דברי ריבות ש׳Divrei Rivot 300
א׳שאלה ראובן קנה בית מאשה אחת אלמנה ומבנה בקנין סודר ופתח ונעל הדלת בעומדו מחוץ לבית לא נכנס לתוך הבית כלל וכן האלמנה אמר' לראובן מדוע אינך נכנס בבית לראותה והשיב ראובן כבר ראיתיה ותשאר האשה ובנה בבית הנזכרת אחרי נמכר לראובן כי כן התנו ביניהם שתשאר האלמנה בבית שלשה חדשים אחר הקנייה ואחר יום או יומים נודע לראובן משכני הבית כי כותלי הבית רעועות נוטות ליפול וראייה לדבר כי בשבוע ההיא רצתה האלמנה לקבוע דף אחד מא' מכותלי הבית וימאן האומן לקבוע הדף כי אמר אם אניף עליה הברזל לתחוב מסמר אחד תפול הכותל וכשמוע ראובן זה אמר לבן האלמנה שאינו חפץ במקח הנ"ל וגם התרה בעד א' שעדיין לא חתם על שטר המכירה שלא יחתום יען נתאנה במקחו וכן עשה העד ולא חתם ואח"כ הזמין ראובן לאלמנה הנזכרת לעמוד עמו בדין תורה פעמים שלש לראות על מי יהיה מוטל אחריות הבית וברשות מי תעמוד ולא רצת' האלמנה לעמוד עמו בדין אז הביא ראובן ג' חכמים לראות מומי הבית ועיניהם ראו שהבית בנוי על תוהו ואבני בוהו מארבע רוחותיה והכותלות רעועות ובקועות נוטות ליפול ומתחת הבית גומות אי אפשר להתקיים בנין הבית רק בסתירה ובנין חדש והתרו החכמים באלמנה להיותה צייתא דינא ומיאנה ויקר מקרה רע שנשרף רחוב העיר וגם הבית הנזכרת ועתה האלמנה תובעת מראובן שישלם לה דמי הבית הנזכרת וראובן טוען מקח טעות הוא וכבר החזרתיו לך קודם שנשרף וברשותך נשרף ואיני חייב לך כלום והשיבה לו האלמנה הלא אמר לך בני מדוע אינך נכנס בבית בשעת הקנייה לראותה ואתה אמרת כבר ראיתיה ואם כן מחלת על מומי הבית והשיב ראובן מה שאמרתי כבר ראיתיה לא ראיתיה עתה רק זה לי חמש שני' שנכנסתי שם לסעודה של מצוה וגם עתה את לא הזכרת לי לא דרך כלל ולא דרך פרט מומי הבית להיותי שם על לב ליכנס לה לראות אם יש בה מומין או לא אלא אדרבא אמרת לי בלשון למה אינך נכנס לראות הבית כדרך המוכרים המשבחי' המקח לחבבו שיקפצו עליו הלוקחים עתה יורונו המורי' לצדקה מה משפט ודין השאלה הזאת וכו'.
1
ב׳תשובה אף על גב דלפום ריהטא ובתחלת המחשבה היה נראה שהדין עם האלמנה ובנה שהמקח קיים ואם נשרף הבית נשרף בחזקת ראובן הלוקח וטעמא דמילתא משום דבנדון דידן ראובן הנזכר קנה הבית בחזקה כמו שבא בשאלה וכיון שכן המקח קיים אפילו במקום שכותבין שטר דק"ל דאף על גב שהקרקע נקנית בכסף הני מילי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר היינו דוקא בכסף אבל בחזקה אפילו במקום שכותבין שטר היא לחודה קניא וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פרק קמא דקדושין על ההיא דמכר לו עשר שדות בעשר מדינות וכו' כתב וז"ל מכאן יש לדקדק אפי' במקום שכותבין את השטר אע"ג דכסף לא קני חזקה קניא והיינו טעמא משום דאלים קנין חזקה משום שעשה מעשה בגוף הדבר מידי דהוה אמשיכה דקניא בלא כסף וכן כתב רבינו ירוחם נתיב י"א ח"א וז"ל במקום שכותבין שטר לא קנה בכסף בלתי שטר אבל בחזקה קונה לבדה וכתב בית יוסף ח"ה סימן קנ"ב שכן נראה שהיא דעת הר"ן וגם מתוך לשון הרמב"ם נראה דסבר כן שכתב בהלכות מכירה פ"ק כיצד בכסף וכו' בד"א במקום שאין כותבי' שטר וכו' ואחר כך כתב כיצד בחזקה וכו' ולא חילוק בין מקום שכותבים למקום שאין כותבים וכתב שם שכן העלה הרשב"א ז"ל הרי דלכל הני אשלי רברבי חזקה קניא קני וכיון שכן בנדון דידן המקח קיים וכו'. ועוד היינו יכולים לומ' שהמקח קיים מצד שמה שטען ראובן שכותלי הבית רעועו' הוא דבר עובר משום שבדמים יחזור הבית לקדמותו וכיון שכן נמצא שאין כאן אלא אונאת דמים וכבר קיימא לן דאין דין אונאה בקרקעות ונמצא שהמקח קיים וכן נראה קצת ממה שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל צ"ו על ענין בתים שמכר ראובן לשמעון וכו' השיב רואה אני את דברי ראובן כי בית מכר לו עדיין נקרא בית אם אירע בו קצת קלקול מום עובר הוא ובדמי' שהוא מנכה לו יחזור הבית לקדמותו ואין כאן מקח טעות מכל זה היה נראה שהדין עם האלמנה ובנה הנזכר.
