דברי ריבות רפ״דDivrei Rivot 284
א׳שאלה ראובן ושמעון עשו ביניהם שותפות בעיר פלוני וקנו קצת סחורות לחשבון השותפות בהמתנת זמן מסוחרי העיר הנז' וראובן השותף האחד לקח הסחורות הנז' והוליכן אל ארץ אחרת ושמעון השותף האחר נשאר שם ויהי כי ארכו לו שם הימים והוא לא פרע החובות הנז' והיה נותן לתוגרמים בעלי החובות הנז' רבית ונשך כדי שימתין לו עד עת יפרע סך החוב הנז' ויהי היום נתפשר שמעון הנז' עם התוגרמים הנז' באופן פרעון החובות הנז' בנתינת לפרעון החובות הנזכרי' סחורות אחרות אשר בהן ריוח לחייבים הנז' ונתרצו ויאותו התוגרמים בעלי החובות באופן הפרעון ההוא ושלחו מאתם זה שמעון בשמחה ובטוב לבב כדי שישלח הסחורות הנז' לפרעון החובות הנז' ועתה שמעון הנז' אומר לראובן שותפו שיפרע לו חלקו מהחוב הנז' במדודי' בעין בין בחלק גוף החוב בין מחלק הרבית אשר פרע להמתנת הזמן וראובן טוען ואומר שהסחורות ההן אשר באו לידו מהשותפות בתורת שותפות בא' לידו ועל מנת כן נשתתפנו בהן שכל הריוח אשר יזמין להו ה' בהן ובחלופיהן וחלופי חלופיהן הוא בשותפות עד אשר נפרע החובו' לתוגרמים הנז' ומה גם עתה הריוח אשר נרויח בסחורו' ההולכות לפרעון החובות הנז' הוא לשותפות ובאופן עצמו אשר נתפשרת אתה לפרעון חלקך גם אני אפרע כן על הדרך עצמו אשר אני פורע הרבית להמתן הזמן ושמעון משיב לא כי אני נתפשרתי לבדי בתוגרמים ההם מה לך ולצרה אתה תן לי חלקך במדודים ואין לך חלק ונחלה באופן הפרעון אם הוא בסחורות או במדודי' ילמדנו מלמדנו להועיל ויורנו מורה צדק הדין עם מי.
1
ב׳תשובה נראה לעניות דעתי שהדין עם ראובן אף על גב דבנדון זה לא היה צריך להביא ראיה דטעמא דמסתברא היא דמאחר דחוב זה נעשה בשותפו' ראובן ושמעון ודאי שהריוח הנמשך מאותו הפרעון הוא גם כן מהשותפות ויהיה לשניהם אבל מקום לסתום פי איזה מתעקש נביא ראיה לזה וזה שכתב הרא"ש בתשובה כלל ע"ד על ראובן ושמעון שהיו שניהם לווין וקבלנין זה לזה ומחל המלוה כל תביעה שיש לו עליו על ראובן מאותו החוב כל החוב מחול וגם משמעון אינו יכול לגבות דכיון שהיה יכול לגבות כל החוב מאיזה מהם שירצה כשמחל לו הרי הוא כאלו פרע כל החוב ושניהם פטורין ואין המלוה יכול לומר לשמעון לראובן מחלתי שלא לגבות ממנו אבל ממך אגבה שהרי היו שותפין בחוב ומה שמחל לאחד מהם מחל לכלם דתניא בתוספתא השותפין שמחלו להם מחלו לאמצע ואם אמרו בשביל פלוני מחלנו מה שמחלו מחלו לו והקשה רבינו שמחה פשיטא שאם מחלו להם מחלו לאמצע ופירש שותפין שבקש אחד מהם למחול לו מה שמחלו לאחד מהם מחלו לאמצע כאלו היה שלוחו ואם אמרו בשביל פלוני מחלנו שמעצמם אמרו בלא שום פיוס שלא בקש אחד למחול לו שעתה אין כאן שליח מה שמחלו מחל לו ואין דרך שאדם ימחול לחבירו בלא פיוס הילכך תלינן שבפיוס מחל והוי מחילה לשניהם ועוד כתב דהתוספת' דהתוספות' מיירי שלא מחלו כל החוב מדקתני ואם אמרו בשביל פלוני מחלנו דמשמע דמנכין לו מחלקו' מה שמחלו והשאר יפרעו וכו'.
