל בידיעת ר' שלמה הנ"ל או שלוחו וכו' הרי שנתן לו רשות לר' שלמה שיוכל למנות שליח במקומו וכיון שכן מצי טעין שלוחו של ר' מאיר קאזיש ר' שלמה די מדינה מינה שליח במקומו למכור הבגדים ועשה שליח ולזה אין צריך עדים דהא קיימא לן שלעשות שליח אין צריך עדים וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק קמא הלכו שלוחין ושותפין וז"ל ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה בלבד בינו לבין חבירו ואין רבי אברהם ן' הין יכול לחייבו שבועה דהא אינו טוען טענת בריא שלא עשאו ה"ר שלמה די מדינה שליח במקומו דמנא ידע ואי טעין לא הוי אלא טענת שמא ואינו מחייבו אלא חרם סתם כל שכן דידים מוכיחות היות אמת שעשה שליח ה"ר שלמה די מדינה למוכרים הנזכרים שהם רבי יצחק גאשקון ושלוחו של ה"ר מאיר קאזיש והוא רבי יוסף קאזיש אחיו ושהרי ה"ר שלמה די מדינה כתב באיגרת שלוחה לרבי אברהם בין הין וז"ל דישפואיש וינו רבי יצחק גאשקון אי קי טרושו קארטה קומו איל ביניאה שוברי אישטה רופה אי קי יו מיראשי קון איל אין לוקי אוביישי מינישטיר אי יו אנשי לופיזי קי אין קואל קייר קושה קי מי דימנאדאבה לי דיזיאה מי פאריסיר אגורה קואנדו שי אובו די פארטיר איל דיג"ו רבי יצחק גאשקון בינו דילאנטי מי קון רבי יוסף קאזיש אי דיג"ו קי איל דיג"ו רבי יוסף קאזיש נו אביאה פיגו קוזה נינגונה שין שו קונפאנייאה אי איל דיגו רבי יוסף דיגו קי איל נון אביאה פיג"ו קוזה נינגינה שין איל דיגו רבי יצחק אי אמי ויאיר מי פארישי קי איל דיגו רבי יצחק אה פיגו אינילייו טודו לו פושיבלי עד כאן.
5
ו׳הרי שנראה מכאן שעשה ר' שלמה די מדינה שליח במקומו לרבי יצחק גאשקון דאי לא תימא הכי מאי רבותייהו באומרם לא עשה רבי יוסף קאזיש דבר שלא מדעתו וגם רבי יוסף הנז' אמר שלא עשה דבר חוץ מדעת רבי יצחק ומאי אולמיה דרבי יצחק בהא שהרי לא היה יכול לעשות דבר בלי רשות רבי שלמה אלא ודאי כיון אולי צ"ל ששלחו לו לומר כן והוא אומר בכתיבתו לרבי אברהם בן הין שעשה כאשר צוהו וגם מעיד על רבי יצחק שעשה בענין כל האפשר ודאי ידי' מוכיחות שאף על פי שלא נמצא בפועל רבי שלמה די מדינה במכירת הבגדים מכל מקום ידיעתו ועצתו ושלוחו שהוא רבי יצחק נמצא שם באופן שמכח האגרת הזאת אפילו חרם סתם אין כאן.
6
ז׳ומה גם עתה שרבי אברהם ן' הין בטענתו החלושה רוצה להוציא ממון מיד רבי מאיר ורבי מאיר לא בא אלא להפטר לבד מתביעתו לא לחייבו ולהוציא מרבי אברהם ן' הין שום ממון דפשיטא ופשיטא דאוקי ממונא בחזקת מריה בטענה היותר גרועה כל שכן שהיא בריאה וטובה וידים מוכיחות לה שקיימו התנאי הראשון שרבי שלמה די מדינה נמצא במכירת הבגדים כיון שימצא בו שלוחו ואם נמצא בזה איזה גמגום בחרם סתם הם פטורים גמורים וממה שכתבתי יש תשובה נמי למה ששאל השואל אם חייב ר' מאיר קאזיש או שלוחו לתת חשבון מהמ' בגדים לר' אברהם ן' הין אף על פי שכבר עשו החשבון עם רבי יצחק גאשקון המורש' הנזכר ונתברר ונתלבן הענין היטב היטב ביניהם ור' יצחק גאשקון נתן החשבון ההוא לרבי אברהם ן' הין או נאמר דכיון שכבר עשו החשבון ביניהם והחשבון ההוא ניתן לרבי אברהם הנזכר אין צריך יותר.
7
ח׳דנראה ודאי דאין צריך רבי מאיר קאזיש ולא שלוחו לתת חשבון לרבי אברהם ן' הין אחר שעשו חשבון עם רבי יצחק גאשקון והטעם דכיון שר' יצחק הוא מורשה גמור מרבי אברהם ן' הין בכל מכל כל כמו שנראה מתוך לשון ההרשאה וגם חייבו לתת לו חשבון מכל מה שיעשה בהרשאתו שכן כתוב בלשון שטר ההרשאה שנתחייב ר' יצחק גאשקון להביא לו חשבונו מכל מה שיכנס בידו ור' יצחק גשקון כן עשה שנתן לו חשבונו מכל מה שעשה בעצת רבי שלמה די מדינה כמו שכתבתי והוכחתי מכח איגרת ר' שלמה די מדינה הנז' פשיטא ופשיטא שאינו חייב ה"ר מאיר קאזיש ולא שלוחו לתת חשבון לר' אברהם ן' הין.
8
ט׳וראיה לזה שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שלוחין ושותפין פרק ג' ראובן שבא בהרשאה ותבע לשמעון אין שמעון יכול לדחותו ולומר לו שמא המשלח אותך הרשה אחר ובטל שליחותך שהרי ראובן אומר לו תן לי הפקדון שיש לי בידך וזו הרשאתי תהא אצלך ואם המפקיד הרשה אחר הוא הפסיד על עצמו ושמעון פטור שהרי בהרשאתו נתן אף בנדון דידן בהרשאתו של אברהם ן' הין נתן ה"ר מאיר קאזיש ושלוחו החשבון לה"ר יצחק גאשקון ונתפייס ונתרצה מהחשבון ההוא להיותו אמתי ומדוייק ולכן אין לרבי מאיר קאזיש ולשלוחו עסק כלל עם רבי אברהם ן' הין לתת לו שום חשבון כל מה שכתבתי נראה שהם דברים ברורים מפי סופרים ומפי ספרים לע"ד ואמר לי לבי אני הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
9