דברי ריבות שע״טDivrei Rivot 379
א׳שאלה ראובן היו לו שלש בנות שרה רבקה ולאה ובן קטן והשיא ראובן את בתו הגדולה שרה בחייו ונתן לה נדונייא כיד ה' הטובה עליו ולאחר ימי' שידך את שתי בנותיו ונדר לתת לכל אחת מהנה נדונייא סך כך וכך וטרם נישואי הבנות רבקה ולאה נפטר ראובן לבית עולמו ואחריו נפטר הבן הנזכר באופן שנשארו הנכסים לשלש הבנות ועתה טוענים המשדכים לבנות הנזכרות שרוצים ליטול נדונייתם ואחר כך יחלוקו הנכסים הנשארים לשלשתן ובעל שרה הנשואה טוען שהוא דוקא זכה בנדונייתו לפי שנשא בחיי ראובן אבל הם עדיין לא זכו בסך ההוא וכיון שכן נחלק כל הנכסי' מיד לשלשה חלקים.
1
ב׳תשובה ראיתי דברי השאלה ונראה לעניות דעתי בדרך קצרה דאף על גב דגרסי' בפרק מציאת כתובות ס"ט מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה ראשונה ונטלה עישור נכסי' ולא הספיקה שנייה לגבות עד שמת הבן אמר רבי יוחנן שנייה ויתרה ופי' רש"י ויתרה עישור נכסי' ולא אמרי' תטול עשור נכסים תחלה כמו שנטלה זו ואחר כך יחלוקו אלא זו שקדמה ונשאת זכת' ובת על הבת אין לה עישור נכסים שהרי שתיהן שוות בירושה ור' חנינא פליג עליה ואמר דאף השנייה נוטלת עישור נכסים והשאר חולקות ופסק הר"יף שם בהלכות דהלכה כר' יוחנן וכן פסק הרמ"בם הלכות אישות בפרק ב' וכיון שכן היה נראה לומר בנדון דידן שכבר זכתה שרה בנדונייתה שנישאת בחיי אביה ועכשיו כל שאר הנכסי' נפלו בתורת ירושה לשלש האחיות וחולקות בשוה שרה הנזכר' עם שתי אחותיה הנז' כיון שעדיין לא נישאו אבל כד מעיינן בה שפיר אין הדין כך וטעמא דמילתא דע"כ לא קאמר התם שהשנייה ויתרה אלא כשבא לתבוע השנייה מתורת פרנסה הבת העישור שלה וכיון שהדין נותן שאין לה זכות בפרנסה אלא בשעת נישואיה והיא עדיין לא נישאת לכך ויתרה אבל בנדון דידן שנתחייב האב בקנין בשעת השדוכין לתת סך כך כמו שנא' בשאלה וכמו שראינו מעשי' בכל יום שבשעת השדוכין מתחייב האד' בסך שמתפשרי' ביניהם בקנין ושבועה נמצאת שכבר הוא חוב מוטל על האדם ועתה כשבאים המשודכים לתבוע אינם תובעים מכח פרנסה אלא מכח חוב שנתחייב אביהם לתת להם ולכן הן הבן אם היה חי הן הבנות חייבות לפרוע חובת אביהן כיון שיש נכסים הן אמת שאינן חייבות ליתן אלא בשעת נישואי הבנות דהוה ליה כחוב שעדיין לא הגיע זמן הפרעון שאין חייב לפרוע קודם הזמן אבל כשיגיע זמן הנישואין יטלו הבנות הקטנות הנזכרות מה שנתחייב אביהן ליתן בקנין דהוי חוב גמור ושאר הנכסים חולקות בשוה.
2
ג׳זהו מה שנראה לעניות דעתי בנדון דידן אפילו לדברי הרי"ף והרמב"ם דפסקי כרבי יוחנן וכ"ש לדברי הירושלמי דפסק כרבי חנינא כמו שהביאו הרי"ף שם בהלכות וכתב הר"ן והרב המגיד שכן הסכים הרשב"א והרא"ש כתב בפסקיו שם בפרק הנזכר וז"ל וכיון דבירושלמי פסק בהדיא כרבי חנינא עבדינן כותיה ויש גאוני' שאמרו דאמדינן דעתיה דאב בין להוסיף על העישור בין לגרוע ובנדון דידן כבר גילה דעתו האב באותו הסך אם כן לרבי חנינא נוטלות שתי הבנות חלקן תחלה ואחר כך יחלוקו השאר באופן דבהא סלקינן ונחתינן דבנדון דידן לכולי עלמא יעשו משא ומתן בנכסים עד שיגיע' הבנות הקטנות לפרקן ובשעת הנישואין יקחו חלקם ואחר כך השארית הנמצאה יחלוקו שלשתן חלקי' שוים זהו מה שנראה לעניות דעתי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
3
