דברי ריבות רפ״הDivrei Rivot 285
א׳שאלה ראובן ושמעון האחים הנז' בשטר הנ"ל הכינו וקצבו העופרת לתת ליעקב הנזכר כאשר התנו ביניהם ושמנה ימים קודם לזמן חיובם בא אדם אחד והוציא מידם העופרת שהוסיף לתוגר בעל העופרת ח' לבנים בכל קנטאר ואחר כך בא יעקב יום אחד קודם לזמן הנזכר ואמר ליהודה הערב שמעתי שלקחו העופרת מידכם איך תעשו עכשיו עמדי ומאין תמצאו לי עופרת השיב לו יהודה הערב ליעקב מה לך ולצרה אם לקחו העופרת מידי תביא אתה הספינה כאשר התנינו בינינו ואני אעלה לך עופרת מכל מקום או מהתוגר הזה בעצמו שאעלה לו בדמים או ממקום אחר והחריש יעקב ולא ענה עוד אחר קצת ימים שעבר הזמן חיובם תבע אותם ואמר תנו לי העופרת עכשיו בידי ויהיה מונח באחריותכם עד שאביא הספינה לכאן או הקנס כאשר כתוב בשטר כי מה שלא הבאתי הספינה בזמנה כי שמעתי שלקחו העופרת מידכם והאחים הנזכרים לעיל טוענים ואומרים הנה לוי הוא הסופר הוא העד אחד משני עדים החתומים בשטר ומעיד על נפשו ועל יהודותו כי נתחייב בקנין ובשבועה להביא הספינה ושתהא מונחת פה באותו יום שנתחייבו לתת לך העופרת ועל זאת נתכוון שכתב השטר י' או חמשה עשר ימים פחות או יותר כדי לתת זמן להביא פה הספינה וגם חיובנו לא היתה לתת לך העופרת או הקנס אלא שתהא הספינה מונחת פה באותו היום עצמו שאנו חייבים לתת לך העופרת בידך בעבור ההוצאה והטורח שעשית והנה עברת זמנך ולא הבאתה הספינה לזמן המוגבל שאם היתה הספינה פה בזמנה היינו מעלים בדמים בעופרת כאשר עשה אותו האיש או ממקום אחר מה תאמר שלא הבאת פה הספינה בזמנה בעבור ששמעתי שלקחו העופרת מידינו היה לך לקיים תנאך כאשר מעיד לוי הנז' ואם לא היינו מקיימים תנאנו אז היינו נותנים לך הקנס שנתחייבנו בו.
1
ב׳ועוד טוען יעקב הנזכר עכשיו תנו לי העופרת בידי וכל השעבודים וההוצאות שנתחייבתם לי לשום אותו בתוך הספינה אני מוחל לכם ומה לכם אם אביא הספינה כאן או לא. והאחים הנזכרים טוענים ואומרים כי כאשר באת ושאלת ליהודה הערב העופרת והשיב לך תביא הספינה ואני אעלה לך עופרת למה לא השבת לו כדברים האלה והיינו נותנים לך העופרת ולא עכשיו שעבר הזמן וכבר נתחייבת בקנס המונח בידינו כל שכן שאפילו היות משיב כך קודם הזמן היינו משיבים לך כי אין אנו חפצים במחילתך ומתנתך כי אנו חפצים היינו להוציא ההוצאות והשעבודים שנתחייבנו לשים אותו תוך הספינה ומכל מקום אם היית משיב כך קודם הזמן היינו נותנים לך העופרת ועוד טוען יעקב ואומר שקודם ביאתי פה כתבתי לכם כתב אחד שאם היה מוכן העופרת בידכם שתשלחו לי תשובה ואביא הספינה עמדי ולמה לא שלחתם לי לאמר הן או לאו והאחים השיבו ואמרו לו כי לא חששנו להשיב לך כי העופרת היה בידינו ולא נלקח עדין כאשר אתה בעצמך יודע ומה היה לנו להשיב לך ואף אם באותו הזמן היה נלקח מידינו העופרת היה לך להביא הספינה והיינו מוצאים לך עופרת או היינו פורעים לך קנסך כי לא נתחייבו בקנס אלא כשתביא הספינ' לזמן המוגבל הנז' כי הקנס הוא בעבור ההוצאה והטורח שתעשה ויורנו מורה צדק לעדתו איזה דרך ישכון אור התורה והדין עם מי ושכרו הרבה מאד.
