דברי ריבות ש״בDivrei Rivot 302
א׳שאלה יורנו מורנו מורה צדק ראובן היה לו הפרשים עם שמעון ולקחו דיינים ביניהם ונתחייב שמעון לראובן איזה סך שגזרו הדיינים וראובן היה חייב ליעקב אבי שמעון איזה סך ונתרצה ראובן ליקח בחשבון החוב מיעקב אבי שמעון בחשבון. ועתה ראובן אומר שלא היו דברים מעולם ליקח בחשבון חוב אביו והחוב שהיה חייב שמעון לראובן היה מלוה על פה וחוב ראובן ליעקב אבי שמעון גם כן היה על פה ושמעון הוא מוחזק שעדיין חייב לראובן איזה מעות ואבי שמעון מרוצה שיקח בחשבון חובו עתה יורנו רבינו הדין עם שמעון או עם ראובן ויובן שהחוב שהיה חייב ראובן ליעקב היה קודם מחוב שהיה חייב שמעון לראובן עוד יורנו שהשאר שנשאר חייב שמעון לראובן אין לו לפרוע ונשבע בנקיטת חפץ על דרך הנשבעים באמת שאין לו פרוטה ואומר שדין הוא שמסדרין לו וראובן אומר איני יודע אלא פרע או הכנס בבית האסורין עתה ילמדנו דרך ישכון אור מורנו נר ישראל.
1
ב׳תשובה אם החוב שנתחייב שמעון לראובן הנז' הגיע זמן הפרעון הדין הוא שבין שיהיו לראובן הנז' נכסים אחרים חוץ מזה החוב שחייב לו שמעון בין שלא יהיו לו נכסים אחרים כי אם חוב זה שחייב לו שמעון מוציאין הנכסים מיד שמעון ונותנים ליעקב הנז' ב"ח של ראובן משום דקיימא לן הלכתא כרבי מס' קידושין דף ט"ו דקאמר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאים מזה ונותנים לזה שנאמר ונתן לאשר אשם לו וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ב הלכות מלוה ולוה וכן הטור ח"ה סי' פ"ו וכתב שם לא שנא אם נתחייב לו כך כבר לא שנא אם נתחייב לו אחר כך ואין חילוק בזה בין מלוה בשטר בין למלוה על פה כיון ששני הלווים מודים כל אחד למלוה שלו מוציאים משמעון הנז' כנ"ד ונותנים ליעקב הנז' בכל ענין שיתחייב שמעון הנז' לראובן בין דרך הלואה שהלוה לו בין דרך שכירות מוציאים מידו ונותנים ליעקב הנז'.
2
ג׳ולענין השאלה השנית דבר ברור הוא שאחר שנשבע שמעון בנקיטת חפץ שאין לו במה לפרוע כתקנת הגאוני' כסדר שכתב הרמב"ם הלכות מלוה ולוה פ"ב פשיטא ופשיטא שמסדרי' לו ואין לו לראובן עליו שום תרעומת ואין לו כח לתפשו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם בפ' הנז' וז"ל ואם לא נמצאו ללוה כלום או נמצאו לו דברי' שמסדרי' לו בלבד ילך הלוה לדרכו ואין אוסרים אותו וכו' וכתב הרב המגיד זה פשוט שלא מצינו בשום מקום חיוב גוף מחמת ממון וכו' ולהיות הדברים ברורים מפי סופרים ומפי ספרים לא הארכתי וכתבתי מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
