דברי ריבות שי״חDivrei Rivot 318
א׳שאלה עיר אחת שהיה בה קהל אחד והיו מפללין בכה"כ אחר ואחר כך עשו ב"ה שניה והלכו קצת יחידים בב"ה החדש ויש עתה כמו שתים עשרה שנפרדו ונעשו ב' קהלות והיו פורעים כל הארנונות כפי הערך מכל קהל וכן בענין המסים אשר היו בקהלו ובזמן אחד היו פורעים הקהל הישן ארבעה חלקים והחדש חלק אחד בין מהערך בין מהמסים לפי שהיו הבלתי כתובים במס ד' חלקים בקהל הישן ואחד בקהל החדש ואחר כך ברבות הזמן הלכו יחידים מהקהל הישן לחדש ונתרבו הקהל החדש והיו פורעים ג' וב' ואחר כך נתרבו יותר הקהל החדש והיו פורעים הקהל הישן ב' חלקים והקהל החדש חלק אחד ועתה כמעט הקהל הישן עם החדש הם שוים בערך וגם בענין המסים יש כל כך בלתי כתובים בקהל הישן כמו בקהל החדש אך המסים הכתובים הם ב' חלקים בקהל הישן וחלק אחד בקהל החדש ועתה הקהל החדש טוענים ואומרים שיפרעו כפי המסים הכתובים והקהל הישן אומרים כי עד עתה היו פורעים כן לפי שהיו הבלתי כתובים גם כן כמו שהיו פורעים אך עתה שהבלתי כתובים הם שוים כל כך בקהל הישן כמו בקהל החדש שיעשו בזה האופן שיעריכו כל הבלתי כתובים מהשתי קהלות ומה שיקחו מהם יהיה בעד הכללות ומה שיחסר אם יצטרך לפזר יותר שיפרעו אותו כפי המסים הכתובים וכל שכן שהם כתובים כל השתי קהלות בפנקס א' ואם כן כל הבלתי כתובים ראוי הוא שיהיו בעד הכללות ומה שיחסר שיפרעו כל קהל כפי המסים הכתובים והקהל החדש אומרי' כי יפרעו כפי המסים הכתובים והבלתי כתובים כל אחד יקח מהבלתי כתובים אשר בקהל וגם טוענים הקהל הישן כי כמה בלתי כתובים הלכו מקהלם בקהל החדש ואם כן ראוי שכל הבלתי כתובים יהיו בעד הכללות יורנו מורה צדק הדין עם מי גם יורנו כי עתה כמו ד' חדשים בא חוקר אחד לעשות חקירה על המסים הבלתי כתובים וכדי שלא יעשה חקירה פרעו מה שפרעו ופרעו הקהל הישן שני חלקים כפי המסים הכתובים והקהל החדש חלק אחד ועתה תובעים הקהל הישן כי טעו במה שפרעו שני חלקים כי זה החוקר לא בא לקבץ מס כי אם לכתוב הבלתי כתובים וכל כך בלתי כתובים היו לכם כמו לנו ואם כן למה נפרע אנו הקהל הישן שני חלקים ואתם חלק אחד והקהל החדש משיבים אין אנו יודעים מה שפרעתם פרעתם לכן יורנו מורנו צדק אם חייבים הקהל החדש לפרוע לקהל הישן מה שפרעו יותר מן החצי או לאו ושכרו כפול מן השמים.
1
ב׳תשובה ענין פרעון המס הוא מיוסד על אחד משני עיקרים או על המנהג שנהגו מקדם או על מה שמחייב דין תורה אם על המנהג כתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו סימן תע"ז בשם הרשב"א ז"ל כל עניני המסין אני רואה בכל מקום ומקום הולכין אחר המנהג לא על פי הדין הגמור ולפיכך כל שיש מנהג ידוע הולכין אחר המנהג וגם מהר"ר ישראל ז"ל בתשובותיו סימן שמ"ב כתב בשם כמה גדולים דבעניני מסים כולי עלמא מודו דאזלינן בתר מנהגם דבני העיר או בני המדינה שנהגו בו מקדם אפילו לא הוקבע על פי חכמים כדמייתי הרא"בן ראיה ברורה על זה וכו'.
2
ג׳ואם על דין תורה גרסינן בבתרא פרק קמא על מתניתין דכופין אותו לבנות לעיר חומה וכו' בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין או דילמא לפי שבח ממון גובין אמר ליה לפי ממון גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות וכתב רש"י הזהר לדון כן ולא תזוז ממנה וכתב הרא"ש ז"ל שם בפסקיו בכל מילתא דלית בה סכנת נפשות לא אזלינן אלא בתר ממון והכי אמרינן פרק הגוזל בתרא שיירא המהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון וכן נראה כל מה שמתחדשים הכותי' ומלכיותה' פורעניות וגזרות על ישראל אפי' מענין אותו ביסורין ובמניעת מאכל ומשתה גובין הכל לפי ממון דעיקר כוונתן על הממון.
3
ד׳ואחרי הודיע לנו אלוקים את כל זאת נראה ודאי שהדין עם הקהל הישן מכל הבחינות אם בבחינת המנהג שנהגו מקדם אם בבחינת הדין.