2
ג׳הרי לך שהמחילה שמוחלין לא' מן השותפין או לא' מן הלווין וקבלנין זה לזה אפילו שיהיה מקצת החוב מסתמא לא היה אלא על ידי פיוס והוי המחילה לאמצע וכיון שכן בנדון דידן שראובן ושמעון היו שותפים בחוב זה וקבלנין זה לזה ודאי שהריוח או המחילה או אופן הפרעון שויתר הכותי בעל חוב הוא לאמצע בין ראובן ושמעון.
3
ד׳ועוד בר מן דין בנדון דידן אפילו נשלם זמן שותפותם מכל מקום בחוב זה שנראה שהם אחראין זה לזה הם שותפי' גמורים ואין להם רשות לחלוק ולהפרד איש מרעהו וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל הלכות שלוחין ושותפין פרק ד' וז"ל היה עליהם חוב לאחד אם אינן אחראין זה לזה חולקין ולכשיגיע זמן החוב לפרעו יתן כל א' חלקו ואם הם אחראין כל א' מהן מעכב לחלוק עד שיגיע זמן השטר ויפרעו החוב ולמה מעכב שהרי חברו ואמר לו הואיל וכל אחד ממנו חייב לשלם כל השטר נשא ונתן בדמי' אלו עד שיגיע הזמן אמר לו חברו נחלוק וטול אתה דמים כנגד כל השטר ועשה מהם סחורה לעצמך ותשלם כל השטר בזמנו יש לו לעכב עדין ולומר לו שמא נפסיד והשנים יותר מרויחין מן האחד וכן פסק חו"מ סימן קע"ו.
4
ה׳הרי שנראה שהם מקושרים ומחוברים ומשותפים בחוב זה כל זמן שלא פרעוהו שכל אחד מעכב על חברו שלא לחלוק וכיון שכן איך יעלה על דעת שום אדם לומר שהריוח הנמשך בפרעון חוב זה לא יהיה לאמצע ולכן גמרתי אמרתי שהדין עם ראובן ולהיות הענין ברור אין צורך להאריך כי בזה די והותר זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
5
ו׳בפנינו עדים חתומי מטה באו שני הכתות האחים ראובן ושמעון כת א' ויעקב כת אחרת ואמרו לנו הוו עלינו עדים וכו' וכתבו ותנו ביד כל אחד ואחד מהכתות להיות בידם לזכות ולראיה לאשר ולקיים כל התנאים אשר התנינו בינינו כחוט השערה כאשר יבאר. ראשונה האחים ראובן ושמעון שניהם וכל אחד וא' בפני עצמו נתחייבו חיוב גמור בכל החומרות הנ"ל לתת ולמסור ביד יעקב אלף ות' קינטרין עופרת ערך ע"ב לבנים הקנטאר מהיום ועד שני חדשים רצופים י' או ט"ו ימים פחות או יותר כאשר יזדמן ונתחייבו האחי' לשים אותו כלו תוך הספינה אשר יביא יעקב על אחריותם ועל הוצאותם ולהציל אותו מכל מעיק ומערער ובפרט מנאמן ודיין וכיוצא בהם על אחריותם והוצאותם עד שתפרש הספינה ותלך לדרכה לשלום ויעקב נתחייב בכל החומרות הנ"ל לקחת כל הסך הנ"ל ובערך הנ"ל וגם נתן להם בידם עכשיו לתחלת פרעון העופרת הנז' ח' אלפים לבני' ואח' שיהיה כל העופרת הנז' נתון בתוך הספינה אשר יביא יעקב לטוענו ותפרוש וילון ותפרש לה לדרכה אז יתן ויפרע יעקב כל שאר המעות אשר יעלה העופרת שהם צ"ב אלפים ות"ת לבנים אחרים תכף ומיד בחיוב כל החומרות וכו' ואם באולי יעקב יתחרט ויחזור בו ולא יחפוץ בעופרת הנז' והאחים הנז' ידרשו ממנו פעם או פעמי' שיקח אותו ולא ישמע להם מעתה ומעכשיו מוחל יעקב לאחים השמנה אלפים לבנים שנתן להם בשביל הטורח שעשו לאסוף אותו ולהכינו לו ובשביל השעבוד שנשתעבדו לתתו לו בלי שום