דברי ריבות ש״עDivrei Rivot 370
א׳שאלה ראובן שנפטר לבית עולמו ונשארו כל נכסי עזבונו ביד בית דין עד יבא יורש או נוחל שלו ליורשו והיורש הקרוב אליו הראוי לירש אותו הוא במלכות הודו כותי אבל הנה פה עמנו עומדת היום אשה יהודיה לאה אחות היורש הנזכר הכותי מצד אביו ותובעת ואומרת כולה משפט ירושת נכסי עזבון ראובן הנפטר הנזכר באומרה כי היא היורשת האמתית לכל זכות ולכל דבר הנוגע לאחיה ילמדנו מורינו מורה צדק אם כח ביד האשה לאה הנזכרת להוציא הנכסים הנזכרים מיד בית דין ומאת ה' תהי' משכורתו שלמה:
1
ב׳תשובה הלא כתבתי בענין כזה זה פעמיים בימים שעברו על לאה ובתה שהיו מאנוסי מלכות הודו ובאו לבקש את ה' ונתיהדו והיה לה ללאה הנזכרת בן אחד ונשאר שם בהודו ומתה לאה הנזכרת והניחה נכסים ביד אחרים ושאלה הבת הנכסים באומרה שהיא יורשת כיון שאחיה היה כותי ופסקתי הלכה למעשה שיתנו לה הנכסים שהיא היא היורשת ואחיה הכותי אינו יורש וכן הסכימו עמי החכמים השלמים נר"ו. וטעמא דמילתא שכל הפוסקים פסקו שהממיר דתו אינו יורש אם מן הדין הגמור כמו שכתב המרדכי פ"ק דקידושין וזה לשונו פסק מר רב צדק גאון מומר אין יורש אביו וכו' אם מטעם קנסא.
2
ג׳הרי דלכולי עלמא אין המומר יורש וכיון שכן לא מבעיא לרב צדק גאון ורבינו חננאל דסברי דדבר תורה מומר אין לו דין ירושה דפשיטא ופשיטא דמיד כשמת ראובן הנזכר זכתה לאה הנזכרת בנכסי ראובן הנפטר הנזכר ולא היה לאחיה המומר מעולם זכות בהם דכיון שהתורה פקעה ירושתו ממנו עמדה לאה אחותו הוזכר במקומו וזכתה בנכסי ראובן הנפטר הנזכר אלא אפילו למאן דסבר דקנס הוא שקנסו חכמים למומר שלא יירש מכל מקום כיון שהפקיעו ירושתו ממנו עמדה לאה הנזכרת במקו' אחיה וזכתה בנכסי ראובן הנפטר הנזכר וכן כתב הרא"ש בתשובה הנז' לעיל דמיירי על מומר שנתן ירושתו שהיה לו לירש מאביו לאמו ומת אביו ותבעה אמו הנכסים ובת המומר תובעת הנכסים ופסק דכיון שאין המומר יורש את אביו מיד כשמת אביו המומר זכתה בת המומר בנכסי אבי אביה ולא היה למומר מעולם זכייה בהן ומתנתו לא היה מתנה כלל דכיון שהפקיעו חכמים ירושתו עמדה הבת במקומו וזכתה בנכסי אבי אביה וכל טצדקי דמצי למעבד ביהדות ובערכאות להעמיד הנחלה בחזקתה אין עונש בדבר הרי דאף על גב דסברת הרא"ש היא דמה שאין המומר יורש הוא מטעם קנסא אפילו הכי פסק שהמומר לענין הירושה הרי הוא כאלו לא היה מעולם וממילא יורש שאחריו קם במקומו.
