דברי ריבות שס״הDivrei Rivot 365
א׳שאלה ראובן שהיה באנקונה והיו בידו נכסי חמיו לוי ויקר מקרהו שנפל ראובן למשכב ובחטאו מת ולפני מותו נתן כל הנכסים שהיו בידו ביד יוסף ואחר זמן מה בא לוי ותבע מיוסף הנכסים הנז' וגם שם נמצא אז שמעון אחי ראובן והיה תובע הוא גם כן הנכסים מיוסף ורבו אז ביניהם הקטטות וההפרשים כי לא היה רוצה יוסף להוציא מידו הנכסים עד שהלכו התובעים הנזכרים לצעוק נגדו בערכאות שאחרי שומע תביעותיהם גזרו עליהם שיבררו בין השתי כתות שני אנשים עברים לדון ביניהם ועל פי אותם הדיינים יקום דבר וכן עשו שבררו שני דיינים ואחרי שומעם טענותיהם גזרו על יוסף שיוציא מתחת ידו הנכסים הנז' ויתנם ביד אנשים סוחרי' נאמנים ויוסף כן עשה שתכף נתן כל הנכסים ביד הפקידים הנבררים על פי הדיינים הנזכרים ואחר כמה ימים בא שם גזרת האפיפיור ותפשו כמה יהודים שנשרפו על קדושת ה' ולקחו כל נכסיהם לשררה ובכללם לקחו גם כן הנכסים שהיו ביד הפקידים הנז' וקצת נכסי יוסף ויהי היום בא נפתלי אחיו אחר של ראובן ותובע מיוסף הנכסים שהיו בידו מיד ראובן אחיו שנתנם בידו בשעת פטירתו כי לו משפט ירושת נכסי עזבון אחיו ויוסף טוען שהנכסי' ההם וגם נכסי' אחרים שלו ושל אחרים לקחו אז בגזרת האפיפיור בזמן שריפת היהודי' הנז' כי לא נשאר בידו אפילו פרוטה מנכסי ראובן יורנו מורינו אם יש לנפתלי דין או זכות נגד יוסף ומאת ה' תהי משכורתו שלמה.
1
ב׳תשובה לפי הנראה מתוך השאלה יוסף הנפקד הנז' היה שומר חנם על אותם הנכסים וכיון שכן דבר ברור הוא שאין שומר חנם חייב כי אם בפשיעה ופטור מגניבה ואבדה ואין צריך לומר אם נאנס הפקדון אונס גדול כמו שפסקו כל הפוסקי' ולפי זה יוסף הנז' פטור מתביעת נפתלי כי אין לך אונס גדול מהגזירה הנז'.
2
ג׳וא"ת מכל מקום חייב יוסף הנזכר משום שמסר הפקדון ביד אחר וקיימא לן כרבי יוחנן דאמר בפרק המפקיד שומר שמסר לשומר חייב ולא מבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי ליה לשמירתו שמוסר נפשו יותר לשמור ואפילו נאנס ביד השומר השני חייב משום דאמר ליה את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה וכן פסקו כל הפוסקים.
3
ד׳ויש לומר דבנדון דידן לא פשע יוסף הנזכר במה שהוציא הפקדון מתחת ידו כי לא מלבו עשה כך אלא על כרחו שלא בטובתו שהכריחוהו על כך כמו שבא בשאלה ועוד דזיל בתר טעמא דטעמא מאי אמרינן שומר שמסר לשומר חייב משום דאמ' ליה את מהימנת לי וכו' בנדון דידן דאיכא עדים שנאנסו הנכסים שהרי הגזרה היתה מפורסמת לכל ודאי דיוסף הנז' הוא פטור וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות שכירות פ"א וז"ל עבר השומר ומסר לשומר השני אם יש עדים ששמרה השומר השני כדרך השומרים ונאנסה פטור השומר הא' שהרי יש עדים שנאנס ועוד אפילו כי ליכא עדים באלו הנכסים פרטים דנדון דידן שנאנסו אם יוסף הנפקד הא' הנז' יכול לישבע שנאנסו פטור וכן כתבו התוספות שם פרק המפקיד על הא דאמר את מהימנת לי בשבועה וכו' כתבו ולכך היכא שהשומר האחד יכול לישבע על האונס פטור וכן הרב המגיד כתב פ"א מהלכות שכירות וז"ל אם השומר הא' יכול לישבע שנאנס אם ראה הוא שפטור אף על פי שאין שם עדים שהרי אין כאן טעם לומר זה אינו נאמן ואתה היית נאמן שהרי הראשון נשבע על כך ופשוט הוא.
4
ה׳וא"ת הא קיימא לן דכל תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב כדאמרינן בההוא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפי דאורבניה ואיגניבו אמר רב יוסף אף על גב דלענין גנבי נטירותא היא לענין נורא פשיעותא היא תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב וכן פסקו כל הפוסקים וכיון שכן בנדון דידן אי חשבינן ליוסף הנז' שפשע במה שמסר הנכסים לשומר שני אף על גב דנאנסו היה ראוי להיות חייב.
5
ו׳ויש לומר שכבר כתב הרי"ף ז"ל שם בהלכות פ' המפקיד דהני מילי היכא דנטרינהו באורחא דהוי נטירותא לענין מידי ופשיעותא לענין מידי אחרינא ואיכא ארחא אחריתי דאי עביד לה לא הוה מטי לה אונסא הילכך אף על גב דאיתניס מחייב דאמרינן אי לאו דפשע בה לענין ההוא מידי אחרינא לא הוה מטי לה אונסא הילכך אף על גב דאיתניס מיחייב כההוא זוזי דצריפי דאורבני דהוה ליה למקברינהו בארעא כדאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אבל בנדון דידן מה היה לו ליוסף הנזכר לעשות גם אם היו אותם הנכסים בידו היו לוקחים אותם השררה מצד גזרת האפפיור וכן פסק המרדכי שם בפרק המפקיד על ראובן שמסר לשמעון חפץ להוליכו עמו בספינה ושמעון שם החפץ בספינה ולא נכנס בספינה וקפצו ליסטים ושללו את הספינה ולקחו מה שבתוכה וכו' ופסק כיון דאלו אף אם היה שם שמעון לא היה יכול להציל לפני הליסטין פטור באופן דאפי' חשבינן ליה ליוסף הנז' פושע במה שמסר הנכסים ביד אחר פטור כל שכן במה שכתבתי דלא חשיב פושע שהיה מוכרח במעשיו כי לא מלבו כמו שבא בשאלה כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן דאין לו לנפתלי שום זכות נגד יוסף הנפקד הראשון מכל הטענות והבחינות שכתבתי לפי עניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6
