דברי ריבות שי״זDivrei Rivot 317
א׳שאלה ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לכל ישראל שבק והניח בן מאשתו ראשונ' ונשארה אשתו השניה אלמנ' שהכניס' לו סך גדול ובתוך שבעת ימי אבלו אמר הבן לאלמנה שרוצה לשלם לה כתובתה מנכסי עזבון אביו אשר אתה בבית ואמרה האלמנה הן לו יהי כדברך והתחילו לכתוב כל המטלטלין אשר אתה בבית ולא השיגו לחומש סך הכתובה אמרה האלמנה הלא יש בבתים אחרים ובאוצר שאר מטלטלין ונכסים צמר ואנייר ואקבלם בעד סך כתובתיי אמ' לה הבן אין ליך באותם הנכסי' כלל כי הוא מהבעלים שלקחם בהקפה ובעל חזקת הבתים שהיה דר בהם ראובן נכנס ערב בעדו ואז בא הבן ובעל החזקה והטילו מנעול בחזקה באותו האוצר אשר הנכסים שם וגם האלמנה הטילה מנעול ועתה רבו כמו רבו המריבות ביניהם כי הבן ובעל החזקה טוענים אנו הטלנו המנעול קודם ותפשנו ברישא והאלמנה טוענת אני קדמתי להטיל המנעול ועוד שכל הבתים ומה שיש בתוכם הם ברשותי ותחת ידי וכבר החזקתי באותם המטלטלים יורנו מורנו הדין עם מי.
1
ב׳תשובה תחלת כל דבר אומר אני שהמנעולים אשר הטילו לא חשוב לא גביה ולא תפיסה כל זמן שלא שמו המטלטלין ונתנום למי שנתנום כמו שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל פ' סימן ג' הביאו הטור ח"ה סימן ק"ד יעויין משם וכן הרב בר ששת בתשובותיו סימן שס"ד כתב כי דבר ברור הוא כי הנכסים שהם בבית הבעל אף על פי שנשארו הנכסים ביד האלמנה ואוהלים כאשר המה אין זו תפיסה של כלום שכל תופס צריך תפיסה גמורה שיקנה הדבר באחת מדרכי הקניות כמו שאמרו בפ' הכותב גבי עובד' דיימר בר חשו אזלו חפשו רב פפא ממלח מלוחי ורב הונא בריה דרב יהושע מתח לה באשלא וכו' באופן שעלה בידינו כי הנכסים העומדים באוצר הנז' הן בחזקת הנז' שהוא יורש ראובן הנפטר הנז'.
2
ג׳וכיון שכן צריך לדקדק בנדון דידן אם זה החוב אשר בעל החזקה תובע אם היא מלוה בשטר או מלוה על פה כי זה לא נתבאר בשאלה וזה שאם היא מלוה על פה אפילו יהיה מוקדמת לחוב כתובת האשה גובה האשה כתובתה מאותן המטלטלין אשר באוצר הנז' או בכל מקום שיהיו לפי שהרי כתוב בכתובה ששעבד לה בעלה מטלטלי אגב מקרקעי בכל חזוקי סופר וחשיבי כמקרקעי אפילו לגבות ממשעבדי וכיון שנשתעבדו המטלטלין לחוב הכתובה לא גבי מהם בעל החזקה הנזכר אפילו יהיה זמן חובו מוקדם וכמו שכתב רב אלפס ז"ל הביאו חו"מ סי' ק"ד וטעמא דמילתא ששיעבוד שטר דינו כמכר וכשם שמלוה על פה אינו גובה מלקוחות מאוחרים מפני שאין לה קול כך אינו גובה מבני חרי שנשתעבדו לאחר מכן מפני שאין לה קול באופן שהב"ח הנזכר אינו יכול לגבות מהם כלל.
3
ד׳ואם המלוה הנז' היא מלוה בשטר אז צריך לידע מי מהם קודם אם הכתובה או השטר בשביל שהקודם בזמן זוכה כיצד אם הכתובה קדמה גובה האשה כל המטלטלים הידועים שהיו לבעלה קודם שלוה החוב השני לפי ששעבד לה מטלטלי אגב מקרקעי דקנאי ודאקני וכיון שכל המטלטלים הנזכרים נשתעבדו לכתובה אין לב"ח המאוחר שום זכות בהם אבל במטלטלין אשר קנה אחר שלוה החוב השני חל גם כן עליהם שעבוד החוב השני ויחלוקו האשה והב"ח על דרך שכתב הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל כמו שהביאו הטור סימן ק"ד שחולקים בשוה כמו שמבואר שם וכן אם השטר חוב קדם לחוב הכתובה יעשו בסגנון שכתבתי כי נדוניית האשה דין חוב גמור יש לה ולברר וללבן עקרן של דברים אלו יארכו הדברים אבל לא כתבתי אלא עיקרן ושרשן של דברים להוציא הדין לאמתו מפי סופרים ומפי ספרים זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