סכנה ואחריות של יעקב ועל זה נטל קנין ונשבע שבועה חמורה יעקב הנזכר בפנינו חתומי מטה אם לא יקח העופרת מהם לזמן הנזכר שלא ליתבע מהם אפילו פרוטה אחת מכל השמנה אלפים ושלא יטעון ולא יערער כלל ועיקר לא הוא ולא אחר בעדו רק שנתונים נתונים הם לאחים הנזכרי' בשביל טורח והשעבוד שנתחייבו כנז' ואם באולי לא יגמרו האחים עם יעקב לתת לו כל העופרת לזמן הנז' ובכל התנאים הנזכרים מעתה ומעכשיו נתחייבו השני אחים שניהם יחד וכל אחד ואחד בפני עצמו לחזור ליעקב השמנה אלפים לבנים ולתת לו עוד ח' אלפים אחרי' בעבור הטורח וההוצאה שעשה כדי להביא כאן הספינ' לטעון העופר' ולא יוכלו לטעון ולערער שום דבר כדי לפטור עצמם מהח' אלפים לבני' הנז' לומר קנס הם או אסמכתא היא רק שנתחייב בכל החומרו' הנ"ל לתת לו בלי שום טענה וערעור בעול' בשביל טרחו והוצאותיו שיעשה אם מעט ואם הרבה יעשה חבירו וקבילו האחים הנז' לתת ליעקב השמנה אלפים הללו בעבור הסבות הנזכרות באופן שהם י"ו אלפים לבנים שמנה אלפים שבידם כבר ועוד שמנה אלפים בעבור הטורח וההוצאה הנז' וליותר בטחון יעקב נתחייבו האחים לעשות עם גיסם יהודה שיהיה להם ערב קבלן ופרען בעד הי"ו אלפים לבני' הנז' שאם ח"ו לא יפרעו וישלמו האחים הנז' ליעקב לזמן הנזכ' שיהודה יהיה חייב בכל החומר' הנז' לפרוע ולשלם ליעקב בלי שום טענה ותביעה וכו' כאלו הוא עצמו הנושא ונותן ובעל הדבר והכל בקנין ובשבועה חמורה כנז' וכן נתחייבו האחים שאם יפחתו לו ליעקב הנז' מסך העופרת הנז' כפי אשר יפחתו לו כל כך יערכו מה שנופל לאותו הפחת מהח' אלפים לבנים שנתחייבו ליתן לו לטורחו ולהוצאותו ויתנו לו תכף ומיד הכל בקנין ושבועה כנזכר וכן גם כן יעקב אם לא ירצה ליקח כל סך העופרת הנזכר לפי אשר ימאן לקחתו נתחייב בכל החומרו' הנז' למחול להם מהח' אלפים לבנים שנתן להם כבר מה שיפול לפחת ההוא שלא רצה לקחתו וליפרע להם משלם כל העופרת אשר יקח מהם לערך הנז' מכיסו גם בפנינו עדים חתומי מטה נתחייבו האחים בכל החומרות הנזכרות לעשות עם התוגר שלוקחים ממנו העופרת שלא ימכור שום עופרת אחר כדי להוליכו למצרי' עד שלשה חדשי ימים אחר נסיעת הספינה הזאת להולכ' העופרת של יעקב בתוכה גם בפנינו חתומי מטה נתחייבו האחים לתת ליעקב כל העופר' הנז' במשקל ישר כנהוג בין הסוחרים הכשרים והישרים והאמינו כל כת וכת לחבירתה כשני עדים כשרים בלי שום שבועה קלהוחמורה לא בתחלה ולא בסוף בכל מה שיאמר ויטעון איזה מהם שיהיה לאשר ולקיים כל הכתוב בשטר תנאי זה באופן שכל המקיים השטר תנאים זה יהיה תמיד ידו על העליונה והרוצה לבטל בין כלו בין מקצתו יהיה ידו על התחתונה ולא יפסל ולא יגרע וכו' וכל לשון דמשתמע לתרי אנפי יהיה נדון ונדרש לזכות ויפוי כח כת המקיים אותו ובביטול כל מיני מודעים וכו' ואחריות וחומר וכו' קבלו עליהם כל כת וכת וכו' דלא כאסמכתא וכו' ובתנאי בני גד ובני ראובן וכו' וקנינא מהאחים הנז' ליעקב הנזכר פה מקום פלוני ביום פלוני וכו' זהו טופס השטר.
6