4
ה׳אם מצד המנהג שהרי כתוב בשאלה שמקדמת דנא היה פורע הקהל הישן ארבעה חלקים והקהל החדש חלק אחד וזה להיות כי היו בקהל הישן מהאנשים הבלתי כתובים ארבעה חלקים וחלק אחד בקהל החדש ולכך היו פורעים כל קהל כפי ערכו ואחר כך בהמשך הזמן שהלכו יחידים מהקהל הישן לחדש ונתרבו שם אנשים בלתי כתובים שינו אופן הפרעון והיו פורעים הקהל הישן שלשה חלקי' והחדש שני חלקים אחר כך בהמשך הזמן נתרבו יותר הקהל החדש והיו פורעים השליש ב' חלקים הקהל הישן והחדש חלק אחד הרי שהיה מנהגם מקדמת דנא שבהתרבות האנשים הבלתי כתובים בקהל החדש היו מרבים עליהם סך הפרעון וכיון שכן גם עתה שנתרבו כל כך האנשים הבלתי כתובים בקהל החדש כמו בקהל הישן למה יפרעו הקהל הישן יותר מהקהל החדש ולמה לא אזלי בתר מנהגא שנהגו עד עתה שהיו פורעין כל קהל וקהל כפי כמות האנשים הבלתי כתובים הנמצאים בקהל הרבים כפי רבויים והמעטים כפי מיעוטם גם עתה שנשתוו האנשים הבלתי כתובים בשני הקהלות ראוי הוא שלא יפרעו הקהל הישן יותר מהקהל החדש לפי המנהג שנהגו עד עתה.
5
ו׳ואם מצד הדין ג"כ הדין עם הקהל הישן וזה כמו שכבר כתבתי שכתב הרא"ש על ההוא דפרק קמא דבתרא דאלעזר בני קבע בה מסמרות דכל מה שמתחדשין כותים על ישראל גובין לפי ממון דעיקר כוונתן על הממון וגם המרדכי פרק הגוזל כתב בשם מהר"ם ז"ל על שאלת ראובן קבל עסקא מכמה בני אדם ושוב תפסו המושל וכו' פסק שם שמחשבין לפי ממון. ועוד כתב שהמושל נותן עיניו לפי הנכנסין והיוצאין וכו' הרי שהדין נותן שיגבו לפי הממון וכמות הנכסים והיוצאין שהשר נותן עיניו בזה וכיון שכן כיון שהבלתי כתובים בקהל החדש הם רבים כמו בקהל הישן ודאי שהמושל נותן עיניו באלו כמו באלו ואין ראוי להכביד הפרעון על הקהל הישן אלא שיעריכום ויגבו לפי ממון כי השר נותן עיניו בממון ובכמות הנכנסין והיוצאין.
6
ז׳כלל העולה שהדין עם הקהל הישן הן מצד הדין הן מצד המנהג שהיו נוהגין מקדמת דנא כמו שכבר כתבתי אע"פ שלא יהיו מסכימים עם הדין כ"ש בנ"ד כי במנהגם היו מסכימים לדין כי היו משערין הפרעון לפי רבויים ומיעוטם דתרווייהו איתנייהו דין ומנהג וראוי הוא שלא יזוזו מינה אלא יעריכום לבלתי כתובים וכל קהל ישלם לפי הממון.
7
ח׳שהרי בגדולה מזאת כתב המרדכי פ"ק דבתרא על ענין שומרי העיר שמתחלה שומרים בעצמם בלילות ואח"כ נתפשרו הקהל לתת דבר קצוב בשנה השיב ה"ר מאיר אע"פ שמתחלה היו סומכים לפי הגולגולת אם דל ואם עשיר מ"מ אחרי שכבר הושבה השמירה לדין תורה דאמרינן פ"ק דבתרא דמחשבין לפי שבח ממון בתר השתא ואם מתחלה שהיו כותים מושלים ומופקדים על השומרים שינו מדת יהודית להשוות דל ועשיר עתה שהטילו הדבר עלינו אין לנו לשנות מדתה של תורה על דבר התלוי בממון מחשבין לפי ממון וכו'.
8
ט׳הרי שאפילו שמעיקרא הדל והעשיר היו שוים עתה שבא הדבר ליד ישראל ראוי לעשות ולקיים דין תורה כל שכן בנ"ד שהן בתחלה מצד מנהגם הן עתה מצד התורה לעולם היו מסכימים אל האמת לדון דין תורה דפשיטא ופשיטא שראוי להעריכם לבלתי כתובים כלם ולחשוב כפי הממון ורבויים ומיעוטם ועל מה שטוענים הקהל הישן נגד הקהל החדש שטעו במה שכבר פרעו ותובעים מהם היתרון ההוא נראה משום בקש שלום ורדפהו שאין להרהר אחרי אשר כבר עשוהו כי יתרבו המחלקות אבל מכאן והלאה חושבנא הן מצד הדין הן מצד המנהג כמו שכתבתי ובהתהלכם בדרך זה כל העם הזה על מקומו יבא בשלום. זהו שנלע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
9