3
ד׳ואין לומר כיון דרבנן הם שהפקיעו הירושה מהמומר אם כן הוו אותם הנכסים הפקר וכל הקודם בהם זכה שהרי הרא"ש שם בתשובה הנזכרת כתב שעמדה בת המומר במקומו וזכתה בנכסי אבי אביה וכן פסק הרב ה"ר דוד כהן ז"ל בתשובותיו בית נ"ח וז"ל ולמתעקש שיאמר שיש כח ביד ב"ד להפקיע ירושתו וכל הקודם יזכה נשיב לו ונאמר דמה חטאו היורשים האחרים וכן המוריש שנוציא ממונו מחזקת אותו השבט ומשום שחטא זה יקנסו אותו יורש והוי כאלו לא היה ראש היורשים וממילא שאר היורשים יורשים ויהיה הממון בחזקת אותו השבט וכן הכריחו שם מכמה ראיות כמו שיראה המעיין שם הרי לך שאין כח ביד שום אדם לזכות הנכסי ראובן הנפטר הנז' אלא לאה הנז' אחות המומר זכתה בנכסים הנז' בכל מקום שהם. ועוד כתב שם הרב הנז' דאפילו לרש"י דנראה דסבר שכל הקודם לזכות בממון של מומר בחייו זכה היינו דוקא בממון של מומר ממש שכבר בא לידו וזכה בו והוא שלו וקאמר דמה שהפקירו חכמים ממונו דהיינו ממונו שכבר בא לידו אבל הירושה שהית' ראויה לו אם לא היה מומר כיון שלא בא לידו לזכות בה לא הפקירנה משו' דאינה שלו אלא של היורשים האחרים דהא הוא כמאן דליתיה והירושה בחזקת היורשים ולא בחזקתו.
4
ה׳וא"ת הרי כתב הרא"ש בפסקיו פ"ק דקדושין על ענין ירושת מומר דיורש את אביו דאף על גב שחטא ישראל הוא לקדש אשה ולגרש מכל מקו' אם אפשר טוב לתתי ביד בית דין דלא יהבין ליה דאזיל ואכיל בהיותו כותי וכיון שכן בנדון דידן יהיו הנכסים עומדים עד שנראה אם ישוב ויתנו לו ירושתו שכן כתב שם הרא"ש ואם ישוב יתנו לו ירושתו וי"ל שכבר האריך בזה הרב ה"ר דוד הכהן ז"ל שם בבית הנז' וכתב שהרי הרא"ש עצמו בתשובה הנז' פסק הלכה למעשה שכיון שהמומר היה כותי בעת פטירת המוריש אפילו שעה א' פקעו רבנן הירושה מיניה ואחר כך אפילו ישוב כבר זכו בו היורשים שכבר היה הוא מסולק מן הירושה שכן כתב הרא"ש שם וכיון שאינו יורשו לאלתר כשמת אבי המומר זכתה בת המומר וכו'. ועוד דאפי' מאן דסבר דמומר יורש את אביו הוא דוקא אם ישוב בתשובה אבל אם לא ישוב מודה דקנסינן ליה ומסלקינן ליה מירושתיה וכיון שכן ממה נפשך יהבינן לה ללאה הנז' נכסי ראובן הנפטר הנז' משום דאיכא ספק ספקא ובכל ספק ספקא אזלינן לקולא ואפילו בדאורייתא כמו שכתב הרב ה"ר דוד כהן ז"ל שם בתשובה הנז' והכא הויא ספק ספקא ספק אי הוי יורש אם ישוב ספק אינו יורש שהרי לרב גאון ספק ולרבינו חננאל ולרב יהודה שהביא הרא"ש ז"ל בתשובתו הנז' אינו יורש אפילו ישוב משום דסברי דדבר תורה מומר אין לו ירושה ואת"ל דהוי יורש אם ישוב שמא לא ישוב וספק ספקא זה מתהפך ספק מומר זה ישוב או לא ישוב ואת"ל דישוב ספק יורש ספק אינו יורש וכמו שהאריך הרב הנז' יעויין משם.
5
ו׳כלל העולה דבהא סלקינן ונחתינן בנדון דידן שנכסי ראובן הנפטר הנז' בכל מקום שהם הם בחזקת לאה הנז' אחות היורש האמתי אשר הוא כותי לפי שבשעת פטירת ראובן כיון שהיורש עומד כותי מיד עמדה אחותו לאה הנזכרת במקומו ולכן כל מי שיש בידו אותם הנכסים של ראובן הנפטר הנזכר הדין נותן שיתנם וימסרם מיד ללאה הנזכרת אחות המומר היורש ולא יחזר אחר עקיפין לעכב הנכסים הנזכרים ולהיות הדין כך לע"ד חתמתי שמי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
6