2
ג׳תשובה דבר ברור הוא לעניות דעתי שאין האחין הנז' חייבים לשלם הקנס ליעקב הנז' שהרי כתוב בשטר אשר ביניהם שלא נתחייב לשלם הקנס אלא בעבור הטורח וההוצא' שיעשה בהבאת הספינה שכן כתוב בשטר וזה לשונו ולתת לו עוד שמנה אלפים לבנים אחרים בעבור הטורח וההוצאה שעשה כדי להביא כאן הספינה לטעון העופרת וכו' וכיון שהספינה אין כאן פרעון קנס אין כאן.
3
ד׳אבל מה שצריך לדקדק הוא כי נראה מתוך השטר שנתחייבו האחים הנז' למסור ביד יעקב הנז' סך עופרת לזמן קצוב וחיוב זה כתוב בשטר בכל חומרות בלי שום תנאי כלל וכיון שכן נראה כיון שעבר הזמן הנז' ולא נתנו העופרת נראה שנכשלו בחומרות ובשבועות אשר ביניהם ואף על גב דעד אחד מהחתומים בשטר מעיד שהחיוב שנתחייבו האחים לתת העופרת לזמן הנז' היה בתנאי שבזמן ההוא תהא כבר הספינה שם מוכנת ועומדת וכיון שבזמן ההוא לא הביא יעקב הנז' הספינה לא נתחייבו האחי' למסור ולתת לו העופרת כבר כתב הרמב"ם פרק ג' מהלכות עדות כל עד שנחקרה עדותו בבית דין בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות אין יכול לחזור בו וכו' וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי כללו של דבר כל הדברי' שיאמר העד אחד שנחקר עדותו שיבא מכללן ביטול העדות או תוספת תנאי בה אין שומעין לו וכתב עוד עדים החתומים על השטר הרי זה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ואין יכולין לחזור בהן. וכיון שכן בנדון דידן שזה העד החוזר ומעיד שבתנאי היה מה שכתוב בשטר אם כתב ידו יוצא ממקו' אחר אינו נאמן דהוה ליה כאלו חוזר ומגיד לדעת הרמב"ם דסבר דהא דאמרינן בפרק שני דכתובות דעד אחד אומר תנאי ועד אחד אומר אינו תנאי ששומעים לעד שאמר תנאי זהו דוקא כשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר משום דהוה ליה כאלו מסהדי השתא ולא גמרו עדותן וכיון שבדבריה' האחרוני' אינם סותרים לגמרי לראשונים מהמני אבל אם כתב ידם יוצא ממקום אחר הרי נחקרה עדותן ושוב אינו יכול לחזור ולהגיד וכן כתב שם בפרק הנזכר אמרו על תנאי היה שטר זה אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים וכתב מהרי"ק נר"ו בח"ה סימן כ"ט שכן כתבו פוסקים אחרונים שכשכתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים וכן פסק הרמב"ן והרשב"א וכיון שכן בנדון דידן אם כתב ידם יוצא ממקום אחר אינו נאמן העד שמעיד שתנאי היה ואף אם נרצה לומר בנדון דידן דכיון שהאחים הנזכרים הם מוחזקים ובא יעקב הנזכר להוציא ממון מידם יוכלו לומר האחים הנזכרים קים לן כרבינו האיי ז"ל ושאר גאוני עולם דסברי דאפילו כשכתב ידם יוצא ממקום אחר יכולים לומר תנאי היו דברינו מכל מקום בנדון דידן דעד אחד אומר תנאי היה והעד השני אינו לפנינו ועל הסתם כיון שלא הוזכר שום רמז תנאי בשטר יש לנו לומר שיאמר לא היה תנאי והוי כאלו אחד אומר תנאי ואחד אומר לא היה תנאי וכזה כתב רב מתתיא גאון הביאו חו"מ סימן כ"ט וזה לשונו ואף על פי דעד אחד אמר תנאי ואחד אמר לא היה תנאי קיימא לן דהאומר תנאי נאמן כיון דאיכא רב נחמן דמחייב שבועה והתקין היסת משתבע ליה היסת דתנאה הוה ומיפטר וכן חו"מ סי' פ"ב וכיון שכן בנדון דידן אוקי חד לגבי חד דמכחשי זה לזה ונמצא דאין כאן שטר ונשבעין האחים שבועת היסת שתנאי היה ביניהם שיביא יעקב הנזכר הספינה בזמן הקצוב ביניהם ויהיו פטורים זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
