דברי ריבות רפ״טDivrei Rivot 289
א׳שאלה מעשה שהיה כך היה שנכנס ראובן בבית לאה בהיותה יושבת וטווה וזרק לה טבעת בשוליה ואמר לה בלשון לעז בונה דונה אישטי אניליו מירה קי ווש לו דו פיר קדושין והיא בונה דונה לקחה הטבעת מעל שוליה בידה ועל זה יש עדים מעידים עכשיו ראובן מעמיק תביעת הקידושין ואומר שקדשה לעצמו אשר על כן אלופינו מורינו מורי צדק יודיעונו אם יוכל ראובן זה להעמיד האשה הזאת בחזקתו עם היות שמקדמת דנא האשה הזאת נתארסה לשמעון בקנין.
1
ב׳תשובה כמה וכמה פעמים בא לידי נדון כי האי וכתבתי ופסקתי בהסכמת כמה גבירים כבירים אבירים בתורה דאין לחוש לקידושין כאלו משום דידי' שאינן מוכיחות לא הויין ידים כיון דאיכא כמה וכמה אשלי רברבי דסברי הכי והם הרמב"ן והרשב"א והרא"ש ז"ל ובנו אבן העזר בסימן כ"ז פסק כן וגם הר"ן כתב שיש מי שאומר דאע"ג דקיימא לן דידים שאינם מוכיחות לא הויין ידים אפילו הכי לענין גיטין וקידושין אזלינן לחומרא והוה ליה ספק מקודשת והוא דחה דבריו ופסק דאי לא אמר לי בקידושין פשיטא דלא הוו ידים כלל וגם רבינו ירוחם בנתיב כ"ב כתב יש מפרשים דכל היכא דלא אמר לי בקידושין לא אמר כלום ואינה צריכה גט ומותרת לכהן וכן נראה עיקר וכן נראה שהוא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שכתבו סתמא הרי את מקודשת לי הא לא אמר לי אין כאן בית מיחוש כמו שדייק הרא"ש מדבריהם וגם הה"ר יוסף ן' לב נר"ו הביא בפסקיו לשון הרב רבי ישעיה מטראני שכתב ואם אמר לה הריני נותן זה לך לקידושין לא אמר כלום הרי שאפילו אמר הריני דחשיבי קידושין לסבר' הריב"ש ז"ל כמו שכתב בתשובותיו סי' רכ"ו מ"מ פסק ה"ר ישעיה הנז' דלא אמר כלום כ"ש בנ"ד דאין כאן לא הריני ולא לי אלא אמר סתם כי ווש לודו פור קידושין דפשיטא דאפי' לדעת הריב"ש אין כאן קידושין הרי לך כמה גדולי עולם דסברי דידים שאינן מכיחות לא הויין ידים וראוי לסמוך עליהם.
2
ג׳מה גם עתה אם האי נדון דידן הוה שתיקותא דלאחר מתן מעות כדמשמע קצת מלשון השאלה שכתב שזרק לה הטבעת על שוליה ואמר לה בלשון לעז וכו' דמשמע שאחר שזרק לה הטבעת על שוליה אמר לה מה והיא והוא לא אמרה אין אלא שתקה ולקחה הטבעת מעל שוליה כמו שבא בשאלה ואם היה כן אמרינן בקידושין פרק קמא אמר רבא כל שתיקותא דלאחר מתן מעות לאו כלום היא ופירוש רש"י דהאי דשתקה משום דלא איכפת לה מימר אמרה מעיקרא לאו אדעתא דהכי קבילתינה אע"ג דאמרינן שם בגמרא אנן לא שמיע לן הא דרב הונא בריה דרב יהושע אתון דשמיע לכו חושו לה ופירש רש"י ואצרכוה גט פסק הרי"ף כן שכתב שם בהלכות לאפוקי צריכה גט ולעיוליה צריכה קדושי אחריני ולא סגי בההוא קידושין מ"מ כתב שם הר"ן שהרמב"ם ז"ל פסק כרבא דשתיקא דלאחר מתן מעות לאו כלום היא ואפי' שדיך וכמו שיראה המעיין שם באופן דבנדון דידן איכא תרתי רעותא חדא ידים שאינן מוכיחות ועוד שתיקותא דלאחר מתן מעות דאיכא מאן דאמר דלאו כלום היא לכן נראה לע"ד אם יש מורה הוראה שיסכים עמי שאין לחוש לקידושין אלו כלל אפי' להצריכה גט זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
