דברי ריבות שס״זDivrei Rivot 367
א׳שאלה ראובן צוה מחמת מיתה ואמר לעדים כתבו ובכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ליד אחי שמעון מחמת שברצון נפשי אני נותן במתנה גמורה לאחי שמעון סך סחורה שיש לי בתוך ארגז אחד סתומה וכו' ועתה שאל השואל אם זכה שמעון בארגז הנזכר.
1
ב׳תשובה האמת יש מקום לעיין אם יש במתנה זו ממש וטעמא דמילתא דגרסינן בפרק יש נוחלין יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב ויתיב וקאמר משמיה דרבי יוחנן שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה אמר להו ר' אלעזר איזדהרו בה ופי' רש"י איזדהר בה שכן הלכה וכן הביאו הרי"ף שם בהלכות לפסק הלכה וגם הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ח' כתב ש"מ שאמר כתבו ותנו לפלוני מנה ומת קודם שכתבו ויתנו לו אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה וכן פסק ח"ה סימן ר"ן וכתב רש"י עוד שם בגמרא דבין שאמר כתבו ותנו לו ובין שאמר תנו לו מנה וכתבו לו את השטר ומת קודם שיכתבו ויתנו לא זכה במתנה אם לא במיפה כחו כגון שאמר תנו לו מנה ואף כתבו לו וכן פסק הרמב"ם שם בפרק הנז' וז"ל ואם אמר כתבו כדי ליפות כח המקבל כגון שאמר תנו מנה לפלוני ואף כתבו ותנו לו הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לאחר מיתה משמע מדבריו דאפילו באומר תנו בתחלה לא מהני עד שיאמר ואף כתבו שלא הוזכרה הכתיבה אלא ליפות כח המקבל.
2
ג׳וכיון שכן בנדון דידן מתוך לשון המצוה הנז' נראה דלא גמר לקנות הארגז הנז' אלא בשטר שהרי קודם שהזכיר שום מתנה בעולם ציוה ואמר כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ליד אחי שמעון וכו' שאני נותן לו במתנה כך סחורה וכו' ואין בדבריו שום הודאה שמה שציוה לכתוב המתנה היה ליפוי כח המקבל בלא צורך אלא אדרבה ציוה שיהיה השטר שכיון לכתוב להקנות בו שיהיה בכל זכות ויפוי כח אבל מכל מקום שטר בעי וכיון שכן אם כתבו וחתמו השטר ונתנו לשמעון מאותה המתנה של הארגז קודם שמת ראובן המתנה קיימת ויגבה שמעון הארגז ואם לא כתבו ונתנו עד שמת ראובן הארגז הוא בחזקת היורש האמתי של ראובן שאפילו לא יהיה אלא ספק לא מפקינן ממונא מחזקת היורש כל שכן שהוא ודאי מתוך לשון המצוה דלא גמר להקנות אלא על ידי שטר זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
ד׳חזרתי לכתוב על מה שכתבתי להיות שראיתי מי שכתב שלהיות שכתוב בשטר הצואה הנז' הוו עלי עדים וכתבו' בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ליד אחי וכו' זה הלשון חשיב יפוי כח כמו תנו לו מנה ואף כתבו וזה אינו אלא כמו שכתבתי וזה שציוה שהשטר שציוה לכתוב להקנות בו רצה שיהיה בכל לשון של זכות ויפוי אבל מכל מקום שטר מיהא בעי להקנות וראיה לזה שהביא מהרי"ק ז"ל ח"ה סי' ר"ן תשובת שאלה בשם הרי"בש ז"ל כתב שנשאל על שכיב מרע שציוה ואמר הוו עלי עדי' וכתבו וחתמו בכל לשון של זכות ותנו לפלוני ופלוני שרציתי ומיניתי אותם אפטרופסי' על כל מה שיש לי בעולם וכו' והשיב שלא אמרו מתנת שכיב מרע שכתוב בה אמר לנו כתבו וחתמו שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר לא אמרו אלא לענין מתנותיו אבל לענין אפטרופסות אינו כן דמה הוא נותן להם שנאמר לא גמר להקנות להם אלא בשטר והלא השטר אינו אלא לראיה שהוא ממנה אותם אפטרופוסים וכו' ואם איתא שהלשון הנז' חשיב יפוי כח תיפוק ליה דאפילו היה נותן להם מתנה מהני כיון שכתב להם כתבו וחתמו בכל לשון של זכות דחשיב יפוי כח אלא ודאי נראה שאין הזכות והיפוי על המתנה בלא שטר אלא שהשטר של ההקנאה יהיה כתוב בכל לשון זכות ויפוי אבל מכל מקום שטר מיהא בעי גם מה שכתוב בצואה ולהיות ביד שמעון לראיה ולזכות כתבנו וחתמנו ביום פלוני לא חשיב יפוי כח שדברים אלו הם דברי העדים לא דברי המצוה והם אומרי' שלהיות ביד שמעון לראיה וזכות שצוה המצוה שעל ידי שטר זה יהיה קונה הארגז להוציאו מיד היורש האמתי כתבנו וחתמנו וכו' כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן שאם לא כתבו ונתנו שטר מתנה לשמעון קודם שמת ראובן לא קנה שמעון הארגז והוא עומד בחזקת היורש האמתי כמו שכבר כתבתי זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
4