2
ג׳אבל כד מעיינן שפיר מצינו שהדין עם ראובן והמקח בטל וטעמא דמילתא שהרי כתב הרמב"ם ז"ל הלכות מכירה פרק ט"ו כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא הדבר השלם מכל מום ואם פירש המוכר ואמר ע"מ שאין אתה חוזר עלי במום הרי זה חוזר עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח וכו' וכתב עוד שם המוכר לחבירו קרקע או עבד וכו' ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח מחזירו אפי' לאחר כמה שנים וכו' שזה מקח טעות הוא וכתב עוד שם כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה מחזירים וכתב רב אלפס ז"ל בתשובה הביאה רבינו ירוחם נתיב י"א חלק ששי על ראובן שמכר חצר לשמעון ואמר שמצא בחצר מומין וכו' כתב מה ששאלתם באיזה מום יבטל המקח לא הזכירו רבותינו בחצרות מומין כמו שהזכירו באדם הילכך חזינן כל מידי דקפדי עליה אינשי הוי מום ובטיל המקח וכיון שכן בנ"ד אין לך דקפדי אינשי יותר מהיות כותלי הבית רעועות ונוטות ליפול כמו שבא בשאלה ואם כן הוי מום ובטל המקח לגמרי מעיקרו וכמ"ש רבינו ירוחם שם בשם ה"ר יוסף ן' מאגאש ז"ל על ראובן שהחליף בתים לשמעון ומצא בהן מומין וכו' כתב ומה שאמר לתקן המומין אם המומין אינם בגוף הבית כגון אמת המים העוברת בהן או שיש לאדם אחר תשמיש עליהם החליפין קיימים ויקיים אבל אם הם בגוף הקרקע כגון כותל שלם ונמצא רעוע או כותל שלם ופאה של סיד והוא של טיט שצריך לסתור ולחדש פנים חדשות באו לכאן והחליפים בטלי' וכדאמרי' הלכה אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת וחליפי' הרי הן כמכר ע"כ הרי שכתב בפירוש שכותל רעוע אף על גב שאיפשר לתקן חשיב מום שהתיקון הם פנים חדשות ובטל המקח לגמרי.
3
ד׳ומה שכתבתי לעיל מתשובת הרא"ש ז"ל אינו אלא בקלקול קצת כמו שיראה המעיין שם שכתב וקלקלו בהם מקצת מקומות ונעשנו כותלי הבית מחמת אש שהדליקו ועקרו דלתות הבית והחלונות באופן שאין המום בעצמות הבית וכמו שכתב כי בית מכר לו עדיין נקרא בית אם אירע בו קצת קלקול מום עובר הוא אבל בנ"ד שכותלי הבית היו רעועות ונוטות ליפול הוי מום בעצמות וגוף הבית והוי מקח טעות ובטל המקח מעיקרו וכשנשרף הבית נשרף ברשות המוכר ומה גם עתה שראובן הלוקח מוחזק במעות והמוכרי' באים להוציא ממנו דפשיטא ופשיטא שעליהם להביא ראייה דלא חשיב מום לקיים המקח וכו' זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
4
