דברי ריבות ל״וDivrei Rivot 36
א׳מאי מבעה רב אמר מבעה זה אדם ושמואל אמר מבעה זה השן מס' ב"ק דף ג' קשה כיון דמסדר הגמרא סידר דברי רב תחלה ונתן טעם לדבריו היכי קאמר בתר הכי תחלה ורב מאי טעמא לא אמר כשמואל היה לו לומר ולסדר תחלה שמואל מאי טעמא לא אמר כרב כיון שכבר סידר תחילה טעם לרב. ועוד דקאמר ושמואל מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך מי קתני בועה וכתב רש"י לשון בעיו קשה דלשמואל גופיה מי ניחא דלדידיה נמי לא נקט לישנא דקרא שהיה לו לומר נבעה לשון נבעו מצפוניו משום לישנא דקר' לבד לא בבחינת שמשמעות מבעה משמע מבעה לאחר נמצא שהקושיא עצמה שמקש' לרב יכול להקשו' לעצמו. וי"ל דבשלמ' לשמואל דאמר מבעה זה השן מסייע ליה מתניתין דנקט מבעה קודם הבער מה שאין כן לרב דאמר מבעה זה אדם דהוה ליה למינקט מבעה לבסוף וכמו שרמזו התוספות בתחלת המסכתא ולכך קאמר תחלה מאי טעמא דרב כיון דמתניתין דייק כשמואל ולהכי קאמר שמואל מי קתני בועה כלומר בשלמא לדידי כיון דמתניתין דייקא כוותי אעג"ב שלא יהיה הלשון כל כך מדוייק ברמז בעלמ' דמבע' זה שן סגי אלא לדידך דאמרת מבעה זה אדם היה לו לתנא לדייק בלשונו לומ' בועה לשון בעיו להשמיענו על כרחינו דאף על גב דמזכירו קוד' הבער מכל מקו' הוא אדם כן נראה לי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
1
